מתחת לאף

איך נפלו גיבורות. האחיות לבית אולסן לא רק שנעלמות לאט לאט מהתודעה, מסתבר שאחת מהן גם עומדת פיזית להימוג בקרוב. כן ילדים וילדות שחולמים להיות אגם, אי אפשר לתפוס את הבגט משני קצוותיו, לאכול אותו,כנראה גם להסניף אותו, לרוץ ולהקיא אותו, ולהישאר יפים וזוהרים. מי שרודף אחרי הגיזרה, הגיזרה רודפת אותו, וגם אם את כוכבת של אחת הסדרות היותר מעצבנות בתולדות הטלוויזיה, כל אנורקטית ומסוממת בא יומה. וזהו לא פחות מיום הדין עבור כל אותן כוכבות בשקל וחצי שמחכות שאיזה צייד דוגמניות יגיד להן שהן לא צריכות דיאטה, אלא רק הגדלה.

המקרה של מרי קייט לבית אולסן, הוא רק הסימפטום למשבר בערכי הנצנצים שהעולם המערבי הנחיל בגאון ובגאווה מאז ימי טוויגי העליזים. תדע כל קולבית צעירה ועברייה, שהבוק אולי מחכה מעבר לפינה, אבל איתו גם כל השדים והרוחות. את יכולה להתחמק מצה"ל, את יכולה להבריז לועדת הסמים של הכנסת, את יכולה להפוך את יום כיפור למנהג קבוע,את יכולה לדחוף קוק ולהגיד שזו אבקת סוכר, אבל את לא יכולה לרמות.

התאומות אולסן הן מקרה קלאסי של הטבח שאכל (או יותר נכון לא אכל) את מה שהוא בישל לעצמו. המרדף אחרי כוכבות בכל מחיר, על שמירה של תדמית פלסטיקית, זוהרת ובלונדינית עד כדי בחילה, הוא זה שהפיל את הקונגלומרט האימתני של שתי הכונפות. את האמת, כולי תקווה שהתסמונת הזו תפיל גם את שאר החסות המהלכות, שבמקום לשחק עם ברביות בגיל 5, הן מצטלמות פרסומות והופכות לאיקונות תרבותיות בגובה דשא. האחיות אולסן הן סמל לכישרון, שעצם תמציתו היא חוסר כישרון, למודל של שחקניות עם מנת משכל של קולב בארונה של בר רפאלי, לילדות שאבדה לטובת סוכנים, צלמים, גברים מאוננים וכתבים של גיא פינס.

המודל האולסני, שפותח בקפידה בארה"ב הביא לכך שיש ילדים שהיה להם חשבון בנק לפני שידעו לספור, שהתעוררו באמצע הלילה לא כי הם בכו כמו כל ילד נורמלי, אלא כי סט הצילומים התחיל ב5 בבוקר. בעולם מתוקן, סדין אדום כזה, בדמותה של האולסנית השוקלת כמו נוצה מרוטה, צריך להביא לחיסול מפעל הזוהר של ההרעבה העצמית. אבל על מי אני עובד. רק מסה קריטית של מקרים דוגמת האולסניות תוכל להביא לאיזושהי מהפכה מחשבתית אצל אנשים. מהפכה, שתגרום להם להבין מדוע מודל הרזון והחיוורון, שמתחיל לחלחל אצל ילדי גן המסרבים לצייר ילדים שמנים (ע"ע מיקי חיימוביץ), הוא הרסני גם לרזים וגם לשמנים.

הדבר המדהים באחיות אולסן, הוא שהן לא הספיקו אפילו להרקיב יום מעבר ל-18. כאילו תוכנן להן איזה שעון ביולוגי אחר, שבו הן לא מספיקות לחוות ימים נורמלים של כוכבות. מייד ברגע בו הפכו חוקית לבגירות, נגמר הזמן שהוקצב להן להתנהג כמו ילדות והנה הן ישר קופצות לשורות הלבנות של הכוכבים. לכוכבות הצעירות אין זמן להיות בנות 18 רגילות, דוד הוליווד לא מרשה להן. יש יותר מדי כאלה וצריך לסנן. לא מספיקה האפשרות לזרוק אותן לכלבים, בשנייה שמופיע חצ'קון או חצי קילוגרם מיותר, צריך משהו יותר חזק וכמה שיותר מהר. תעשיית הבידור של הדוד סם היא מאוד אכזרית בכל הקשור לכוכבים וכוכבות צעירים. לא רק שמעדיפים אותן צעירות יותר ויותר, אלא שגם כאילו מחכים לרגע הנכון להפסיק לאהוב אותן, ברגע שזה מתאפשר. אחרי זה, המרחק בין תפריט יומי של קוק וחסה הוא קצר מאוד. מיה קולוצ'י, את הבאה בתור.