צביקה הדר חוסם

סיפורנו מתרחש ברחוב אלתרמן פינת לאה, נאות אפקה ב', בואכה צפון תל אביב. הסלב: צביקה הדר, שמגיע להשלמות אחרונות לקראת קניות יום העצמאות במרכז המסחרי הסמוך. הבעיה - אין חניה פנויה, המקום הומה בקרניבורים שמחכים למנגל של מחר. בלי שום היסוס, מחנה הצביק את הג'יפ השחור והנוצץ בלוקיישן קטלני: חציו האחד על מעבר חציה וחציו השני על אדום לבן. כשהוא חוזר, הוא לא זז משם בטרם מדליק את הסיגר. יעני, בסטייל

- צביקה?
- "באיזה כבוד זכיתי להשאל שאלה כה עמוקה? בשביל זה אתה מתקשר אלי? אתה אשכרה מתפרנס מזה?"
- כן, נו?
- "אני צריך יומיים לחשוב על שאלה כה עמוקה. אין לי איך להגיב."
- תן איזו רפליקה מצחיקה, שיהייה אייטם.
- "מצחיקה? מה אני הליצן שלך?"
- תגיד, איך יש לך כל כל הרבה זמן לשוחח איתי?
- "אני פה בחזרות. אתה ברמקול פה עם כל החבר'ה והם רואים מה זה המחיר של להיות מפורסם".
- מה עושים?
- "לא יודע, אבל פעם הבאה אל תהיה נקניק ואם אתה רואה אותי חונה באדום לבן אז תיגש לשמור לי על האוטו שלא יבוא לי פקח."
- טוב, היית מאוד מצחיק. תודה.
- לא, אתה היית מצחיק. אתה פה על רמקול וכולם על הרצפה. גבר, זה היה הזוי. תודה לך, חג שמח. ואל תשכח להשתדרג."

אכן, דברים קשים.