רן דנקר, סוג של וטרינר (יודע לטפל בחיות פצועות שגם מקיאות), פזל במשך הרבה זמן לכיוון ז'קט שהיה תלוי על קולב אצל המעצב מוטי חסון. אבל סיפורו של הז'קט נתפר עוד לפני טקס פרסי אופיר. בהתחלה הוא היה אמור להיות בכלל של אושרי כהן, הקולגה. אבל אושרי לא השתתף בטקס בסופו של דבר בשל אילוצי זמן.
[רגע של אופנה: מדובר בז'קט לבן עם פסים דקים בשחור, צווארון ג'ינס והדפס קולג'י בכסף ואדום]
פרק ב': תהליך החיזור
דנקר ראה את הז'קט, התאהב והחליט להשאיל אותו לאותו טקס בדיוק, ולצאת הכי וואנאבי אושרי. אחרי כמה מדידות, אפילו סידרו לו את הז'קט בדיוק על פי מידותיו. אבל אז גם רנצ'וק ביטל את הופעתו בטקס פרסי אופיר. והז'קט נותר מיותם.
פרק ג': סוף טוב, הכל טוב
לפני כמה ימים, הגיע דנקר למוטי חסון, נתקל בז'קט המיתולוגי והבתול, והחליט - אחרי כמה שינויים (הצווארון כבר לא ג'ינס אלא שחור; ההדפס כבר לא אדום-כסף אלא שמנת-כסף) - לאמץ אותו לקראת הפסטיגל הקרב ובא.
בשבוע הבא...
בקרוב מסע עולמי: כך הגיעו התחתונים של בוסקילה לדסק וואלה! סלבס.