בכל ערב בשמונה השנים האחרונות מקבלים צופי HOT את מנת הזוהר היומית שלהם. גיא פינס בחליפתו המצוחצחת ובעייניו התואמות מתייצב בפני המצלמה ובאמתחתו ערימת אייטמים בוהקים בכיכובם של מיטב סלבריטאי הארץ והעולם. הכל משוייף, מגרה ובעיקר מבדר. מה שרבים לא יודעים, זה שמאחורי כל הפלנטריום המרשים הזה פועלת מערכת מיוזעת שמהנדסת בקפדנות כל הגיג של פינס וכל גג של חיים אתגר. אחת האנשים האחראים להפרחת הבועה הנוצצת, היא העורכת גלי בראון.
"עבדתי 5-6 שנים בטלוויזיה לפני שהגעתי לפינס וכאן זה בית הספר האמיתי", אומרת בראון (עד ממש לא מזמן - כהן, טרם נישואיה - ל"א) לוואלה! ברנז'ה, "יש כאן משטר דיקטטורי של דקויות. כל חומר של כתבה שעושים, צופים בו ומתמללים אותו ואחר כך גם משכתבים. זו מפלצת משומנת שלקח לי זמן להבין אותה". המקור לטירוף העבודה הזה הוא בעיקר המגיש והעורך, פינס עצמו. "זה גם חלק מגיא. הוא העורך והוא גם מאוד מעורב בתוכן. גיא יודע שזה המותג שלו ולכן הוא מאוד מקפיד שהכל ילך כמו שצריך. הרבה מזה תלוי גם בכמות ההשקעה. לא חוסכים בעורכים בצלמים, הגרפיקות יותר מתוחכמות, מחליפים אולפן כל שנתיים. גיא יכול לראות כתבה ולמצוא בה פריים לא במקום ואז לבקש להביא פריים אחר מהארכיון למטה, כי הוא זוכר משהו שם שנראה יותר טוב".
בראון לא מכחישה כי עם כניסתה לעולמו המופלא של פינס, השליכה במידה כזו או אחרת את חייה האישיים על רצפת חדר העריכה. "אני כל יום במערכת משעה שבע בבוקר ועד 10 בלילה", היא מספרת, כלל לא בכאב. אז למה בעצם לעשום את זה? "תחושת הסיפוק הזו, שאתה חושב על רעיון ומיד רואה אותו על המסך שווה את הכל. זו תחושה מאוד דומה לאתר אינטרנט. תחושת המידיות, להביא ראשונים סיפור ומיד לראות אותו באוויר".
טראש מהנה
את תפקידה כעורכת החלה לפני קצת יותר משנה כשהחליפה את מיכל מונצ'ז, שהשתדרגה לתפקיד חדש כעורכת ראשית. לפני כן הייתה ארבע שנים בענני תקשורת, ונמנתה על עורכי ויוצרי "מירי לא חסה" ו-"צוקריה". כמו כן שמה מתנוסס על "נערה 57" ופרוייקטים שונים עבור ערוץ 8. בשלב מסויים גם ערכה את "אבק כוכבים" עם אמיר פיי גוטמן עבור ערוץ 10 הפעוט. כבר אז הבינה שבעולם הסיקור הבידורי, התחרות בלתי אפשרית עד לא קיימת, אבל לכך עוד נגיע בהמשך. רותי רודנר, שפינס הוא בעלה, עבדה עם כהן בענני ועם התעוררות הצורך בעורכת החליטה להכיר לתעשיית הבידור לו נישאה, את האשה מהעבודה שכל הזמן העירה הערות על המהדורה ששודרה יום קודם.
"זה סוג של טראש שאתה נהנה לעשות", מסבירה בראון את העיסוק המתמשך שלה בשמנוני החברה. "כולנו כאן כבר יצאנו מהארון וכשאנשים שואלים אם אנחנו אוהבים באמת את כל הרכילות והעיסוק בעולם הזה, אז אנחנו מודים שזה מה שמעניין אותנו ואנחנו לא מתביישים בזה". כשעובדים בתוכנית כמו זו, חייבים לשמור על האיזון בין המחנות. מצד אחד לגעת בזוהר על צדדיו ומאידך, להשכיל לעמוד ולהביט על הדברים בתבונה המקצועית. "כשאני כותבת תסריט לכתבה", מגלה העורכת, "אני לא מתייחסת כאילו אני כותבת למסעודה משדרות אלא לעצמי ולסובבים אותי. התפר הזה, בין המציאות האמיתית למה שמכונה זוהר, מעניין אותי ולכן אני מרגישה כמתבוננת מהצד. זה שאני לא בשטח, כמו הכתבים שכבר הפכו לחלק מהברנז'ה, מאפשר לי להסתכל כמו אנתרופולוגית על הדברים".
אם '7 ימים' דורשים בלעדיות, למה שאנחנו לא?
בעונה הנוכחית של ערב טוב, בולטת המגמה לנקוט קו חדשותי יותר. "זו מגמה שמתרחשת בכל התוכניות מהסוג הזה ברחבי העולם. הכתבות הפכו להיות יותר קצרות ומהירות. כחלק מהמגמה", מגלה בראון, "הבאנו את חן ליברמן. המטרה שלה היא להביא בכל יום ידיעות, אותן היא מלקטת בעצמה והיא גם הפנים של זה. היא למעשה, זו שפותחת". לצדה של ליברמן, יש גם את אנשי השטח, חיים אתגר, אסי עזר ואן קונופני. "הם לא באמת כתבים במובן החדשותי של המילה, אבל הם כן באוריינטציה עיתונאית, ללא ספק הייתי מצפה שהם יעלו דברים שמתרחשים ולא חזינו אותם באירוע מסוים".
המעבר הזה, לליין בידורי-חוקר, פושטת אמנם מעבר לים, אך גם מצדו השני של יורם מוקדי - "ב-Y ב-10" שבלוויין. תחרות? "אין לנו מתחרה רציני", קובעת בראון בנחישות והיא יודעת על מה היא מדברת, "ניסיתי להתחרות בזה ומהצד השני, אני יודעת שזה קשה מאוד. יש כאן הרבה כוח, כי אנשים מעדיפים שדברים יהיו אצלנו. קשה להתווכח עם מוצר שקיים כבר שמונה שנים. זו מפלצת זה מפעל חיים".
ההפקה של פינס ידועה בנחישותה שלא לאפשר לצוותים אחרים של צילום להיות נוכחים באירועים אותם הם מסקרים. מבחינת גלי בראון, זה די לגיטימי כי הרי "את האייטמים המציאו בשביל פינס". באמת. "יש לי בעייה עקרונית עם זה שיכנסו צוותים. זה פירמוט של משהו לאייטם של פינס. להציג סרט, תצוגת אופנה ולהפוך אותם אייטם. בקיץ למשל, לא דרשנו בלעדיות, ונוצרה בעיה כי זה פוגע בנוכחות של אייטם. ביערות הכרמל (חנוכת הקולקציה החדשה של ה. שטרן ל"א) ידעתי שזו לא תהיה כתבה בלעדית וזה היה פתוח לכולם, ועל כל מפורסם היו שני צוותים וכל העניין הופך למגוחך, אי אפשר שיהיו שם חמישה צוותים על כל מרואיין שכבר נשחק עד שהוא מגיע אליך, האייטמים נורא מוקפדים. אם 7 ימים ואולפן שישי יכולים לדרוש בלעדיות, למה אנחנו לא?".