יש הצעות בחיים שאי אפשר לסרב להן. אמנם רובן באות מתחום הממון או יחסי המין הביזארי, אבל לפעמים גם האינטרנט קורץ לך לקראת החג.
אז ביקשו ממני לערוך את וואלה! סלבס. מה לי ולוואלה! סלבס?! טוב, אולי בכל זאת יש משהו. בואו נתחיל מזה שיש לי איתו במשותף את מה שלכולכם יש איתו במשותף אנחנו אוהבים להיכנס אליו. בגלוי או בסתר, לא זה העניין. אנחנו פה, וזה נעים לנו. ואני אומר: 'אם זה נעים, תמשיך לעשות את זה כל עוד האצבע יכולה להקליק'.
הרבה דברים נאמרו על ממלכת הרכילות. על הפן חוצה הגבולות שלה, השטחי, המקומם - ומה לא. אם הייתי במצב רוח פלספני יותר, אולי הייתי נכנס לפינה הזאת וחופר על "יצר המציצנות מהו ופנינו כחברה לאן", "בר רפאלי והביקיני, משל על ציונות וחושך" או "ביונסה אלה מיתולוגית או עגל זהב פוסט-מודרניסטי?" , אבל קמתי דווקא במצב רוח ג'וסי מעורבב בקמצוץ של טראש והחלטתי לעשות לנו כיף לחג.
אז יש ראיון עם אחד החברים היותר טובים שלי, אחד אסי עזר; מיטב תמונות הפפרצי שהכוכבים העולמיים סיפקו לנו השנה, ושהיינו מתים לראות גם בכחול-לבן ותיעוד צפוף של כוס המים (והאישה שגרמה לכולנו לשנוא אותה, אנסטסיה מיכאלי). פאן פאן פאן.
ושלא תגידו שאני משליך אתכם לסוכה בלי נימה אופטימית, אז קבלו: לאחרונה אני דוגל בהרמה עצמית וכמה שיותר ממנה. תאמינו לי, זה עדיף על דכדכת ונגזרותיה. ומכיוון שאם אתה אומר את אותו משפט מספיק פעמים, אתה עלול אפילו להאמין לעצמך, אז תנשמו עמוק ותחזרו אחריי: אין עליכם. אתם נס. פלא הבריאה. אפס מי שלא מבין זאת. נוחו על משכבכם בגאווה ושימותו כולם.
ג'ייסון דנינו הולט מראיין את אסי עזר
אנסטסיה מיכאלי בשופינג משפחתי
מצעד הפנטזיות הלוהטות של ג'ייסון דנינו הולט