אתם בחרתם - אחותי, את חיה בסרט

ושוב, וואלה! סלבס מביאה את קול העם. הצבנו מולכם את הקלפי המאמם ואתם בחרתם. שבע מועמדות תלושות מהמציאות ניצבו מולכם בסקר "אחותי, את חיה בסרט". בתחרות קשה, עם כמעט 7,000 מיכם שהצביעו, התמודדו השרוטות המוסרטות הבאות: שרי רז, האחוקית של פרנסואה אוזון; איגי וקסמן, הרוק-צ'יק הפרועה בציון; גילת אנקורי, מעיין הנעורים החושני; אורלי ויינרמן, מרילין מונרו לעניי ארצנו; ג'ודי שלום ניר מוזס, השגרירה האמיתית; פנינה רוזנבלום, אימפריית הבלונז'; ואחרונה-חביבה-שרוטה-עמוק, אניטה פללי, מקפיאת הכלבים הסימפתית.

ולתוצאות: במקום האחרון, עם 1% בלבד מהקולות, מהגגת בידענות הגברת שרי רז, סמל לאנינות חסרת פשרות וכתבת התרבות הכי פחות מקושרת לתרבות המתפתחת. מי שיושבת קרוב לשערתו הבודדת של עמנואל הלפרין, ושפדחתה היא סוג של נס רפואי בפני עצמו, תסתפק באחוז הזה, שהוא עדיין יותר מהרייטינג של "מהיום למחר".

למקום החמישי הגיעו שתיים, כל אחת עם 2%. האחת איגי וקסמן, השנייה גילת אנקורי. פליטת סצינת הרוק של הניינטיז העבשות, שהיתה רוצה להיות נערת רוק וגמרה עם פליט פרויקט Y במיטה אל מול השחקנית המזדקנת, שעל אף העשור שחלף מאז 'רמת אביב ג', היא עדיין מתעקשת למתג עצמה כפאם-פאטאל ביצ'ית ומגוחכת.

במקום הרביעי ניצבת מישהי שאולי קרובה יותר לעמדת ה'פאם-פאטאל', אך כלואה בסרט משל עצמה. עם מנה כחושה של 5% מהקולות, מטילה את העוגן שלה הבלונדינית המטומטמת הראשונה במחוזותינו, אורלי ויינרמן, שלאחרונה נמלטת מחובות לרופאי שיניים, ומתכוונת לנסות (לשווא) את כוחה בשואו ביז העולמי.

במקום השלישי ממוקמת מי שחיה עד הסוף את הסרט של עצמה. עם 12% מתוקים וחלום ורוד-ורוד, נמצאת פנינה רוזנבלום. שיז רד, שיז בלונד, שיז פאקינג אינקרדבל, והיא מקיימת עד הפסיק את התסריט המופרע שכתבה לעצמה עוד כשהיתה ילדה עירקית מסכנה, בצריף מט ליפול בפתח-תקווה.

למקום השני, עם 33% מכובדים מקולותיכם, הגיעה אשת השר האדמונית ג'ודי (שלום וכו'). כפקצה שידעה הרבה לפני צ'ינו אלמיזרק איך להפוך לאושייה חברתית מבלי להציע סחורה, כמורחת ג'ל ששימשה הרבה לפני איתן שוורץ כשגרירה מביכה למדינתנו הפרובלמטית. הכפרה הכי מ-אממת שלנו. חולים עלייך. איפה ג'ודי?

ובמקום הראשון, עם נתח מרשים של 45% מהקולות, ממוקמת מלכת הביזאר אניטה פללי. אחרי שלקחה את המקום השלישי בסקר "המג'נונה החביבה", שב אלינו הישבן האלמותי של המדינה וכובש בגאון את דוכן המנצחים. התלבטנו, התבאסנו, ובסוף הרמתם טלפון.

- אניטה תעני, את חיה בסרט!
- "איזה יופי! גרייט! אבל אני חייבת עכשיו לרוץ לשיעור, אז תטלפנו בסביבות עשר?"
- אנחנו ישנים בעשר.
- "אז מחר בשתיים-עשרה. אבל בדיוק בשתיים-עשרה אל תשכח!"

תזכירו לנו.