העונה החדשה של "רוקדים עם כוכבים" ממש בפתח, ותעלה כבר ביום שבת הקרוב, עם לא מעט שמות נוצצים, ביניהם גם הזמרת שירי מימון, שההימורים והציפיות ממנה כבר גבוהים במיוחד.
רגע לפני עליית העונה לאוויר, מימון והרקדן שלצידה, רפאל פליישמן, שכבר הגיע לגמר לפני שתי עונות עם לינוי אשרם, מספרים על החזרות האינטנסיביות, ההרגשה לחזור לריאליטי כמתחרה אחרי 20 שנה, האם יש מה להפסיד - וגם מימון מגיבה לראשונה לפרסום הראשון של וואלה סלבס על הסכום המטורף שקיבלה עבור ההשתתפות: "זה לא נכון, אני קיבלתי יותר". צפו בריאיון בראש הכתבה.
כמה שירי תחרותית?
רפאל: "כמעט כמוני, אם לא יותר. לפעמים אני אומר לה 'זה מושלם' והיא אומרת 'לא, זה לא'. קיבלתי פה פייטרית. לא פחות ממושלם".
כמה שמחת שגילית שהיא הפרטנרית שלך?
"זה בדיוק מה שרציתי. תשאל את אשתי, אמרתי שאם אני לא עושה את זה עם שירי - אני לא עושה את זה".
איך זה מרגיש לחזור לריאליטי כמתחרה אחרי 20 שנה?
שירי: "נורא מוזר, אני כל הזמן בוחנת את עצמי בתוך הדבר. אני לוקחת את זה אחרת. כשאתה מתחרה למשל ב'כוכב הבא', אתה מתחרה בזמרים, גם אם הם נורא צעירים - הם שרו כל החיים, כמוני. אני שרה מגיל 10, הגעתי ל'כוכב הבא' עם ניסיון אחרי להקה צבאית. ואז התחרות היא עם בני גילך שמתעסקים במוזיקה. במקרה הזה אין קשר למציאות, יש כאן את כל טווח הגילים, בכל מיני רמות של יכולות וכושר. עם מי אני מתחרה? עם עצמי. אני רוצה לראות לאיזה קצה אני אקח את עצמי".
אבל עכשיו, להבדיל מ-20 שנה אחורה, יש מה להפסיד.
שירי: "אני דווקא לא מרגישה שזו פדיחה, זה תחום אחר. מקסימום יעיפו אותי".
לוקחים את זה בחשבון?
שירי: "שיעיפו אותי? כן, בטח. יש עונה מטורפת, אני עובדת הכי קשה בעולם. התחלתי לרקוד ריקודים סלוניים בדיוק לפני חודש, אין לי שום יכולת להגיע לרמה של הרקדניות המקצועיות, אבל אני רוצה שזה ייראה טוב ואני רוצה ללמוד ולהיות כל הזמן במגמת שיפור, זה מה שמעניין אותי. אם אני לא אהיה במגמת שיפור ואני אסבול, אז אולי אני ארצה שיעיפו אותי. אני לא שם, אני רוצה ליהנות. התחרותיות היא מול עצמי. איך אני יכולה להתחרות מול עדן גולן או שחר חיון? בנות 20. אני לא במקום הזה, אני אמא לשלושה ילדים".
מה גרם לך לעשות את זה? אצלנו עלה פרסום על הסכום המטורף שקיבלת עבור ההשתתפות הזו.
שירי: "קודם כל, הוא לא נכון, אני קיבלתי יותר. כסף הוא תמיד עניין חשוב, אבל בסופו של דבר זה מסע של החיים. אלה חמישה חודשים שאני בתוכם ואני מנוטרלת. יש לי הופעות, אבל אני לא לוקחת אותן, אני עם הילדים אבל לא עד הסוף. זה מחיר שכל הסביבה שלי אמורה לשלם, וגם הגוף שלי - סדקתי צלע כבר והכול כואב. אני באמת חושבת שזה בסוף רגע שהרגשתי שהייתי צריכה לצאת מאזור הנוחות שלי. זו חוויה שמתישהו תסתיים".