מאז שפרצה המלחמה ב-7 באוקטובר אזרחים ומפורסמים רבים לקחו על עצמם את המלחמה בזירה ההסברתית ברשת, זירה אותה הפקירה הממשלה בדומה לזירות רבות אחרות. חלק מההתמודדויות של עבודה בהסברה היא חשיפה לתכנים קשים לצפייה שיכולים להיחרט בנפש לתקופה ארוכה, דרושה למשימה גם קור רוח וסבלנות אין קץ אל מול שקרים תלושים ואנטישמיות, בין אם היא מוסווית או בין אם דוחפים אותה בכל הכוח.
מדובר בעבודה שלא כל אחד היה יכול לעשות וגם לשמור על הנפש בו זמנית ואולי בגלל זה אפשר לראות עם הזמן את הירידה במינון בתכנים הסברתיים אצל רבים. גם כוכבת הריאלטי והמשפיענית ליהיא גרינר התקשתה להתמודד עם התגובות והתכנים הקשים שמחוייבת כזאת מביאה איתה. בסרטון שהעלתה הבוקר (ב') לחשבון האינסטגרם שלה היא סיפרה על ההתמודדות ומה גרם לה להעלם מהרשתות החברתיות: "מלא זמן לא הייתי באינסטגרם, מחקתי את האפליקציה מהטלפון כבר מעל שבועיים".
"אני לא הייתי בטוב, לא שאני חושבת שמישהו היה בטוב, אבל אני הייתי בקיצון. אז אני רוצה לשתף אתכם מה אני עברתי: מאז שהתחילה המלחמה זה היה מטורף, כל הזמן שלחו לי שיתופים של נעדרים אז כל היום הייתי באינסטגרם והעלתי אנשים. ואחרי זה שולחים לי הודעות, ליהיא תודה ששיתפת הם נרצחו, והנשמה שלי פשוט לא יכלה לקבל את זה".
"אני באמת ניסיתי להתעסק בהסברה וכל היום רק כתבתי לחשבונות של פרו- פלסטינים ואני מנסה להסביר מה אמיתי ומה פייק, ואני פשוט התרסקתי. התרסקתי עם ההסברה, התרסקתי עם השיתופים, התרסקתי עם הידיעה, עם הידע, עם הסיפורים, הרגשתי שאני מתחילה להיות חולה. נכנסתי להתקפי חרדה שאין לתאר בכלל, הראש שלי פשוט, הוא טס על 2,000, אני דמיינתי הכל".
"שמתי את עצמי בנעליים של כולם ופשוט איבדתי את זה ואמרתי אמלה די, מה הראש שלי עושה לי? האם הראש שלי בוגד בי? אמרתי לא, דיברתי עם עצמי, יצאתי מהסרט הזה והייתי חייבת למחוק את האינסטגרם. לא הייתי עם הילדים שלי, לא עם בעלי, הוא היה קורא לי זומבי".
בהמשך היא סיפרה גם על האשמה הגדולה שהיא מרגישה במהלך הדברים הקטנים של השגרה: "אני שואלת את עצמי האם הם אוכלים? האם הם ישנים?". ההיעלמות של כוכבת הרשת הדאיגה רבים שניסו לכתוב לה דרך אפליקציות נוספות כדי ליצור קשר ולשאול למה היא לא עושה הסברה או לאן היא נעלמה.
"גם היה לי מלא רגשות אשם שאני לא מדברת עם האנגלית שלי. ואני רוצה להגיד שאני מצדיעה לכל מי שמתעסק בהסברה, מאוד קשה לי עם הפייק ניוז, אני לא יכולה לראות את זה. לראות את כל האנטישמיות שיש בעולם, אני לא יכולה. כואב לי דברים של אחרים, אני חזקה עם עצמי, אבל לגבי העולם ואחרים קשה לי. אני לא יכולה לראות את זה, זה מאוד מאוד כואב. קרסתי ברמה אחרת".
"אני רוצה להגיד לכם מה אני עושה בזמן הזה, אני אפילו אגיד לכם שאני מתביישת לשתף כי כשאני עושה מעשים טובים, אני לא משתפת ותבינו שאני עושה מעשים טובים כל הזמן. אבל זה לא משהו שמשתפים, אני לא מראה. בזמן הזה אמרתי שעדיף שאני לא אדבר ואני בקטע של לשמח. אמרתי אני במשמחים, אני הולכת למלונות של מפונים, לבסיסים של חיילים ומארגנת להם על האש ובידור".
גרינר המשיכה וסיפרה על תחושת הביטחון שהיא מרגישה בארץ: "אם אני הולכת לקניון ליד הבית שלי ויש חיילים אני בדמעות, אני רק אומרת תודה". היא שיתפה גם שהיא נשאלת הרבה לגבי מעבר וירידה מהארץ: "אני מרגישה הכי בטוחה כאן במדינה שלנו, אף אחד בכל העולם לא יגן עלינו". לבסוף היא הודתה גם למי שכן מצליח לעסוק בהסברה, והתנצלה שהיא לא במקום שהיא מסוגלת לעשות את זה בצורה המיטבית: "אני משתגעת, אני מקללת, כאילו עדיף שאני לא אדבר באמת". סיכמה.
בעקבות המצב עמותת נט"ל מתגברת את קו הסיוע 1-800-363-363 או באתר האינטרנט של העמותה. הקו מעניק סיוע נפשי לכל מי שחש לחץ, חרדה וזקוק לתמיכה וסיוע נפשי.