הלוקיישן: רחוב שקט בנווה אביבים - תוככי רמת אביב למי שלא מכיר. הזמן: חמישי אחר הצהרים. הצריף בפתח תקוה: שומם ומפורק. הגודל: כן קובע - שלוש קומות עם פאקינג (תסלחו לנו על הצרפתית) פנטהאוז. המשקל: בינוני עד כבד, לפני דיאטת חסה. הלחץ: הרבה יותר מסתם חימצון. המצוקות: יותר מעוד שבירת ציפורן. המשאיות: 4. האייטם: הא הה (!) עוברת דירה. הפסנתר, חדר הכושר והפאסיליטי'ז של חדר הקולנוע הביתי נשארו בינתיים בבית המיתולוגי ברמת גן.
- פנינה רוזנבלום, זה כל כך אוי.
- "אין לי זמן, אני לחוצה, אני באמצע העברה".
- בגלל זה אנחנו מדברים עכשיו.
- "כן, לנווה אביבים".
- שמענו פנטאהוז.
- "מה זה משנה עכשיו? אני לחוצה בטירוף, אני לא יכולה לדבר".
ועכשיו, הפניקו את עצמכם בפפראצי מעברים סוג א' של בוצ'צ'ו, עד רמת המגנטים על דלת המקרר (שתראו מה הילדים אוכלים בטייק אוויי), לחצו להגדלה.
