אתמול (שבת) התצפיתניות שנכנסו ללבבות של כולנו - לירי אלבג, נעמה לוי, קרינה ארייב ודניאלה גלבוע, ציינו שנה ליום בו שוחררו מהשבי, לאחר 477 ימים בגיהנום של ארגון הטרור האכזרי. חמישה ימים לאחר מכן שוחררה חברתן התצפיתנית הנוספת שהייתה בשבי חמאס, אגם ברגר, לאחר 482 ימים בשבי.
אלבג חגגה את היום המרגש באירוע אינטימי בביתה, מוקפת במשפחה וחברים. היא ומשפחתה שיתפו באינסטגרם תמונות מרגשות מהאירוע, באחת מהן ניתן לראות את לירי בשמלה לבנה מחזיקה עוגה שעליה כתוב "I'm back, bitches", תמונה שבהחלט אפשר ללמוד ממנה על דרכה המיוחדת לשמור על חיוך והומור לצד ההתמודדות המורכבת.
יום קודם, אלבג התארחה ב"אולפן שישי" של חדשות 12 וסיפרה על השנה האחרונה ועל ההחלטה לחזור לשירות צבאי: "שנה מטלטלת, למדתי להעריך כל דבר קטן בחיים, כוס מים ומיטה נוחה". היא גם סיפרה על החלטתה לחזור לשירות בצה"ל: "כבר חצי שנה אני בשירות צבאי, זו ההחלטה הכי טובה שעשיתי. רציתי להביע סולידריות, כמו שכולם תרמו - גם אני יכולה לתרום".
היום (ראשון), אלבג העלתה פוסט נוסף לאינסטגרם בו תמונה שלה אוחזת ביד אחת בתעודת "החלטת השחרור" שארגון הטרור חמאס העניק לה וביד השנייה היא עושה סימן של אצבע משולשת. היא שיתפה את העוקבים בתחושותיה, בין היתר כתבה: "היום לפני שנה, ממש בשעה הזאת, בעשר בבוקר עוד היינו בעזה. זה הרגע שבו נודע לי שאני אחת מהבנות שמשתחררות הביתה. הלבישו אותנו במדים מזויפים, לקחו אותנו לסיבובים ברחבי עזה כשאנחנו מלאות בהתרגשות שהסיוט נגמר, בציפייה ובפחד".
אלבג מוסיפה: "קיבלנו "תעודות" הזויות על שחרור מכלא, וחתמנו על מסמכים שמצהירים שלא נשוב לשרת בצה"ל". לירי מספרת על התעודה שבתמונה: "את התעודה הזאת שמרתי לא כמזכרת, אלא כהוכחה. כדי שאוכל להראות כמה מעוותת המציאות הייתה".
היא מספרת על השנה שעברה, על העליות והמורדות: "שנה של שיקום פיזי ושל התמודדות נפשית מורכבת. שנה שבה למדתי על עצמי, למדתי להעריך את מי שאני, ולמדתי לאהוב את עצמי - עם הצלקות, עם הכאב ועם האבל".
לסיום היא לא שכחה להודות: "לא הייתי יכולה לשבת פה ולחיות בלי החיילים הגיבורים שלנו, הפצועים והחללים. אז שוב ושוב ושוב תודה לחיילי צה"ל, לאנשי כוחות הביטחון ולכל מי שמגן עלינו במסירות נפש. לחללים ולנופלים המלאכים. על הגבורה, על המחיר הבלתי נתפס שהקרבתם בשביל מדינת ישראל. למשפחות שלהם שיום יום מתמודדות עם האבל. ולמשפחה שלי - על התמיכה, על כוחות, ואהבה שהעניקו לי מקרוב ומרחוק".
דניאלה גלבוע שיתפה גם היא את עוקביה בפוסט מרגש לציון שנה מהשחרור: "היום לפני שנה היה הלילה האחרון שלי בעזה. לילה ללא שינה, של מחשבות, של תהיות, של תפילות ומשאלות, של פחד מהלא נודע. לאיזו מציאות אני הולכת לחזור? את מי אני הולכת לראות אם בכלל?".
גלבוע המשיכה ושיתפה בפחדים שהציפו אותה רגע לפני השחרור: "עברה שנה ו4 חודשים וזה כל כך הרבה זמן בשביל דברים להשתנות. המון המון המון מחשבות ולחצים שלא נתנו לי מנוחה. אני נזכרת בלילה הזה כי הראש שלי מלא במחשבות עכשיו בדיוק כמו אז".
היא סיפרה על ההבטחה שלה לעצמה לקחת שנה של שקט ואיפוס ברגע שתצא מהשבי, ושיתפה בפחדים: "אני כל הימים האחרונים מוצפת בכל קשת הרגשות והשאלה שהכי תופסת אותי בלילה הזה, היא האם אצליח אי פעם לעכל את מה שעברתי? את האובדן? את הכל כולל הכל? אולי כבר הצלחתי לעכל קצת? אז התשובה שלי היא לא כזאת ברורה כי אני עדיין לא יודעת איך. אבל אני משתדלת כל כך ולומדת את עצמי מחדש בכל יום".
גלבוע סיימה בהשלמה עם המציאות החדשה ובהוקרת תודה: "אני משלימה לאט לאט עם העובדה שהשתניתי, שהחיים השתנו לגמרי. להסתכל על היום האחרון שלי בעזה לעומת היום, זה כאילו שמיים וארץ. אבל היום ההבדל הוא שאני לא ישנה הלילה שוב על עוד איזה מזרון מסריח מעזה, אלא במיטה שלי, ליד אהוב ליבי, אחרי ששבעתי מארוחה מהממת שאירגנו לי המשפחה האהובה שלי, בידיעה שמחר אני הולכת לחגוג. וזו לא סתם עוד חגיגה, אני הולכת לחגוג את החיים שבניתי לעצמי מחדש בשנה הזאת. אני קמה מחר בבוקר והולכת לחגוג את החופש שלי. ברוך השם".
בשבוע שעבר, קרינה ארייב ונעמה לוי התראיינו לגל"צ וסיפרו על רגעי השחרור ועל המפגש המרגש עם ההורים. קרינה סיפרה על העמידה באומץ בטקס הציני של חמאס: "עלינו לבמה וזה פשוט היה אינסטינקט. אנחנו ניצחנו, אנחנו שרדנו, אנחנו בדרך הביתה". "לא שברתם אותנו, נשארנו אנחנו, אנחנו חזקות. אנחנו גאות בעצמנו וגאות בעם שלנו".
לוי שיתפה על רגעי הציפייה למפגש עם ההורים בחדר ההמתנה ברעים: "ברגעים האלה, שם את כבר מתרגשת ומחכה להם". "הלכתי הלוך חזור בתוך החדר, לא יכולתי לשבת".
ארייב הוסיפה על המפגש עם ההורים: "זה היה רגע מטורף". היא סיפרה על השאלות הראשונות ששאלה את הוריה: "שאלתי את אמא שלי מה קורה מבחינת הבסיס, מה היה". "ישר היה לי מאוד מאוד חשוב לדעת מה עם נחל עוז. זה היה משהו שעשיתי מהבית חולים ואפילו כבר מהמסוק".
כזכור, התצפיתניות השתחררו במסגרת הפעימה השנייה של שלב א' במתווה עסקת החטופים שהתקיימה בינואר 2025. שחרור התצפיתניות ריגש מדינה שלמה, כשבאומץ רב ארבעת הבנות עלו על במת ארגון הטרור בראש מורם.
מה שהתחיל כמופע אימים ציני שמטרתו הייתה להשפיל את הבנות בפני ההמון העזתי, הסתיים כרגע של עוצמה מעוררת השראה. הבנות חייכו למצלמות, נופפו בידיהן, והראו שאפשר לקחת להן הכל, אבל את הרוח שלהן אי אפשר לשבור.
כמה טוב שבאתן הביתה.