לינור סביניק פותחת הכל: "נפתחו עלי שערי הגיהנום"

עשרה חודשים אחרי שהתגרשה מבעלה, כוכבת "האח הגדול" ואושיית הרשת לינור סביניק הגיעה ל"וואלה אישי", הפודקאסט של וואלה סלבס, ופתחה הכל: הגילוי שהשאיר אותה ללא מילים רגע לפני הגט, הקשר המיוחד שהיה לה עם רמי ורד ומה קרה ביניהם אחרי התוכנית, השינוי שהחליטה לעשות באינסטגרם שלה בעקבות הפרידה, מה היא מחפשת בגבר וגם: מה באמת קורה בינה לבין אור דוד, והאם יש לה קשר לסכסוך בינו לבין יובל לוי?

צפו בווידאו בראש הכתבה.

כאן מאזינים בספוטיפיי.

אני עוקב אחרייך באינסטגרם, את משתפת לא מעט, אבל נראה לי שיש דברים שאת מעדיפה גם לשמור לעצמך.
האמת שקודם כל אני בן אדם מאוד... אני לא מחפשת, גם אם נפגעתי, אני לא מחפשת לפגוע. והאמת פוגעת. היו המון רגעים שרציתי לצעוק את הסיפור שלי ומה שקרה לי ומה שעברתי, אבל בסופו של יום מאוד חשוב היה לי לשמור גם על כבוד המשתתפים ואני לא רוצה להשחיר.

לפעמים אני מסתכלת על כל הזוגות האלה שנלחמים בתקשורת, אני חושבת שזה מאוד מכוער. ואני יכולה להגיד לך שאני עברתי דברים הזויים בדבר הזה.

אני רוצה להחזיר אותך אחורה לתקופה לפני שנכנסת ל"האח הגדול". את עושה את ההשוואה של לינור של אז ולינור של היום?
ל"האח הגדול" נכנסה ילדה. קודם כל לפני הכל, ילדה. היום אני אישה. נכנסה ילדה מאוד פרובוקטיבית. חברות שלי אומרות לי "לינור, לפעמים זה מרגיש לנו כאילו את היית פה פעמיים בחיים האלה".

אז קודם כל נכנסה ילדה, אמנם ילדה מאוד בוגרת עם הרבה תובנות, אבל ילדה. מישהי ש-I don't give a shit, כזה. מישהי שרוצה לאכול את העולם, רוצה לטרוף את העולם. בנוסף לילדה מאוד משוגעת, גם ילדה מאוד מפוחדת, מאוד מבוהלת, מאוד צריכה שבאיזשהו מקום מישהו ישים לה את החץ לאן אני צריכה לרוץ.

אולי בגלל זה גם התאהבת במישהו שהיה גדול ממך בכמה עשרות שנים?
כנראה. כשיצאתי מהאח הגדול כולם אמרו לי "מה, יכול להיות שזה היה תסביך אבא, תסביך אבא? איך? יש לך אבא...". ולא סתם אבא, אבוש. מהאבות האלה שהילדה שלהם היא כל הקיום שלהם. זה אבא שלי.

אז איך את מסבירה את היחסים שהיו לך עם רמי ורד?
רמי ורד לא היה תסביך אבא, רמי ורד היה תסביך אמא. בגלל שאבא שלי כל החיים שלי אני הייתי בבת עינו, כתר לראשו, הוא אף פעם לא היה יכול לחנך אותי, לכעוס עליי. אבא שלי אף פעם לא אמר לי "אל תעשי, אל תלבשי, אל תתאפרי, אל תלכי, אל תהיי". ואמא שלי הרגישה שהיא צריכה מאוד להיות השוטר הרע, זו ששומרת. ושנים שהיא כל הזמן נלחמה איתי עליי. ולי היה מאוד קשה עם זה.

זה הקשה עליי ברמות. היא הייתה אומרת לי דברים שלא הייתי מוכנה לקבל, פשוט לא הייתי מוכנה לקבל. זה היה My way or no way. ופתאום בא רמי, בדמות של חבר טוב, בדמות דומיננטית בבית, והיה אומר לי את אותם דברים שהיא אמרה כל השנים, רק שממנה לא הצלחתי לקבל וכשהוא היה אומר אותם, אולי בגלל שהוא גבר, אולי בגלל שהוא היה חבר, אולי בגלל שהוא היחיד שכל כך ראה אותי בבית ואהב אותי בבית והרגשתי מאוד בטוחה לידו, אז הרגשתי שקיבלתי את הדברים שלו ופתאום הרגשתי שכאילו הכניסו לי את אמא בדמות של גבר.

משיכה הייתה שם?
משיכה הייתה, בוודאי. תראה, בסופו של יום אתה בבית סגור. ישב מולי גבר שהוא גבר מאוד מאוד חכם, מאוד מאוד מאוד מצחיק...

היו יותר חתיכים ממנו, בלי לפגוע בו חס וחלילה, אבל זה לא הטייפ קאסט שלך.
אין לי טייפ קאסט. אני יכולה להיות עם גבר שהוא לא נראה טוב בכלל, ואני יכולה להיות עם גבר שנראה טוב מאוד. אני יכולה להיות עם גבר שהוא מאוד מצליח כלכלית ואני יכולה להיות עם גבר שאין לו מה לאכול. אם הצלחת לתפוס אותי אינטלקטואלית, כל המעטפת מסביב באותו רגע אני לא רואה אותה.

גם כשהתחתנתי, המון אנשים מסביב אמרו לי "לא הבנתי. לא הבנתי את האירוע, את יכולה להסביר לנו?". ואני ראיתי את הדבר הכי יפה והכי טוב.

ככה גם ראית עם רמי? הדבר הכי יפה הכי טוב?
כן. להגיד לך שאני יכולתי בתוך האח הגדול בזמן השהות שלי בתוך בית האח הגדול לצעוק "אני נמשכת אליך"? לא, כי לא הבנתי בכלל מה אני מרגישה.

לא היית צריכה לצעוק, זה היה די ברור.
לא הבנתי גם אם זה מה שאני מרגישה, כי לרגעים הייתה לי משיכה מינית ולרגעים הייתה לי אהבת חברים כזאת. הבן אדם היה עומד שעות ביום לבשל לי את הקציצות סלק שאני אוהבת, משהו שאף אחד אחר לא היה אוכל, רק אני. הוא היה מכבס לי את הבגדים, הייתי יכולה עכשיו להיות בחדר שינה ובא לי קפה, הוא היה קם הולך... כולם כל הזמן ניסו להפוך את זה למערכת יחסים פטרונית. מי שהיה פטרון בקשר הזה זו אני.

אבל איך את יכולה להסביר את זה? כי בסופו של דבר זה לא הבשיל לזוגיות מהצד שלו.
קודם כל זה לא היה מבשיל לזוגיות בכל מקרה. זאת אומרת, גם אם היינו שומרים על קשר אחרי האח

רמי, להבדיל ממני, בא מהעולם הזה. רמי איש טלוויזיה, רמי יוצר. כל הזמן הוא היה אומר לי "את באולפן, את באולפן". אני הייתי שוכחת, כאילו אני קלולס, אתה יודע, זורמת. הוא היה זוכר כל הזמן, אז כל הזמן הוא גם היה דואג להזכיר לי, אז מאוד שמרנו על הכבוד גם. רמי יש לו ילדים, ולי יש הורים. זה לא משהו שהיה יכול ללכת אי פעם.

אבל למה בעצם לא היה ניסיון לזה אחרי שיצאתם מהאח?
יכול להיות שאם היינו מדברים ונפגשים, אז יכול מאוד להיות ש... בשיא הכנות, אני אפילו לא יודעת אם זה היה יכול להבשיל לכדי אפילו אינטימיות. זה לא מתיישב בדעת. בתוך בית האח הגדול כשאתה מבודד ומנותק ואין מי שיעיר לך ואין מי שיגיד לך ואין מי שיבוא וישים את המראה "הלו, אל תתבלבלו רגע", אז לעיתים היה רגעים שאתה נסחף לזה. שמע, אני בחורה מושכת, רמי גבר, אנחנו בבית סגור, רמי גבר מאוד חכם, מאוד אינטלקטואל, מאוד מצחיק, איש שיחה.

את אומרת שלא היית מודעת, אז אם הוא בעצם לא היה מודע גם, יש מצב שהיינו מגיעים למגע בתוך הבית הזה?
לא היינו מגיעים למגע בתוך הבית הזה לעולם. לעולם.

אבל את אומרת שאת לא במודעות, את כאילו מבחינתך זה החיים.
כן, אבל יש מה שנקרא אחוזים ללא במודעות. בסופו של יום יש לי משפחה שאני מכבדת, אני מכבדת את עצמי, גם אם זה לא היה רמי והיה יושב שם עכשיו הגבר הכי חתיך בתעשייה, תבחר מי שאתה רוצה שכן היה הטעם שלי, זה לא היה קורה. לא הייתי מקיימת יחסי מין במקום מצולם. לא הייתי מאפשרת דבר כזה לקרות.

יש לי את הערכים שלי, את האמונות שלי. אני לא יודעת מה עשו דיירים לפניי, זה גם לא מעניין אותי. אני גם מבינה ויודעת ושמעתי שהיה והכל בכיף, שכל אחד יבושם לו וכולם מדהימים. אני לא הייתי עושה דבר כזה בבית האח הגדול. יש לי הורים מאוד מכובדים, אני מכבדת את עצמי. יכול מאוד להיות שאם היה גבר בגילי והייתה איזושהי אינטראקציה שהיא רומנטית, אז יכול להיות שהיה מגע של נשיקה או מגע, אבל לא מעבר.

נפגשתם מאז?
עם רמי? לעולם לא. לא דיברנו. כלום, מילה.

אירוע, משהו?
כלום. כלום לא ראיתי אותו מאז שהודחתי ועד היום.

טלפון?
התקשרתי ושלחתי הודעות והוא לא ענה ולא ענה ולא ענה. ויום אחד קיבלתי הודעה "חיים יותר חזקים מתוכנית טלוויזיה".

למה זה בעצם?
אני חושבת שרמי יצא לתוך כאוס. אני חושבת שמרוב שרמי נקשר אליי אז גם היו רגעים שהוא פיתח אולי איזושהי קנאה מסוימת או דברים כאלה וזה בא בעוכריו. אני חושבת שאפשר היה לנהל את זה אחרת, כי אם היינו יושבים ביחד מול המצלמות וגם מסבירים מה היה, מה לא ראו, אז יכול להיות שזה היה אחרת אבל אני חושבת שהוא כל כך נבהל מהגל שהיה סביב כל הדבר הזה שהוא פשוט ירד כאילו ממש.

זה היה מטריף אותי.
הוטרפתי, כן. הוטרפתי. נטרפה עליי דעתי. לא האמנתי, לא יכולתי להבין איך החבר הכי... מי שעבר איתי את החוויה הכי עוצמתית שאי פעם נעבור. זו לא חוויה רגילה. זה לא לעשות בנג'י, זה לא לטוס שנייה לדובאי. זה הדבר הכי מטורף שבן אדם יכול לעבור במוח שלו, בפיזית שלו ובחיים שלו.

את מחכה לרגע הזה שתראי אותו? אנחנו עולם מאוד קטן וזה יקרה מתישהו.
כבר לא. כבר מזמן לא. חודשים כאבתי עליו, אתה יודע, התאבלתי עליו. כאילו מישהו נפטר. הלב שלי כאב, לא האמנתי איך... איך אנחנו לא מדברים רגע על מה קרה, מה היה, מה עושים. כאב לי מאוד, אבל עם הזמן אתה יודע, אנחנו בני אדם, בסוף אנחנו מתגברים על הכל.

את בקשר עם מישהו מבית האח הגדול?
כן, אני בקשר. דרור עשה לי את השמלות לחתונה. ואני בקשר עם תום, ואני בקשר עם גל, אמנם לא יום יומי, אבל האמת אני בקשר כמעט עם הרוב עם מי שהיה חבר שלי גם בתוך הבית.

את רואה את עצמך עושה את זה שוב? האח הגדול, הישרדות.
כן. כן.

את תגיעי אחרת? תגיעי הפעם לינור אחרת?
וואו, לינור שונה בתכלית.

לינור שתזכה גם במיליון?
לינור שתזכה במיליון. רק אל תביאו לי דמויות כמו זהבה בן. מי יכול לנצח את זהבה בן? לא משנה מי תביא, לא יכול לנצח את זהבה בן. זהבה בן זה הבן אדם הכי טוב, טהור. מי לא מכיר את הסיפור שלה? מי לא רוצה שהיא תצליח? מי יכול להתמודד עם זהבה בן?

מה עם "קחי אותי לינור"?
באהבה. "קחי אותי לינור" זה די קצת מה שאני חווה היום בחיי האישיים. "קחי אותי לינור".

אני עוקב אחרייך באינסטגרם. אני חושב שאת המצאת את הז'אנר הזה במדינה, היית מדברת על סקס ועל הדברים הכי אינטימיים שאפשר.
כשצאתי מהאח הגדול, התחלתי לפשפש בכל העולם הזה. לפני שנכנסתי לאח הגדול בחיים לא עקבתי אחרי אנשים עם עוקבים. הייתי עוקבת אחרי החברים שלי וחיה לי את החיים שלי. וכשצאתי מהאח הגדול התחלתי ככה לעקוב ולראות ולהשתפשף ולהתערבב וראיתי הכל אותו דבר. הכל אותו דבר. קוד קופון, בית קפה, הנה חבר שלי, הנה אהבה שלי, הנה לב שלי. זה נורא שיעמם אותי.

אני תמיד בן אדם שחשב אחרת, חלם אחרת, רצה אחרת. הייתי מסתקרנת בתור ילדה מדברים שלא עניינו אף אחת מהחברות שלי. ורציתי קודם כל בראש ובראשונה להביא לאינסטגרם משהו שלא היה. וגם מאוד סיקרן אותי להבין מה עומד מאחורי כל הדבר הזה שנקרא מיניות, סקס. למה זה מנהל את העולם? למה אנשים מוכנים לבגוד בכל אמת מידה ובכל הערכים שלהם בשם הטירוף הזה?

לא רציתי לעשות את זה משהו שיוריד מכבודי או מכבוד לימים בעלי, או משהו שיצטייר בצורה שהיא זולה. אז מה שעשיתי היה כל הזמן לענות על השאלות האלו אבל בצורה שהיא קומית. וזה תפס בצורה בלתי רגילה וכולם אהבו וזה היה מדהים וזה רץ. אפילו הבעל שלי אהב את זה.

וכשהתגרשתי ממנו, תפסו אותי לשיחה. חבר טוב טוב שלי תפס אותי לשיחה ואמר לי "לינור, אני חייב להגיד לך משהו. אני היום חבר שלך טוב. המון גברים פונים אליי 'אתה חייב לסדר לי אותה, אתה חייב להכיר לי אותה, איזה אישה, איזה בחורה'. אבל יש גם המון גברים שאומרים לי 'יכול להיות שבגלל איך שהיא מדברת באינסטגרם אז היא קלה להביא אותה, אז בוא סדר לי אה... תקצר לי תהליכים'". הוא אמר לי "תקשיבי, בתור אישה נשואה זה נורא מצחיק. בתור אישה רווקה נשים יבינו אותך, גברים לא. את צריכה להוריד את זה. להפסיק עם זה.

לא הייתי חושב שלינור תפסיק פעילות כזו שהיא מאמינה בה בגלל שגברים חושבים שזה אולי יותר זול או פחות מושך.
הייתי מפרסמת אביזרי מין. הכל עסק. עשיתי כסף, המון כסף. הייתי מגיעה למשכורות של חמש ספרות. ופתאום הזול הזה, שכאילו כשהוא ישב שם והוא אמר לי "זה יכול לבוא בעוכרייך", משהו בי הרגיש שיש לי מלחמה אחרת לנהל כרגע. המלחמה למצוא משפחה, בעל. ולא בשם הרצון שלי להיות מצחיקה ומיוחדת אני עלולה לפספס משהו שהוא טוב לי. כי בסופו של יום, אני לא סמרטוט. אני לא הולכת עם גברים באופן אקראי. אני לא מה שהרבה אפשר לחשוב שאני.

אבל את בסופו של דבר מוותרת על עצמך.
אני לא יודעת אם זה מוותרת על עצמי כי בוא, גולת החיים שלי ומשאת נפשי זה לא לדבר על מיניות.

נכון, אבל מצד שני היית רגילה למשכורת של חמש ספרות נוספת חוץ מעבר לקליניקה. ממה עכשיו את מתפרנסת?
קשוח ברמות. לפני איזה שלושה שבועות, אבא שלי התקשר אליי "לינור יצאתי מהבנק, אנחנו צריכים לדבר". אבא שלי מנהל לי את כל המערך. פתאום הוא מדבר איתי על דברים שעד לפני רגע מי היה צריך לדבר עליהם.

כמו מה למשל?
כשיש לך הכנסה והכנסה והכנסה והכנסה אז הכל בסדר ברוך השם, הכל קל. פתאום כשיורדת ההכנסה אז אתה מתחיל... ויש לך עובדים. יש עולם. שכירות ועולם ואני ויש לי רופאים של משפחה עם ניסיון וותק שעולים לי עשרות אחוזים ממה שמשלם הלקוח ופתאום יש מלא הוצאות. וקניתי בית. ברוך השם. אז מלא מלא הוצאות, שכאשר את באה ומוותרת באמצע היום על משכורת כל כך גדולה, את עושה לעצמך נזק.

ותוצאות ראית? כאילו זה אולי שינה את האופי של הגברים שמתחילים איתך או את ה-DNA שלהם?
נכון לרגע זה לא ראיתי משהו שונה מבחינת גברים, אבל נגיד כל הנשים שעוקבות אחריי קיבלתי המון "תקשיבי את היית מצחיקה אותנו ברמות, את היית שוברת אותנו ברמות, אבל וואלה מודה ומתוודה ועוזב ירוחם, השאלות-תשובות עכשיו שהם נקיות יותר, אנחנו הרבה יותר אוהבות". אפילו כאילו הנשים, המין הנשי, עפו על השינוי.

גם דיברת על שינוי של צניעות, נכון? את לא צנועה.
אני לא עכשיו באה והולכת להיות לבושה סגור והכל והכל והכל. גם בחשוף, אתה יודע, יש מידות של חשוף. אני יכולה ללכת עם הכל בחוץ ואני יכולה ללכת עם קצת בחוץ. בסופו של יום אני גם לא צועקת את זה "אני עכשיו הולכת חשוף". אמרתי, יש לי הרבה עבודה לעשות. יש לי עבודה לעשות על החשוף, יש לי עבודה לעשות על המידות של ההתחזקות שלי.

היום אני הולכת לשיעורי תורה, אני שומרת שבת. יש עוד המון לעשות. הכל זו דרך והכל זה שלב. לאט לאט לאט אני אעבור. להגיד שמחר אני מתחילה ללכת צנוע - לא. אני עדיין לא שם. כשהייתי נשואה ובעלי ביקש ממני את זה וידעתי שזה נושא שזה מאוד מאוד מאוד רגיש לו - זה מה שעשיתי. הלכתי הכי סגור שאני יכולה.

למען גילוי נאות שנינו מתאמנים אצל אותו מאמן, אצל דוד חן, שעשה לך שינוי באמת אני חושב ש-180 מעלות. זה גורם לך גם בעצם אולי להבליט יותר את מה שלא יכולת פעם?
ברור. כשאת מסתובבת בעולם עם גוף שאת לא אוהבת, הוא לא הגוף שלי בעצם ככה.

אבל בזמנו אם היו שואלים אותך אם את אוהבת את הגוף שלך, את היית אומרת שאת אוהבת. נכון?
אני בן אדם של Fake it till you make it. כל דבר בחיים שלי, גם אם זה כואב לי עכשיו זה, אני אעשה כמו שעשיתי אחרי הגירושים "אני מאושרת והכל טוב והכל טוב והכל טוב". בואי ילדה, את לא מאושרת, כואב לך מקסימום. אבל Fake it till you make it. ככל שאני אגיד ומחשבה יוצרת מציאות, ככה אני מאמינה.

אז קודם כל כל הזמן דאגתי להשמיע לעצמי ולאנשים שאני כן אוהבת את הגוף הזה. אבל אם נפשט את זה, אם נרד לעומק הקורה - לא אהבתי אותו. בשום שלב. הייתי מתוסכלת, כאב לי שלקוחות היו נכנסות אליי לקליניקה ואז היה "מה עשית לעצמך?". כאילו גם, "איה... למה את אומרת לי ככה?".

אבל מאיפה זה הגיע? כי זה לא היה אחרי הגירושים.
לא, זה היה אחרי האח הגדול, לא אחרי הגירושים. המפח הנפשי שעברתי היה עוצמתי.

למה בעצם?
האח הגדול זו חוויה מאוד מאוד מורכבת. מאוד מורכבת נפשית, רגשית. גם כל המשבר שהיה עם רמי, שלא היה רגע מישהו שאני אוכל לחלוק איתו את החוויה הזאת. הלכתי מאוד לאיבוד שם. אני חושבת שזו גם הסיבה שהיה לי קל למצוא בגרוש שלי... היה לי קל להתאהב ולהיסחף לגרוש שלי כי הרגשתי שפתאום בא מישהו שנותן לי יד. ואני לא יודעת אם היום היינו מכירים הייתי מתאהבת ומתחתנת ומתאהבת כמו שהתאהבתי.

כל הדבר הזה היה שווה? האח הגדול היה שווה את כל מה שעברת עכשיו שאת מספרת? כי זה נשמע לא קל.
האח הגדול היה שווה הכל. חד משמעית. הוא עשה לי המון המון המון טוב בחיים. היו רגעים שאמרתי לעצמי "לינור, וואו, איזה קושי". אבל קיבלתי כל כך הרבה Benefits וכל כך הרבה כלים ובעצם מקור פרנסה.

וקיבלתי את הזכות, אתה לא יודע איזה אהבה אני מקבלת. אני הולכת למקומות ובנות אומרות לי "לינור את הגורו שלי". זה כל כך עוצמתי בשבילי וכל פעם אני מתפללת לבורא עולם "תן לי תמיד להיות טובה, תמיד להיות ראויה לכל הדבר הזה", כי זה לא מובן מאליו.

במיוחד אני, שאני יצאתי מהאח הגדול הייתי בן אדם מאוד שנוי במחלוקת. זה לא היה אמצע. זה או שאהבו אותי מאוד, או ששנאו אותי מאוד. היו עליי ביקורות מאוד קשות. לא עברתי להרבה אנשים בגרון. לא הצליחו להכיל את הדמות המוזרה הזאת. והיום אנשים למדו להכיר אותי ואנשים אוהבים אותי ואני בן אדם שאוהב את הבריות. כשאוהבים אותי אני אוהבת בחזרה. מי שאוהב אותי אני אוהב אותו בלי קשר לכלום. ופתאום לקבל את כל האהבה הזאת, וזה המקור פרנסה שלי.

יש סיטואציות שעברתי, שהעוקבות שלי היו כותבות לי דברים שוואלה אנשים הכי קרובים אליי לא היו אומרים. שהן היו עוצרות את החיים שלהן ואת הילדים ואת הבעל ואת העולם ואת הסיפורים והכל ואחת בלילה והיא יושבת לכתוב לי מגילה שאתה קורא את המגילה, אתה מתחזק, אתה מקבל כוח.

אז את בעצם מצליחה גם בעסק ומצליחה לתחזק את כל הדבר הזה חמש שנים אחרי האח הגדול וגם באמת מקבלת הרבה אהבה באינסטגרם וברשתות. אבל מצד שני, כל מה שאת באמת מכוונת אליו שזה באמת משפחה ובעל וכאלה - לא עובד. למה בעצם? את יכולה להצביע למה בחורה מאוד צעירה, יפה, מצליחה, שפעמיים התחתנה ופעמיים התגרשה. למה?
בעלי הראשון היה חבר הכי טוב שלי בעולם. השותף הכי טוב שהיה לי, השותף העסקי הכי טוב שהיה לי. אין גבר כזה בעולם, תדע לך משהו לא רגיל. הייתה לנו בעיה אחת ספציפית שמאוד מאוד ניסינו ורצינו לפתור ולצערי זה לא הצליח. לא נפרדנו ברע או משהו, הוא באמת משהו מאוד מיוחד בעיניי.

הייתה לנו בעיה אחת ספציפית שהיא בעיה שהייתה מאוד מאוד מאוד מורכבת ולא הצלחנו לפתור אותה על אף הניסיונות, ולצערי לא הצלחנו לצלוח את הקשר הזה.

הוא עדיין פנוי לדעתי.
אני רוצה להגיד לך שהיו לי שלושה בני זוג בעשור האחרון של חיי, ושלושתם רווקים. אף אחד לא מתאושש ממני כי אני באמת טובה. אני טובה.

אבל אם את מדברת כל כך טוב על האקס, על הגרוש הראשון, אז למה לא?
כשאתה במערכת יחסים ואתה מתלבט אם ללכת או להישאר, הרבה אנשים יגידו לך "תיקח את היתרונות, תיקח את החסרונות ואם יש יותר יתרונות תישאר, אם יש יותר חסרונות תלך". זה משפט שהוא לא נכון. תסתכל מה היתרונות, תסתכל מה החסרונות ותבדוק אם אתה יכול לחיות עם החסרונות הללו. יש חסרונות שאדם לא יכול לחיות איתם.

אז לצערי זה לא צלח. זה באמת לצערי, זה באמת באמת באמת לצערי לא צלח. זה היה מגיל 20 עד גיל 24. בגיל 24 הכרתי את הבן זוג שהיה לי אחריו, היינו ביחד כמעט שנתיים עד ממש עד לפני האח הגדול, כמעט שנה וחצי עד לפני האח הגדול. גם בחור מקסים. גם שם בחרתי לקום וללכת כי הוא היה בדיוק אחרי גירושים וזה היה גירושים מאוד קשים והרבה מלחמה והרבה וילדים גם, הוא היה גרוש פלוס שניים. כל הסיפור התיש אותי והיה לי מאוד קשה איתו. אז בחרתי ללכת. גם הגיעה בדיוק ההצעה של האח הגדול, זה ככה הכל בול הסתדר וגם אותו אני אוהבת מאוד. גבר של העולם. אם לא היה את כל הקושי הזה, וואו, הוא היה מדהים.

ולמה נראה לי שעל הגרוש השני את תדברי קצת פחות בנעימים?
חד משמעית.

למה זה בעצם?
האמת שכל הליך הפרידה והגירושים אצלי ואצלו קרה בצורה מאוד מאוד מהירה. זה היה קטע. זה כאילו מישהו רצה לפרק את החבילה הזאת ויאללה טיק-טיק-טיק-טיק-טיק.

אבל סיפרת שאת לא רצית. היה איזה רגע שאמרת שרצית שזה כן שהוא יישאר.
אני אגיד לך, ואני לא מתביישת להגיד - אני אהבתי אותו כמו שלא אהבתי. אני מדברת ויורדות לי דמעות. אני בספק אם אני אי פעם אוהב ככה. תשמע אני אהבתי אותו, וואו, וואו, וואו, וואו. אני הייתי מוכנה על הכל לוותר ועל הכל. מה שהוא היה אומר - זה היה אמן. קודש קודשים. ולצערי הוא בחר ללכת בדרך שאני לא יכולה לחיות איתה. לא הערכים שלי, לא הבית שלי, לא המקום שאני באה ממנו. ולא משנה כמה התחננתי וכמה ביקשתי וכמה רציתי וכמה קיוויתי ומה שלא ניסיתי להביא לשולחן בשביל לגרום לו לחשוב אחרת ולעשות אחרת ולראות אחרת.

דוגמה אחת של משהו שבאמת לא יכולת לחיות איתו.
זה מאוד מורכב כי זה נושא אישי שלו. ואני לא רוצה לגעת לו בנושאים האישיים שלו. אני באמת רציתי כל כך והרגשתי שככל שאני מנסה לשמור עלינו יותר, הוא מזלזל בי יותר.

כמה זמן זה היה ככה?
זה לילות שאתה לא חוזר הביתה ואני צריכה לחפש אותך. מי יכולה לחיות ככה? שאת כל הלילות מחפשת את הבעל שלך.

וכל זה את מתפקדת כרגיל ואנחנו לא רואים שום דבר.
קמה בבוקר לעבודה ומצלמת ומצטלמת והולכת ובאה.

ואז הוא חוזר בבוקר ו?
ומלחמות עולם, ובכי, ובוא נראה ועוד פעם בוא נלך לרב, ועוד פעם בוא נתקן, ובוא נבין, ובוא ובוא ובוא. ואז היה לילה אחד שזה אפילו לא היה לילה. השעה הייתה שתיים בצהריים. היה לו אירוע צהריים, ברית של איזה בן של חבר. אני יצאתי מהעבודה, באתי הביתה לבחור לו את הבגדים שהוא ילבש, לגהץ לו אותם. הוא הלך לאירוע בשעה שתיים וחצי בצהריים. עד חמש בבוקר לא היה לי עם מי לדבר בכלל.

מתקשרת אליו והוא לא עונה. באיזשהו שלב מרוב בכי וטירוף שנכנסתי אליו באותו לילה אני כבר לא יכולתי להכיל, נרדמתי. חמש בבוקר הוא התקשר "אני מבקש סליחה, אני שתיתי קצת יותר מדי וחברים שלי ראו שאני מרגיש לא טוב אז הם לקחו אותי לאמא שלי ונרדמתי". כל הסיפורים הכי...

את לא קונה את זה?
אז קניתי את זה. אז קניתי את זה לגמרי. הייתי יכולה להאמין שאפשר לייבש את הים עם כפית ולא את הדברים שגיליתי על רן. ואז אמרתי לו "רן, אני ככה לא יכולה לחיות יותר. אני מרגישה שאני מאבדת שנים מהחיים שלי. אני מרגישה שאני בן אדם עצוב ולא שמח. אני הפכתי להיות חרדתית ומשוגעת". "אני עשיתי רע? למה אני עשיתי רע?". "לא. תישן אצל אמא שלך היום. מחר בבוקר נלך לרב שלנו, הרב לוגסי, ואנחנו נשמע... נשמע מה הוא חושב". ובאמת הלכנו למחרת לרב לוגסי והייתה לנו שיחה מאוד קשה אצל הרב לוגסי. ואני אחרי השיחה הזאתי החלטתי שאני רוצה להתגרש.

כל זה שאת גם משתפת את כולנו שאתם בעצם עוברים.
אני בהליכי פוריות, מתקדמים. אני על הורמונים. אז תבין שרמת הטירוף שלי היא עוד יותר קיצונית. הייתי אומללה. אומללה, אומללה, אומללה, אומללה. החלטתי שאני מתגרשת, הפסקתי עם הכדורים עם ההורמונים, הפסקתי את כל הטיפולים. הודעתי לו שאני רוצה להתגרש. זה היה מאוד כואב, כי הרגשתי שאני מוותרת עלינו.

כשאני התחתנתי עם רן הסתכלתי לבורא עולם ואמרתי לו "בורא עולם זה בניין עדי עד. אתה תראה, אני אהיה האישה הכי טובה בעולם. עם הגבר הזה אני אמות". היה פעם אחת שאני בדקתי על לרכוש מצבות משותפות, כי אני יודעת שעכשיו יש מחסור במצבות ומתחילים לבנות לגובה, ואני רציתי שלי ולרן תהיה מצבה משותפת.

אז הרגשת סוג של כישלון בעצם מה שאת אומרת בגירושים?
הרגשתי סוף החיים. כאב לי. גם הרגשתי שהוא מוותר. בסדר, את רוצה להתגרש? טוב זה מאוד עצוב לי אבל אוקיי, זה מה שאת רוצה.

החלטנו שאנחנו מתגרשים ואז הלכנו לפתוח תיק ברבנות. בשלב הזה הוא עוד כל הזמן היינו מדברים והוא היה אומר לי, זה מאוד עצוב לי, את תחסרי לי, אני מתגעגע, אבל לא הרגשתי עכשיו שיש פה איזה גבר שהופך את העולם בשביל שאני אשאר שלו. יכול מאוד להיות גם שאם הוא היה הופך את העולם באותם ימים לפני שגיליתי מה שגיליתי, יכול מאוד להיות שגם אולי הייתי משנה... לא יודעת.

ואז פתחנו את התיק ברבנות, זה היה יום שני, ואמרו לנו קבעו לנו תאריך לגט ביום שני שאחריו. ואני בימים האלה עוד היינו מדברים בינינו והכל, ארזתי לו את כל הבגדים, ארזתי לו את הדברים עם עיתונים ועטפתי לו והכל. הוא אפילו כתב לי "איך ארזת לי את כל הדברים, תבורכי בכל הברכות של התורה".

ואז הגיע יום חמישי והחלטתי שאני כבר לא יכולה לשבת בבית ולבכות. אני צריכה ללכת לעסק שלי וקצת לראות אנשים, קצת לחזור לתפקד גם. הגעתי לעסק שלי מאור וישבתי בחדר ייעוץ, חדר הנהלה, ופתאום נכנסו שלוש בנות. שאחת מהן היא חברה מאוד מאוד טובה שלי, שתיים מהן הן חברות של נשים של... והן ראו שאני ככה לא אני. אני בן אדם מאוד שמח, אז כשאני לא שמחה - ישר רואים. זה מאוד ניכר. ואמרו לי "מה, מה, מה, דברי מה קרה לך מה קרה לך מה קרה לך". לא יודעת למה, אני שמרתי כל כך כאילו על הסוד הזה חוץ מהמשפחה שלי והחברות הכי קרובות שלי.

הן יושבות מולי, אנחנו יושבות בשולחן מנהלים אצלי בקליניקה ופשוט אמרתי להן "בנות, אני החלטתי להתגרש. אני ורן מתגרשים. אני שבורה, כואב לי, הוא חסר לי". ואז הן מסתכלות עליי והן אומרות לי "את ורן באמת מתגרשים? זה כאילו וודאי? אין כיוון כאילו לחזור אחורה?". אמרתי להן "אין כיוון, יש לנו ביום שני כאילו תאריך לגט. זהו". אוקיי. "אז בואי תשמעי הרבה דברים שעד היום לא רצינו אף אחד לספר לך כי אף אחד לא רוצה לקחת על עצמו פירוק בית". הן ישבו שם והן התחילו לדבר והתחילו לפתוח את הטלפונים שלהן ולהראות לי דברים.

מה? התכתבויות?
נפתחו עליי שערי גיהינום. יושבות שם ומדברות וכל מה שרציתי שיקרה זה שהן יפסיקו לדבר, שאני אפסיק לראות את מה שאני רואה. לא יכול להיות, אנחנו לא מדברות על אותו בן אדם. אנחנו לא מדברות על אותו בן אדם, זה לא יכול להיות, לא יכול להיות. מה אני רואה בעצם? זה לא שלי, זה לא הבחור שלי, זה לא רן. זה לא רן. רן זה הבן אדם הכי טהור בעולם, זה הבן אדם הכי טוב בעולם. זה צדיק! זה תלמיד, תלמיד תורה! ששומר איתי שבת. אני מגהצת לו את הציציות, הוא צדיק! מה אני רואה פה? וואו. והן לא מפסיקות וזה לא נגמר ולא נגמר ולא נגמר. כמעט התעלפתי. החלטתי שאני לא עושה עם זה כלום.

מה יש לך גם לעשות בעצם? אתם עוד שנייה גירושים. לא שיתפת אותו בכל מה שאת יודעת?
לא. פחדתי שפתאום אולי הוא ילחץ או לא יודעת מה ואז יחליט שהוא לא נותן לי גט. ואז אני תקועה עם הדבר הזה. אז היה יותר חשוב לי שיהיה לי גט ביד. אז קודם כל היה חשוב לי לעשות את לקבל את הגט.

ואז כשהיינו ביום של הגט ברבנות, אנחנו יושבים שם בחדר והוא אומר לי "את יודעת אנחנו פה בגללך, אפשר ללכת מפה". הסתכלתי עליו וכל מה שאמרתי לעצמי זה "יו, בא לי שנלך לעובד בכפר, נפתח שולחן, נביא ילד, נחיה את החיים, אהבה שלי בלב". הסתכלתי עליו ואמרתי לו "איזה לתקן? איזה להישאר? אני יודעת הכל!".

ואיך הוא הגיב לזה?
הוא לא הבין מה אני מדברת בכלל. לא הבין איך פתאום מה אני יודעת ואיך אני יודעת ומה. בשלב מסוים הוא פשוט שתק. וברגע שהוא שתק בשבילי זה היה שתיקה כהודאה. ושם העולם שלי התרסק פעמיים. כי גם איבדתי את החלום שלי, שזה היה רן וילד מרן.

איפה חייתי ארבע שנים? מה עשיתי? מה עשיתי? איך כל החיים שלי אני מזהה את כולם? אף אחד לא יכול לעשות איתי טעויות. אני חדה פרו מקס, אני קולטת הכל, אני הכל. אני קולטת הכל על כולם! איך לא קלטתי את זה? בסוף ישנתי במיטה ארבע שנים ולא קלטתי כלום.

את תתחתני עוד פעם?
זו שאלה מאוד מורכבת כי מצד אחד אני מאוד רוצה להתחתן בגלל הדת. אני רוצה את הטהרה, אני רוצה את המצווה, אני רוצה לשמור נידה וכן הלאה וכל המשתמע מכך. אני גרושה ללא ילדים אז אני רוב הסיכויים אתחתן בעזרת השם יתברך עם רווק. רווק אני מניחה שכן ירצה, אתה יודע, זה כמו שהיה לי עם רן. אני לא רציתי אירוע. אמרתי לו "בוא ניסע נלך לבית כנסת או בוא ניסע למיקונוס".

אירוע זה לא יהיה! מספיק עם הבלבולים, עד פה היה לי, נגמר לי, שום אירוע בארץ לא יהיה. אם כבר אתה רוצה אירוע - אין בעיה. אנחנו נטיס את ה-50 חברים הכי והמשפחה הכי קרובים שלנו לחו"ל, נעשה משהו מצומצם בחו"ל.

אבל מה עם הכמיהה באמת לילד?
אני כל הזמן אמרתי לי וגם עשיתי על זה שיחה עם אמא שלי. אמרתי לה שבעזרת השם אם להבדיל אלף אלפי הבדלות עד גיל 32, אני היום בת 30, זה עוד יחסית צעיר מאוד. מאוד. אם אני עד גיל 32 להבדיל אני לא אמצא את שאהבה נפשי ואת האיש הזה, תראה, אני היום כבר לא מחפשת רק בעל, אני מחפשת אבא לילדים שלי וחשוב לי שזה יהיה דמות טובה.

ועל כן אמרתי לאמא שלי שאם עד גיל 32 להבדיל אני לא אמצא את שאהבה נפשי, אז אנחנו נתחיל בהליך של הקפאת ביציות. אני מאוד סומכת על השם יתברך שהוא ישלח לי.

היינו בטוחים שאת ואור בן דוד בכלל בני זוג.
אני מאוד רוצה לגעת בזה. למה? בגלל ששנינו סטרייטים? אבל אם היינו מתאהבים, או אם היה בינינו זוגיות, הדבר הראשון שהיינו עושים זה לצאת עם זה החוצה. היינו מקבלים יותר קמפיינים, היינו מקבלים הרבה יותר טראפיק.

אבל יש איזה משהו בלעשות טיזינג.
אוקיי, טיזינג טיזינג, כמה כבר עם הטיזינג? אין שמה שום דבר רומנטי או מיני. אור הוא החברה הכי טובה שלי ואני החבר הכי טוב שלו. זה כזה. אור מדבר אליי כמו לגבר.

אבל את בחורה מושכת מינית, בואי.
כשאני ואור התחלנו לדבר זה היה בדיוק שקיבלתי גט. הוא היה גם אחרי פרידה מאישה שהוא מאוד מאוד מאוד אהב. אור מאוד אהב את האקסית שלו.

אז זה נשמע לי כמו מתכון לריבאונד.
אור היה אחרי פרידה מבת הזוג שלו, אני הייתי אחרי גירושים, שנינו מאוד מאוד מאוד אהבנו את בני הזוג הקודמים שלנו. כשרק הכרנו ורק התחלנו לדבר, ברור שהייתה משיכה. אור גבר מושך, אני אישה מושכת, אור בחור חכם. אנחנו התחלנו לדבר ובזמן הזה שאתה מדבר עם בן אדם ואתה מכיר אותו, אתה גם לומד שנייה להכיר את הבן אדם מעבר למשיכה ולבלבולים ולכל הדבר הזה שיש סביב זה. וכל כך אהבתי את הבן אדם שהוא.

הכי קל להתאהב בזה. כל מה שאת מדברת לי עכשיו זה הכי כאילו מוביל אותי ל... לא התנשקתם?
יד על הלב - כלום. לא היה בינינו שום מגע, אפס מגע מעולם ולעולם. ואני גם אגיד לך איך זה קרה. כל כך אהבנו את האופי אחד של השנייה, שהשיחות בינינו הפכו להיות שעות, שעות לגבי שעות של שיחות.

ובהתחלה, ואור מעולם לא נגע בי, מעולם לא ניסה לנשק אותי. יום אחד הוא בא אליי לקליניקה, ממש בהתחלה בהתחלה בהתחלה. הוא עשה מיזם מאוד יפה של ספרי של זיכוי הרבים של ספרי תורה והוא אמר לי "אני אשים אצלך קרטון שגם תזכי את העוקבות של הלקוחות שלך שמגיעות". ואז הוא באמת ירדנו לאוטו והוא ליווה אותי, אחרי שהוא עלה, דיברתי עם דולב חברה שלי, אמרתי לה "תראי, אני חושבת שהוא רוצה להיות ידיד שלי". באמת. אור אפילו לא ניסה.

אז כן התבאסת? יכול להיות?
לא התבאסתי. פשוט לא הצלחתי להבין כי זו פעם ראשונה שגבר חדש בחיי וסטרייט בחיי לא מנסה ליצור איתי איזושהי אינטראקציה רומנטית או מינית. ואז אם היה מנסה ליצור - לא, לא, לא. כי אני ממש אהבתי את האופי שלו. אני ידעתי שזוג אנחנו לא יכולים להיות. לא יכולים.

אבל את בחורה מושכת מינית, בואי.

ויובל? לא?
יובל בחור מדהים, זהב. הערצתי אותו בתוך בית האח הגדול, אבל אתה יודע בטלוויזיה זה אחד ובמציאות זה אחר, אין לי משיכה.

התבדת? את אומרת.
אין לי משיכה. אין לי משיכה. חשבתי שתהיה. אני חושבת שיובל הוא עוד בשלב שהוא כמו כל מי שיצא מהאח הגדול - הוא בשלב שהוא בתוך עצמו, הוא מעבד את מה שהוא עבר, הוא חווה. אני מאוד אוהבת את האופי של הבן אדם שהוא. אני כאילו ממש. אבל להגיד לך שבתור גבר הוא משך אותי? לא. לא.

יש מצב ששוב ויובל הסתכסכו בגללך?
לינור: לא. אני לא קשורה לאירוע. זה לא בגללי.

ואגב, לגבי אור - באותם ימים שכאילו רק התחלנו להכיר, הוא חזר לאקסית שלו. וכשהוא חזר אליה, הוא אמר לי את המשפט הכי יפה שגבר אי פעם אמר לי. הוא אמר לי "לינור", הוא התקשר אליי "אני רוצה שניפגש". הוא אמר לי "לינור, תקשיבי טוב. אין לי מושג מה אני הכרתי. אני חשבתי משהו אחר לגמרי ואני הכרתי בחורה... אני לא מוכן שאת תצאי לי מהחיים. אני אוהב מקסימום. אני אוהב אותך מקסימום. אני הכרתי לב לבן בין בני אדם".

והוא באמת חזר לאקסית שלו ואני הייתי חברה של שניהם. כאילו היינו חברים ממש. לימים הם שוב נפרדו ובלה בלה בלה.

כשהוא חזר לאקסית שלו, התרחקתם קצת?
בכלל לא! להפך, אני גם הפכתי לחברה מאוד טובה שלה. כן, עד היום אני חברה שלה. היא בחורה מדהימה בעיניי. הלוואי והם היו צולחים את האירוע, אבל לצערי הם לא. אולי עוד כן, אי אפשר לדעת. אור בן אדם קריזיונר כזה. ואני ואור חברים פשוט מאוד מאוד מאוד טובים. וכולם חושבים שיש בינינו מגע אינטימי.

אני הייתי בטוח ש...
כולם, כולם, כולם, כולם. איפה שאני לא הולכת... אתה יודע גם גברים ניגשים אליי ואומרים לי "לינור, אנחנו רוצים להתחיל איתך וכאילו מפחדים מאור. זה נראה כאילו אתם זוג".

מתי יצאת לדייט פעם אחרונה?
וואו. אני אגיד לך מה קורה. לצערי הרב מאוד - אני לא מוצאת עניין באף אחד. אני מרגישה שהניסיון להרשים אותי הוא מאומץ מדי, הוא מאולץ מדי. גם נהיה איזה מין דבר כזה שכולם מנסים להראות לי שיש להם כסף. למה? אתה קונה פרה?

זה מה שקורה ברשתות, את יודעת.
אבל אני עובדת ואני מפרנסת את עצמי. אני לא ארצה לשלם בדייט, אבל לא אכפת לי מה אתה מרוויח ולא אכפת לי על מה אתה נוסע. באמת. אני לא ידעתי עד היום, אתה יודע כשהייתי נשואה לרן, לא ידעתי כמה הוא מרוויח. אף פעם לא שאלתי.

לא הכסף שלך או המרצדס שלך או לא יודעת מה שזה לא יהיה - אני לא מבינה בזה. תביא לי יהלום מעבדה או יהלום טבעי - זה לא מזיז לי. אבל זה לא מעניין אותי. כל עוד בסופו של יום אנחנו חיים טוב, מחר אנחנו רוצים לטוס אנחנו יכולים לטוס, מחר אני רוצה לזארה לקנות דברים שלי אני בכיף.

מה זה לשבת איתי ולבלבל לי? וגם הרוב זה בלבולים. עכשיו אני אשת עסקים, אני עובדת בכסף, אני מבינה בכסף, אני יודעת מה זה המע"מ, אני יודעת מה זה מס הכנסה, מה זה ביטוח לאומי. גבר, אתה לא יכול לשבת איתי ולהגיד לי דברים שבאותו רגע אני מבינה שאתה יוסף מספר הסיפורים. כאילו די, באמת די, די, די. אז הייתי בשני דייטים בשמונה חודשים האלה והם לא... כמו שהלכתי לדייט - ככה חזרתי מהדייט.

את אומרת שני דייטים, זה אומר שגם לא היה לך מגע אינטימי עם אף גבר מאז?
היה לי מגע אינטימי עם גבר אחד. גבר שהיחיד שמצא חן בעיניי.

וזה לא צלח לכדי זוגיות?
לצערי משני הצדדים כאילו אנחנו במקומות מאוד מאוד מאוד שונים בחיים ו... הוא הצליח לעזור לי לצאת מרן. ואני חושבת שזה היה התפקיד שלו.

יצאת מרן?
ב-95%.

עוד 5%?
זה הנפש שלי.

עברו חמש שנים מאז האח הגדול. אם אני לוקח אותך עוד חמש שנים, גיל 35, איפה את רואה את עצמך?
בעזרת השם מרחיבה, קודם כל מרחיבה את האינסטגרם שלי. אני רוצה מיליון עוקבים לפחות! מרחיבה את האינסטגרם שלי, מרחיבה את העסקים שלי, מרחיבה את העסקים של כל מי שאיתי ביחד איתי.

אחת העוקבות שלי יום אחד שאלה אותי "כל הזמן את בטירוף, לייצר, להצליח, לרדוף. לא מעייף אותך המרדף הזה אחרי כסף, אחרי הצלחה?". עניתי לה "אם היית יודעת כמה אנשים מצליחים כשאני מצליחה, היית יודעת שהאמביציה שלי מעולם לא הייתה תאוות בצע".

אז אני רוצה להרחיב את הכל, כל מי שאיתי ביחד איתי. ובעזרת השם יתברך אני רוצה בעל הגון, בעל מידות טובות וערכים טובים ומשפחה טובה, שיהיה יפה מבחוץ ויפה מבפנים ויאיר את העולם בתורה ומצוות ומעשים טובים ועבודת הבורא. וילדים קטנים חמודים מתוקים שלי שאני אתן להם עולם. שאני תמיד אהיה טובה וראויה למה שיש ולמה שעתיד להיות ולאנשים סביבי ולאנשים בכלל ולבריות. זהו.