כדורגלן העבר עומרי קנדה ואשתו דורין, כבר הצליחו להתגבר על לא מעט קשיים, כולל משבר אחד שכמעט ופירק לחלוטין את היחסים שלהם. אבל אז הם הגיעו ל"פאוור קאפל", למדו לבחון את הזוגיות שלהם מחדש - וגם לצאת משם מחוזקים.
רגע לפני הגמר הגדול של התוכנית (יום שני, רשת 13), עומרי ודורין הגיעו ל"וואלה אישי" כדי לפתוח הכל: המשבר הגדול שעברו ואיך בכל זאת הצליחו להשתקם ממנו, העבר של עומרי בחובות וההימורים, התקף הלב שעבר לפני כעשור ששינה את חייו, ההחלטה להגיע לתוכנית ריאליטי זוגית, היחסים עם אסי ועדי בוזגלו ולמה מגיע להם לזכות בתוכנית.
צפו בריאיון המלא בראש הכתבה.
כאן מאזינים בספוטיפיי
לכל הפרקים של וואלה אישי
אתה רגיל להיות באור הזרקורים, אתה שנים בזה. יש לך פודקאסט, היית גם בריאליטי. את התרגלת
דורין: אני מתרגלת, כן, תוך כדי תנועה. זה מאוד חדש לי כל החשיפה הזאת. כמעט חודש היינו עם מצלמה 24/7, מטורף. זה משהו שמתרגלים ובאמת זה אנחנו. כמו שאנחנו בחיים האמיתיים, זה היה ככה לאורך כל הדרך, אז פשוט היינו אנחנו.
עומרי: אני יכול להגיד לך שכיף לה מאוד.
כן? אתה מרגיש את זה?
עומרי: כיף לה מאוד כי היו בהתחלה חששות, לבטים, במיוחד מהצד של דורין, כי היא לא במצלמות. היא אף פעם לא עשתה את זה, אף פעם זה לא עניין אותה מה יגידו. גם היום זה לא הצד שלה, אבל יש בזה משהו כיפי, בצד שלה לקבל אהבה. היא לא עושה משהו כדי שיראו או "הנה תראו אני ככה", היא איך שהיא.
אתה אומר "לקבל אהבה" אבל יש את הצד השני, שלא לקבל אהבה. איך זה?
דורין: היה לי קצת קשה עם זה. נורא. ממש בתחילת התוכנית היו תגובות, כמובן שטובות וכמובן שגם פחות טובות.
זו הבעיה, שאנחנו פחות שמים לב לטובות.
דורין: דווקא שמתי לב לטובות. עומרי לימד אותי בחיים תמיד להסתכל, כמה שזה נשמע קלישאה, על חצי הכוס המלאה. והוא אמר לי תתרכזי בעיקר וזה מה שחשוב. את יודעת מה קורה אצלנו בבית, לא אנשים שחווים אותנו על כמה דקות במסך שזה לא משקף באמת את המציאות של היום-יום שלנו.
איזה תגובות גרמו לך להרגיש ככה?
דורין: "זוגיות רעילה", "מזלזל בך", "מקטין אותך"... זה לא הכיוון בכלל. יש לנו זוגיות מהממת, אני חושבת שאם היא לא הייתה כזו לא היינו באים בכלל ומראים אותה לכל המדינה. ויש לנו גם מסר חשוב להעביר.
עומרי: אני לא כל כך נעלבתי מהתגובות האלה. אני יודע מה זה ריאליטי, אני יודע מה זה החיים עצמם. אם נגיד אני אחליט להגיד לדורין שכיף לי איתה, יגידו "למה הוא לא אמר שהוא אוהב אותה". אם אני אגיד לה "אני אוהב אותך", אז "למה אתה לא אומר לה את הדבר הכי טוב שקרה בחיים". זאת אומרת
שכל מה שאני אגיד לה, יהיו תגובות.
למה אבל בעצם?
עומרי: כי זה אני. כי אני יודע שאני צבעוני ואני יודע שכל החיים שלי, אני כבר עוד מעט 20 שנה מוכר ואנשים מכירים אותי. ואין מה לעשות, כל מה שתעשה תקבל תגובות. לפחות היום אני שלם עם מה שאני עושה, אז התגובות בהתאם.
אבל אתה לא איזה דמות שבאמת כיף לשנוא, הפוך.
עומרי: תמיד יש ביקורת, לא?
כן, אבל אתה יודע, אם זה מישהו אהוב אז רוב הביקורות הן טובות.
עומרי: אני שומע ביקורות עלי רק טובות.
כן? רק טובות?
עומרי: בגדול אני בן אדם טוב, אני לא איזה אחד שעכשיו הורס דברים. עשיתי כמה טעויות בחיים שלי האישיים, מכסף שלי. אחד הולך לסמים, אחד הולך לדברים אחרים, לאלכוהול, הלכתי לדברים אחרים מהכסף שלי. אז אני לא צריך לבוא ולנסות להצטדק או להתנצל, שדרך אגב זה מה שהיה לי תמיד במערכות יחסים למשל - הייתי מבקש סליחה על דברים שעשיתי עם כסף שלי. והיחידה שלא שפטה אותי על מה עשיתי בעבר זו דורין.
אין שום חרטה שהגעתם ל"פאוור קאפל"?
דורין: אין חרטה בכלל.
עומרי: לא, חרטה לא. אחד הדברים הכי טובים שקרה לנו בחיים.
את אומרת שיש ביקורות טובות ולא טובות מהטוקבקיסטים. קיבלת דווקא איזה ביקורת לא טובה ממישהו שקרוב אלייך?
דורין: אלו שקרובים אליי באמת יודעים מי אנחנו ומה עברנו ומי אנחנו באמת. כל הרעשי רקע האלה זה לא משהו שאנחנו נוטים להתייחס אליו. אנחנו מתייחסים לתגובות הטובות. אני אומרת את זה עכשיו כאילו בכזאת קלילות, אבל בהתחלה ממש התחילה הסדרה וראיתי את עצמי על המסך, כן קיבלתי שוק. ואחר כך ראיתי את התגובות גם, אמרתי רגע, מה קורה פה? מה? למה?
בכית?
דורין: כן, בכיתי.
עומרי: היא בכתה והיא שכחה להוסיף עוד איזה משהו קטן - היא גם לא ישנה.
דורין: נכון. זה השפיע עליי, כן, זה לא נעים לקבל תגובות כאלה. התגובות בעיקר היו עליו, זאת אומרת,
שהוא מקטין אותי, שהבעיה היא אצלו ומגיע לך יותר טוב.
עומרי: אני אגיד לך משהו כזה, ואני לא מתבייש להגיד, אני כבר עברתי כל כך הרבה שנים אני יודע גם שיש תגובות, מאיפה הן נשלחו התגובות. אף זוג באמת לא מכיר אותנו כזוג. אף בן אדם בעולם לא מכיר אותנו כזוג. אני תמיד הייתי כמה לפרטיות שלי בגלל היותי מפורסם.
והלכת לתוכנית ריאליטי.
עומרי: הלכתי לתוכנית ריאליטי לא כדי לקבל ביקורת מאנשים, כדי באמת לראות אולי איפה אני לא בסדר בזוגיות שלי ואיפה אני צריך לשנות דברים בזוגיות שלי.
וראית משהו?
עומרי: חד משמעית. היום אני מבקש סליחה אם אני טועה. אני נותן לה המון את המקום שלה. אני אגיד לך יותר מזה - בן אדם שגרוש עם ילדה שמתחתן עם רווקה, צריך להבין שאמא יש רק אחת, אבל אתה יודע, בסופו של דבר, היא כמו אמא שנייה של הילדה שלי. היא לא צריכה לחנך אותה, היא לא צריכה לגדל אותה, אבל היא צריכה להיות שם. בדיוק מה שאני מצפה מבעל או מחבר של הגרושה למשל. אין יותר את ההפרדות האלה.
אז יכול להיות שהביקורת על זה שלא כיבדת אותה מספיק או שלא נתת לה מקום, כן הייתה נכונה אם אתה אומר ששינית כמה דברים?
עומרי: לא, לא, לא. אני אמשיך, אני אומר, אני מדבר עליי ועליה. שאלת על איזה דברים אני מצטער, אז אני אומר שכנראה לפני הפרידה שלנו רציתי אני להיות זה שכל הזמן מגן על הגדולה שלי ובשביל הגדולה שלי. אמרתי לה (לדורין) שגם אם מפריע לה דברים, או שהיא רוצה להגיד איזה כמה דברים לגדולה שאני אגיד אותם, שהיא לא תגיד אותם. וכאילו מידרתי אותה. היום אנחנו משפחה הכי גדולה לכל דבר.
דורין: אבל עברנו תהליך. עברנו תהליך, הייתה לנו פרידה. יש לנו גם ילדה משותפת בת 3 וחצי. ועברנו משבר, סיפרנו על המשבר הזה בתוכנית, והצלחנו להתגבר עליו, לא ביום אחד ולא ביומיים. זה ממש תהליך. זו פרידה של שנה.
עומרי: זה היה שנה וחודשיים עם עורכי דין, היינו ממש רגע לפני גירושים.
ואז מה קרה?
דורין: אני חושבת שתמיד הייתה אהבה בינינו. זה משהו שאי אפשר להתעלם ממנו. ואני חושבת שבתוך תוכנו, גם כשהייתה פרידה והכל, לדעתי ידענו שלא באמת נתגרש בסופו של דבר אפילו שהיו עורכי דין, היינו מאוד מוצפים.
עומרי: היו לנו כבר הסדרים והיו לנו ימים קבועים. אבל לא הייתה שם שנאה לא נורמלית, הרי התאהבנו אחד בשנייה, אז חיכינו אולי רק לאחד שיעשה את הצעד.
מה היה הצעד הזה? אתם זוכרים אותו?
דורין: כמו שאמרתי, האהבה תמיד הייתה. היו בינינו כעסים, אבל הדברים קצת נרגעו.
עומרי: היינו ביחד עם הילדה בגן שעשועים והיה סבבה, לא היו עקיצות. זה היה ביום שני, וביום רביעי שוב באתי והכל היה רגיל. ואז ביום חמישי אחד מאיתנו שאל, "אולי נלך לאכול גלידה, בלי הילדה". ומפה זה התחיל. בסופו של דבר שנינו מזל סרטן, שנינו ביתיים, שנינו רגש, שנינו חמים ושנינו מונעים קודם כל מהרגש אחר כך מהשכל. לא יודע אם זה טוב, אבל זה המצב.
יוצאים מזה מחוזקים?
עומרי: זכיתי בסדרה. זכיתי בזוגיות הזאת. והדבר הכי טוב שקרה לנו בחיים, חוץ מעצמנו ומה שעברנו שם, זה התוכנית. אם נזכה ברור שהפן הכלכלי זה בוסט מאוד רציני והטייטל הזה שאנחנו באמת "פאוור קאפל" ומעבירים פה מסר מסוים.
יש זוגות ששולחים לנו הודעות, "אנחנו באותו מצב בדיוק". באחת בלילה אני מתקשר אליה ואנחנו מדברים ואנחנו מסבירים.
דורין: אנשים שאנחנו לא מכירים. הייתה מישהי שממש סיפרה לי את הסיפור שלה והיא ממש החזירה אותי אחורה. ואמרתי, "הלוואי ונוכל באמת לתת להם איזשהו זיק של תקווה לזוג הזה, כי יש גם ילד קטן, יש תינוק באמצע, וזה הכי קשה לדעתי, כשיש ילדים שמעורבים בסיפור.
זה מה שאמרנו כל הזמן, כל עוד אפשר באמת, זה לא עובר איזשהו גבול, איזה קו אדום, צריך להילחם, צריך לשמור ואם יש אהבה אז על אחת כמה וכמה, לשמור על הבית שלם. וזה גם מסר שמאוד מאוד היה חשוב לנו להעביר.
עומרי: יש להכל השלכות. התגרשתי ויש לי ילדה גדולה מגירושים ראשונים, וגם הילדה הקטנה המשותפת שלנו ליב חווה את זה. הילדה הגדולה שלי באה אליי כל סופ"ש, ובמהלך השבוע אם אני קונה משהו לליב, אז אני צריך לקנות שניים, כי היא אומרת לי "אחד לי ואחד לאיימי". ובפרידות שהילדות עוברות איימי בת 12, ביא מבינה עניין היא כבר 10 שנים איתי בתהליך הזה, אבל ליב אומרת לי "אבא למה אני צריכה לעבור את זה? היא אחותי היא צריכה לגור איתי". היא לא מבינה.
איך את עם אמא של איימי?
דורין: אין לנו יותר מדי אינטראקציה, הם גרים בירושלים.
עומרי: בוא נתחיל ככה - דם רע לא יכול להיות כי אין פה שום עניין. אני במערכת יחסים מאוד טובה עם כל המשפחה שם, עם סבתא, עם הבעל הכל טוב, הילדה שלי משחקת עם הילדים שלו.
אז למה את לא?
דורין: אני לא חושבת שזה רלוונטי, אני לא חושבת שזה צריך להיות רלוונטי.
עומרי: אני חושב שפה ניצחנו את הנוסחה, גם אני וגם היא. אין דם רע, לא רק שאין דם רע, כשהתגרשנו באנו להסכם הזה כשאני יש לי בת זוג והיא יש לה בן זוג. ככה כביכול הגענו להסכם. אין דם רע. יכול להגיד לך יותר מזה, אף פעם לא התערבתי לה במערכת יחסים, רק לטוב, רק פירגנתי.
כשהתחלתם לצאת, איך המשפחה שלך קיבלה את זה? גם בן אדם מוכר, גם גרוש עם ילדה, גם כל העניין של ההימורים.
דורין: עומרי נכנס לי לחיים ממש כמו סופה, עם כל מי שהוא והביא וסיפר גם את כל העבר שלו. מבחינתי זאת הייתה התאהבות, אין מה לעשות, עם כל הסיפור ועם כל העבר. מי שהוא, הקסם שלו, והטוב שלו והחיבור שהיה בינינו, לא עניין אותי כל מה שקורה מסביב. לא עשיתי חישובים עכשיו קדימה, ידעתי שאני אוהבת אותו לא משנה מה.
הייתה לי איזושהי שיחה עם אמא שלי כשהיינו עוד חברים והכל והיה לנו איזשהו ויכוחון קטן, והיא אמרה לי, "מה את צריכה את זה?". אמרתי לה "אני לא רואה את עצמי חיה עם מישהו אחר שהוא לא עומרי". עם כל הסיפור ועם כל העבר, וכן עם ילדה וגרוש, זה לא מעניין אותי, אני אוהבת את מי שהוא, אני רואה גם איזה אבא טוב הוא, אני בטוחה שהוא יהיה אבא טוב לילדים שלי. באמת לא עניין אותי. אני בן אדם שיש לו מטרה, אני יודעת מה מה טוב לי, ואני אתמודד עם ההשלכות אחר כך יהיה מה שיהיה.
וכל עניין ההימורים, זה משהו שהלחיץ אותך? לפני שהכרת אותו, לא ידעת לאן את נכנסת.
דורין: לפרטי פרטים לא כל כך ידעתי את הסיפור, אבל עברו די הרבה שנים מאז. הייתה קצת הרמת גבה, ברור שכן, אבל הייתי כל כך נעולה, שזה באמת לא עניין אותי והתאהבתי במי שהוא ובלב שלו הענק שלו.
באיזה דייט התחלת לשתף על העבר שלך?
עומרי: מההתחלה. אני בא במינוס למערכת יחסים, כי יודעים. אני לא יכול לבוא ולהגיד "היי אני עומרי רווק מהולל עושה מה שאני רוצה". אצלי זה, "היי נעים מאוד, עומרי קנדה גרוש מאושר פלוס ילדה מאושרת, קראת גוגל לא קראת גוגל, אני אספר לך ממני הכל טוב. זה אני. ניסיתי פעם ללכת לתוכנית טלוויזיה כדי לשנות תדמית, אי אפשר. זה אני, אם את רוצה טוב את לא רוצה לא טוב.
אם איימי עכשיו אומרת לך שהיא הכירה מישהו גרוש עם ילדה והוא מהמר לשעבר?
בגדול, אני אגיד לה שאני מאחוריה מה שלא יהיה. ברור שבחינוך נכווין אותה להכיר מישהו טהור שלא קשור להימורים וכאלה. אם היא תבוא ותגיד לי "אבא אני אוהבת, אבא כיף לי הוא עושה לי טוב", כאבא אני צריך לקבל את זה. כאבא אני חייב לקבל את זה אם אני רוצה או לא, אם אני לא אקבל את
זה רק אני אפסיד פה. אם אני אקבל את זה אני ארוויח פה. אני אעשה מה שטוב לה. כן אני אבוא ואגיד לה "רגע תעצרי", אני אסביר לה בדיוק שיש השלכות.
אתם חושבים על להגדיל את המשפחה כבר?
דורין: כרגע אנחנו מתרכזים באמת שיהיה לנו בית יציב מכל הבחינות ומי יודע, אי אפשר לדעת.
עומרי: היום בלי כסף אתה לא יכול. זה מגעיל להגיד, אבל זה המצב בשורה התחתונה. כל ילדה מביאה את הברכה שלה והכל. עם איימי רק אלוהים יודע איך התמודדתי מבחינה כלכלית. יש המון קשיים , אין עבודה וגם כל הקטע של השליחויות של עבודה בלילות ויש חודשים שגם דורין עם חוסר עבודה, אין מה לעשות. היום אני יודע שכשיהיה לי, כי אני בטוח שיהיה, אם צריך אני גם אעבוד ב-19 עבודות לא מפחד מכלום, כשיהיה לי אני חושב שאני כן רוצה עוד ילדה עוד או ילד.
בעבר היה לך כסף, כשהיית שחקן כדורגל.
עומרי: אמת. היה היה ואני לא מצטער על זה, ושיעמם לי, ושיעמום מוביל אותך לדברים לא
טובים.
אתה זוכר את הרגע הזה? את השיעמום הזה שהוביל אותך?
עומרי: ברור. אבל זה לא רק הימורים. ההימורים זה כי תפסו וזה היה באזז בתקשורת, זה לא רק הימורים. זה מלהכיר בחורה ולנסוע איתה לשלושה שבועות לתאילנד 70 אלף שקל, כשהרווחתי משכורת ראשונה בתור כדורגלן. ושמה להכיר את כל העניין של ההימורים ולהפסיד 20 אלף שקל, ואז לחזור ואיך מחזירים את זה אז ממשיכים, ועוד כל מיני טעויות. ובגדים ומכוניות וחו"לים, ואני לא מעשן ולא שותה, אז אני יוצא עם חברים, יוצא 5000 שקל, אז קנדה הכל טוב, גם ככה יקבל עוד 10 ימים משכורת. והלוואות וחוסרים ואני לא משאיר כסף לבן ליום שחור.
אתה מסתכל על החברים שלך מהתקופה ההיא שהיום יושבים טוב? אנחנו מכירים שחקני כדורגל שיש להם משכורות מטורפות, אתה היית שחקן מאוד מוכר ומוצלח.
עומרי: גם איפה שיש כסף יש המון בגידות ויש המון בעיות. אני לא מסתכל תמיד על האחורה. אני כן מסתכל על האחורה כדי באמת לראות איזה חזק אני. תשמע אני חזק בטון. היה לי, אני לא רוצה להגיד מיליונים, אבל מאות אלפים באמת של כסף של טוב, של כסף של חומר, של לא לשלם על שום דבר, של להשיג את מי שאני רוצה, של לעשות מה שבא לי. אבל לא היה לי ילדות. אז עוד בחורה ועוד מכונית ועוד חו"ל, אין בזה כלום.
אתה אומר שהיית חזק, מתי הרגשת שאתה לא חזק?
עומרי: ברגע שקיבלתי את התקף הלב והבנתי שסיימתי עם הכדורגל. אם מישהי באה לביטוח לאומי לצורך העניין ואומרת "נשברה לי יד שמאל", אז אומרים לה "אין בעיה יש לך יד ימין הכל טוב, תחכי שיעבור". אחרי התקף לב אני לא יכול להגיד "שימו לי לב חדש". כשיש כדורגלן שבגיל 36-7 מכין את עצמו לסוף, אז אתה אומר, בסדר אז עוד יום עוד חודש עוד חצי שנה הכל טוב, מכין את הקרקע. פה לא
רק שלא הכנתי את הקרקע, לא הייתה קרקע. קיבלתי התקף לב בום ביום אחד, התגרשתי חודשיים-שלושה-ארבעה אחרי, אז גם ילדה בת 3 שאני צריך לנסוע הלוך-חזור ירושלים לראות מה אני עושה עם הכל, לא יכול להכיר אף אחת.
אתה חושב שההשלכות של ההתקף לב וכל כל הסיפור הזה, זה גם מה שגרם לגירושים?
עומרי: התגרשנו כי כי לא היה טוב. התקף הלב שלי פירק לי בגדול את החיים מבחינה מקצועית ומבחינת לראות חיים חדשים.
לשחקני כדורגל בדרך כלל יש ביטוחים במיליונים. לא היה לך ביטוח?
עומרי: ביטוח כן. אני בתביעה עם הביטוח. בסופו של דבר מישהו צריך לשלם על זה, יצאתי בריא חזרתי חולה. נפגעה לי הפרנסה, הפרנסה העתידית, מה שיכולתי להיות.
התביעה נגד "גולסטאר" בעצם?
עומרי: ברור, חד משמעית.
על כמה?
עומרי: על הרבה כסף. זה קרה לי לפני 10 שנים, אני 10 שנים בתביעות איתם.
למה כל כך הרבה זמן בעצם? מה הם טוענים? מה ההגנה שלהם?
עומרי: לא אותי צריך לשאול את זה. מה היה קורה אם הייתי מת חלילה?
נכון.
עומרי: בגדול אני חי, אבל משהו אצלי מת. אין עבודה שאני יכול לעבוד בלי לנוח ארבע שעות. יש ימים שעבדתי בלילות מ-2 עד 7, אבל זה לא באמת מ-2 עד 7, זה זה לעבוד שעתיים וחצי שלוש] אבל אני לא באמת מסוגל, אני עושה משלוח או כמה משלוחים ואני חייב לנוח שעה.
זה זה פגע בי בחיים בצורה שאנשים לא מבינים את זה. אני לא ישן בלילות, אני שעתיים-שלוש בלילה ישן, אני במהלך היום כל 3-4 שעות, ולא משנה מה אני עושה יעידו חבריי לצילומים גם בהודו, עוצר עומד. עומד. אני לא מסוגל, זה לא שאני לא רוצה. אני לא רואה כדורגל. מצאתי לעצמי דברים אחרים.
זה פוסט טראומה בעצם?
עומרי: לא רציתי להשתמש במילה פוסט טראומה, כי זה לעשות עוול למי שבאמת יש לו פוסט טראומה.
יש טראומות לא רק ממלחמות.
עומרי: אז פוסט טראומה גדולה מאוד. יש לי המון מחשבות, הייתי בדיכאון שנה.
מי שעובר חוויה כזו מזמן עם פאות ושטריימל. יש מצב שנראה גם אותך ככה?
עומרי: אני מאוד מאמין. אני קיבלתי את החיים במתנה, יש אנשים שלא קיבלו את החיים במתנה. אני לוקח כדורים כל יום בגלל ההתקף לב, זה השאיר לי צלקת אדירה בנפש, בלב, ואת זה אנשים לא יכולים לראות, כי אני מצחיק וכי אני משתמש המון בבידור, כי זה דרך חיים שלי.
ואז את מגיע הביתה והפנים המצחיקות...
עומרי: נשארות אבל טיפה מודאגות. אני לא מתבייש להגיד את זה - אני מטופל.
ואיך את עם זה?
דורין: זה לא קל. אבל אני אני לא מרגישה ממנו, הוא נורמטיבי לחלוטין מבחינת התנהלות.
אבל בטח יש נפילות.
דורין: יש נפילות כמו לכל בן אדם. גם לי יש נפילות.
עומרי: גם אני עוגן שלה, תאמין לי.
איך החברים מהתקופה של הכדורגל?
עומרי: אין לי חברים מהכדורגל.
למה?
עומרי: יש לי רק את גילי ורמוט. כי אין חברים אמיתיים בכדורגל.
למה אין לך חברים כדורגלנים? זה ענייני אגו?
עומרי: לא, כי אני חושב שעם כל המסכה הזו של הכסף וטיולים וקניות, אתה לא באמת יודע מה הולך אצלם בבית.
דורין: הוא לא שותה, הוא לא מעשן, מעניין אותו בסוף היום לבוא הביתה להיות ביחד בבית. אנחנו, כמו שהוא אמר, סרטנים, מאוד אוהבים את הבית, מאוד אוהבים את המשפחה. בילויים וכאלה זה פחות אנחנו, אנחנו אוהבים את הפינה שלנו, את השקט שלנו. הדבר הכי נועז שעשינו באמת זה ללכת לתוכנית.
אם אני מקשר כדורגלנים והתוכנית, האובייס שאסי ועדי היו אמורים להפוך להיות החברים הכי טובים שלכם, ושאתה הכי תסתדר עם אסי בתור כדורגלן.
עומרי: אני מאוד הסתדרתי איתו.
אבל היה שם משהו ביניכם.
עומרי: רק מהצד שלו, לא מהצד שלי. אני מאוד הסתדרתי איתו.
גם הורדת עוקב וגם עקיצות ואגו...
עומרי: הורדת עוקב מהצד שלו, עקיצות מהצד שלו. מהרגע שחזרנו מהצילומים הכל היה טוב. הכל נגמר טוב. אני לא מצטער על שום דבר. מי שאמור להצטער על על מה שקרה זה הוא, על זה שהוא בחר באודיה למרות שאני הייתי ברית ראשונה שלו, על זה שעוד פעם הוא נתן לאורי ואנה ביתרון בקוביות.
למה זה בעצם?
עומרי: אין לי מושג. זאת האסטרטגיה שלו, וזה אני מאמין שלו. אני עשיתי הכל הכי בסדר.
אבל אתה מדבר כאילו שזו לא תחרות. זה פוגע המון באגו.
עומרי: זה פוגע המון באגו. אתה יודע רק מה הבעיה? אין לי אגו. אני לא כדורגלן טיפוסי. אני לא אחד כזה שייסע למיקונוס רק כדי להראות. אני אסע עם המשפחה לבאולינג לשחק. זה אני. אין לי אגו. אני לא באיזה משפחה של כבוד, "פגע לי באגו מה אני אעשה".
הפעם היחידה היחידה שרציתי להיכנס אליו לחדר ובאמת להתפוצץ, דורין שנייה לפני הרגיעה אותי ודיברה איתי והקשבתי לה. וזה משהו שלא הייתי עושה, אפרופו מה התוכנית עשתה לכם.
אבל אחרי שהוא הוריד עוקב אחרי שחזרתם כבר. איך אתה עם זה?
דורין: זה שלו.
עומרי: אני אגיד לך את האמת, זה מה זה לא מעניין אותי. אני אני לא חי את זה, הוריד עוקב שיוריד עוקב.
אתה הורדת?
עומרי: מה פתאום, למה שאני אוריד?
דורין: אנחנו לא בלופ הזה. קיבלנו את הידיעה הזאת מכתב שמתקשר אלינו ושאל, "עומרי איך
אתה עם זה שאסי הוריד ממך עוקב?". שומע מה אמרתי לו? בכלל הוא לא שם לי עוקב.
שאלת אותו למה?
עומרי: שאלתי, הוא ענה שהוא הוא לא מרוצה מהדרך. לא יודע, אולי כי דיברנו עם שיר ואלעד. אגיד לך את האמת, אני בחיים שלי אעשה מה שאני רוצה, הוא בחיים שלו שיעשה מה שהוא רוצה.
יש זוג שכן תישארו חברים שלהם?
עומרי: אנחנו חברים מאוד טובים של שיר ואלעד, אנחנו מדברים עם שרון ורונן אורי ואנה, גם עם אודיה ואליאור.
איך היה לכם לשמוע את כל הכתישות ששיר ואלעד עוברים?
עומרי: שיר ואלעד עשו דרך במשחק שאני לא הסכמתי איתה, בגלל זה גם לא היינו בטוב שמה. אבל זו לא הייתה שנאה, זו הייתה אי הסכמה משחקית. אני ודורין עשינו משהו, שיר ואלעד עשו מה שהם, רוצים לא הסתדרנו איתם בכלל, אבל זה לא משנאה, אני מאוד אוהב את שיר, אני מאוד מחובר אליה. בגלל זה היה קשה לאנשים להבין, אפרופו אגו ואפרופו חיים אישיים שרוצים אולי שאני אעשה משהו שהוא בדיוק כמו שהם רוצים.
נהיינו חברים מאוד טובים בארץ כי הם הם ילדים טובים. בסופו של דבר אין ילד רע יש ילד שרע לו. יכול להיות שבמהלך המשחק שלהם הם היו לבד, או איזה משהו, אז זה הוביל אותם לתגובות האלה. אבל אני לא אשם ששיר ואלעד לא הסתדרו עם אסי ועדי או שיר ואלעד רבו עם אודיה ואליאור.
אני בתור חבר, אם מישהו לא מסתדר איתו, אז אני חייב לקחת צד, לא להיות או"ם.
עומרי: אני לא או"ם.ואני חושב שכן לקחתי צד. אבל מה זה לקחת צד? זה לא פוליטיקה פה. הם לא הסתדרו איתם, יש משימות שאמורים לעשות, ביום יום הסתדרנו עם כולם. זה לא שהייתי כל היום עם אסי ועדי שם. היו גם עוד חיים. היו ארוחות בוקר, ארוחות צהריים, ארוחות ערב, זמן שלנו ביחד ובשינה ישנו לבד אני ודורין. אז כשירדנו למטה, כשרואים את שיר ואלעד, מדברים עם כולם.
יש לך לפעמים בתוכניות טלוויזיה, "הישרדות", "האח הגדול" דברים כאלה, גם אלה שבריב, יום למחרת הכל בסדר, כי בדרך כלל שוכחים, אנחנו בני אדם. אף משהו שמישהו עשה שם זה לא מרוע קיצוני. יש מקרים שכן, יש כבר אנשי שאני לא יכול לראות.
מי?
עומרי: זה יהיה לא יפה להגיד שמות. לא יכול לראות וזהו.
גם את?
עומרי: היא עוד יותר. היא עוד יותר לא יכולה לראות. כן וזה בסדר גמור לא צריך לראות.
אז למה לא להיות אמיתי?
עומרי: זה לא שזה לא להיות אמיתי, כי זה לא ייתן כלום חוץ מאיכסה.
אבל אם את לא יכול לראות מישהו אז כנראה שהוא עשה את האיכסה.
עומרי: אז אני אז אני אגיד לך אחרת. אני ודורין באנו לתוכנית הזו בשביל עצמנו.
דורין: קודם כל בשביל עצמנו, פחות מה שקורה מסביב.
אבל אתם נמצאים עם עוד זוגות.
דורין: אני חושבת שהדרך שעשינו במשחק הייתה הכי אמיתית ונקייה.
אז את מי אתם הכי פחות אתם יכולים לראות?
עומרי: רון בי וחן אחלה אנשים. אני מכיר את רון בי מהעבר והכל טוב. שרון ורונן, אין דברים כאלה. היה לי איתו איזה דין ודברים, קרא לי שם אפס, אפרופו אין אגו, אני מאוד אוהב אותם גם היום בקשר. שרון שיא השיאים ואני לא ארחיב, הבחורה הזאת מדהימה. אורי ואנה, אורי מדהים אחלה בחור ברמה גבוהה אינטליגנט, אנה מהממת אמת. שיר ואלעד לא הסתדרנו איתם משחקית, אני מאוד אוהב אותה את שיר, במשחק עצמו והכל אין מה לעשות זה חלק, חברים מאוד טובים בארץ.
אודיה ואליאור אין דברים כאלה באמת, מכבד הורים, פרופסור לכיבוד אב. אודיה, אין מה לעשות, זה הפה שלה והיא בחורה אמיתית ואני מת עליה. אסי גברי. אני אוהב אותו. עדי אני לא מסכים איתה על כל מיני דברים. אני מאוד אוהב אותנטיות. וזה הכל, זה מה אני חושב.
בקיצור, הגענו לעדי. את עדי אתם לא יכולים לראות.
דורין: זה לא בקטע שלא יכולים לראות.
עומרי: זה לא חלילה שנאה.
דורין: במשחק אני הרגשתי, אני גם אמרתי את זה, בסוף אחרי המשימה שהייתה עם העוגה נכנסנו אליהם לחדר ואמרתי שאני לא מרגישה כל כך פירגון. כשאסי נשאל שאלה אם מגיע לנו לנצח, הוא אמר שחד משמעית לא, כי היו משימות שפחות הצלחנו בהן. אוקיי בסדר, אז יש את המשימות, ויש את הפאוור קאפל, שזה הסיפור, שזה התהליך, שזה התפתחות.
עומרי: בסוף לא יכולתי לראות את זה.
דורין: היו דברים שהיה קשה לנו לשמוע. דברים שנאמרו שם שעל עומרי, שהיא אמרה שהוא שקרן ואמרה לו את זה בפנים. אני הרגשתי שם באותו רגע בחדר, היא אמרה שיש לה מועקה, אני יצאתי משם עם מועקה אחרי השיחה הזאת. לי היה קשה עם זה.
עכשיו שאתם נפגשים בכל מיני אירועים?
דורין: אנחנו לא נפגשים באירועים. הייתה השקה, שלום-שלום אחר כך היו עוד דברים שצילמנו ולא הייתה אינטראקציה. בכלל לא.
עומרי: לא יכולתי לראות את את הדברים האלה לקראת הסוף. כל התוכנית "שקרן שקרן" ובכלל אתה יודע...
דורין: לאורך התוכנית מהצד של אסי ועדי לא נאמר שהוא שקרן, עד הגמר. בגמר פשוט נפתחו שם דברים שאני הרגשתי ממש שזה חוסר פירגון מוחלט, ולי היה קשה לשמוע את הדברים האלה, שהיא פשוט הטיחה בו "עומרי קנדה אתה שקרן אתה שקרן..." כאילו מה? תנשמי רגע, הכל בסדר.
פתאום אולי אתם איום או משהו?
עומרי: מה אתה חושב, שאנשים טמבלים? אנשים לא טמבלים. יש כאלה שלפעמים נראים טמבלים אבל אנשים לא טמבלים.
דורין: להגיד לו, "אתה בכיין, תיקח אחריות".. הוא לקח אחריות על המשימות. פשוט נעלבנו, נפגענו מהקטע הזה שלא קיבלנו את היתרון בתור בני ברית. זה היה נראה לנו מוזר האסטרטגיה הזאת. אנחנו לא פעלנו ככה.
עומרי: חברים שלנו עפו בגלל הדבר הזה. אליאור ואודיה. כאילו למה?
דורין: אבל שוב, זה לא שלנו, זה הדרך שלהם במשחק. היה לנו קשה עם הסיטואציה הזאת.
איך זה באמת להיות בפריים טיים, ואז כמה שעות אחרי לעשות משלוחים?
עומרי: בחודשיים-שלושה הראשונים זה היה סופר קשה. סופר קשה. גם עבדתי בלילות, רואים אותי בשעות לא שעות. שורה תחתונה, אני מנהל משק בית, אני עושה דברים חוקיים, לא העברתי סמים בלילות. להגיד לך שזה טריוויאלי? לא.
דורין: בשביל המשפחה שלו הוא יעבוד בכל עבודה.
עומרי: גם היום דרך אגב, אם אני אקבל איזה משהו שיכול להוסיף עוד, לא ממקום של התמסכנות.
הופתעת מהתגובות שקיבלת על הפפראצי שעלה אצלנו?
עומרי: בהתחלה הייתי נבוך. הייתי מסביר להורים, שהורים עוד פעם צריכים להבין, שהם
צריכים להתמודד עוד פעם עם כאילו דברים כאלה.
אף אחד לא ידע על זה שאתה שליח?
עומרי: יודעים, אבל הציבור לא ידע. אז אמא שלי מקבלת את הריקושטים האלה "אולי הוא צריך כסף..." דברים כאלה, זה לא נעים לי. אבל עוד פעם, מה שלא נעשה נקבל ביקורת, לפחות שנהיה שלמים עם זה.
תעשו עוד ריאליטי?
עומרי: זוגי אני לא יודע. אינדיבידואלי אני אומר לך שבמיליון אחוז כן. כל מה שקשור בלהביא כסף הביתה וכסף טוב, חד משמעית כן.
באח הגדול אתה תצא גם ככה רגוע, בן אדם שלא מתפוצץ וכאלה?
עומרי: אני לא מתפוצץ אף פעם. אם הייתי נגיד באח הגדול, אני לא יודע אם הייתי יוצא טוב כמו שיצאנו פה, כי לא הייתה לי את האוזן הקשבת הזאת.
דורין: אני לא הייתי הולכת לשום ריאליטי אם זה לא היה איתו. אני למדתי תקשורת, עשיתי תואר בתקשורת, אני מכירה את העולם הזה. הסמינריון שלי היה על זוכי האח הגדול. אני חיה את העולם הזה, אבל בבק לא בפרונט.
כולם בתוכנית אנשים מוכרים ורגילים למצלמות וחיים את העולם הזה. אני אמרתי לעצמי 'מה אני עושה פה?'. והוא מאוד תמך בי בקטע הזה. ואמרתי יאללה, בוא בוא נלך על זה, מה יכול להיות? איך אתה אומר? מקסימום נצליח. וזה חיזק לנו הזוגיות ברמות, עברנו דרך מטורפת.
עומרי: אמרתי לה כשחזרנו לפני שידור התוכנית, "אל תהיי מאושרת כשתקראי טוקבקים טובים, אבל הכי חשוב לא להיות בדאון מטוקבקים לא טובים כי יהיו". היא אומרת לי "למה שיהיו עליי טוקבקים לא טובים?". יהיו. גם אם מישהו לא מסכים איתה או עם הדרך שלה, שאני לא יודע אם יש אחד כזה, אבל נניח, אין בעיה. אני גם אמרתי לה שיהיו תגובות נגדנו, במיוחד בשלישייה של הגמר, יהיו תגובות נגדנו לא ממקומות נקיים.
הלוואי וכולם יזכו במיליארד 200, הלוואי כולם יעבדו. אין לי בזיק של 'אם לא ניקח את הגמר מה הם יעשו?'. הלוואי וכולם יהיו מאושרים. כולי טוב, הלוואי וכולם יעשו 300 אלף שקל בחודש. אני חושב שנכון למצב הנתון, ונכון לזה שעשינו דרך, כי עכשיו מפרטים איזה דרך אורי ואנה איזה דרך אסי ועדי איזה דרך אנחנו, אז נכון, לא הצלחנו במשימות כמעט. אבל פאוור קאפל זה לא משימות. זה גם. משימות זה הישרדות זה המרוץ למיליון. אם במרוץ למיליון תהיה נחמד, אתה מודח בדיוטי פרי.
לא באתי להילחם מול אף אחד. האויב הכי גדול שלנו זה אנחנו. ברגע שצלחנו את העניין הזוגי שלנו, התקדמנו שלב אחרי שלב, הלאה. אם הגענו לגמר, ועוד לתת מסר, להעביר מסר גם לזוגות אחרים - תדברו, תריבו, תביאו גם 18 פרקליטים ועורכי דין, אבל תנסו לתקן, מקסימום תהיו עומרי ודורין.
אם היית מתקן בסיבוב הראשון לא היית יושב כאן עם דורין.
עומרי: אבל תראה איך הכל מתחבר. לא רק שאני לא מצטער שלא הצלחתי בכדורגל, כן הצלחתי, אבל מבחינה כספית, אני גם באיזשהו מקום אומר תודה להשם על הכל, כי אם לא הייתי מקבל את ההתקף לב, אז יכול להיות שהייתי היום כוכב כדורגל באירופה, אבל לא הייתה לי ילדה הראשונה שלי הגדולה, ואם לא הייתה לי הילדה הראשונה הגדולה ואם לא הייתי מקבל התקף לב, לא הייתי צריך להתגרש ולעבור את מה שעברתי להכיר את דורין.
איפה אתם רואים את עצמכם בעוד 5 שנים מהיום? במה אתה עובד בעוד 5 שנים?
עומרי: במיינד שלי אני רואה שאני נכנס לכל הקטע של התקשורת וקמפיינים וכאלה, כי זה אני, מרגיש בבית. אני מרגיש כיף עם המצלמה, אני מפלרטט עם המצלמה הכל עם המצלמה. איפה שיש מצלמה, כיף לי טוב לי.
אתם גם עושים קוד קופון וכאלה או שלא?
עומרי: לא. לא יצא לנו. מה שיכול להביא כסף סבבה, אבל הקהל שלי, בשפה שלנו הוא אוהב את המניאק, כי ככה גדלתי מהכדורגל, מהמניאק מהסיפורים. הם עושים דרך יחד איתי.