לפני כחודש, יוצרת התוכן ואושיית הרשת אוריאן ספיבק הייתה בדרכה לאירוע של הקהילה הגאה, כשבדרך חייל אחד צילם סרטון שלה ברכבת, והשפיל אותה בפומבי. הסרטון הפך לוויראלי ואותו חייל התנצל, אך ספיבק נשארה עם התחושות הקשות - ולא מקבלת את ההתנצלות.
יוצרת התוכן הגיעה לריאיון ב"וואלה אישי", וסיפרה על אותו מקרה שלא נשאר מאחוריה, ההתמודדות הקשה כאישה טרנסית אל מול התגובות הפוגעות לא רק ברשת, אלא גם ברחוב, הדרך שעברה עד היום, קריירת השירה החדשה והפודקאסט שהחליטה להרים לבדה, הרצון לקבל זכויות שוות כאזרחית במדינת ישראל וגם - ההחלטה להקפיא זרע בעקבות החלום שהתעורר בה פתאום, להיות אמא.
צפו בריאיון בראש הכתבה.
כאן מאזינים בספוטיפיי.
לכל הפרקים של וואלה אישי.
את נראית פרשית. זרקת על עצמך משהו וזה יצא סטייל.
לא, אני לא זרקת על עצמי משהו ויצא סטייל, אני השקעתי בשבילך. בשביל הצופים המדהימים של וואלה סלבס.
מאוד חשוב לך הנראות, נכון?
כן, אני חושבת שלהראות טוב זה הדבר הכי חשוב בחיים. הכי חשוב. כשנראים טוב, מרגישים טוב. או שזה משהו בגלל שאני טרנסית, אז המראה מאוד חשוב לי, אבל כן, כשאני נראית טוב אני מרגישה טוב, ממש ככה.
וכשאת לא? כשאין לך כוח להתאפר ולהתלבש?
אז לא לפנות אליי.
לא לפנות?
כן, לשון הפנייה לא לפנות.
למה את זורקת את זה על זה שזה יכול להיות בגלל שאת טרנסית?
בעולם של להיות טרנסית, היחס שאתה מקבל זה על איך שאתה נראה. אם אתה נראה שאתה בתחילת השינוי ואתה נראה כמו גבר עם פאה, אז לא יתייחסו אליך יפה. ואם אתה נראה שיש לך כסף ועשית ניתוחים ואתה נראה מושקע ומתוקתק, אז יתייחסו אליך, ישימו עליך, יתייחסו אליך כאילו אתה בטופ. אם אתה תראה שאתה בטופ, אתה תהיה בטופ.
אני חושבת שהכל עניין של אסתטיקה אישית, איזה מעגלים את נמצאת, מה את עושה בחיים. אני, עוד לפני שהתחלתי את השינוי המגדרי, אני הייתי מתלבשת, מצטלמת והייתי אושייה גם בפייסבוק ובאינסטגרם עוד לפני שהתפרסמתי. בתור טרנסית בטיקטוק. תמיד הייתי מצטלמת ומוכרת. אלה החיים שלי, זה העולם שלי. אני אוהבת להיראות טוב, אני אוהבת את התשומת לב, אני אוהבת את זה.
אבל יש מלא נשים טרנסיות שהן לא אוהבות את כל האסתטיקה המוגזמת והן חיות את החיים שלהן ברגוע וכבחורה רגילה לכל דבר וזה מהמם ואני מצדיעה להן. הלוואי שהייתי יכולה להרגיש טוב כמו שאני מרגישה טוב כשאני נראית טוב, גם בפיג'מה או באיזה בגד סתם. אני בחיים לא אצא מהבית עם שיער לא מסודר, בחיים לא תראה אותי עם שיער לא מסודר.
אבל לפעמים יש ימים...
אין יום כזה, אין דבר כזה, אני לא יוצאת מהבית, אני לא אצטלם, אין דבר כזה.
ואם זה סתם לזרוק את הזבל?
לזרוק את הזבל אני ארד רגע לזרוק את הזבל למרות שגם אני יכולה לשים מחוץ לפח ולהוריד אותו כשאני נראית טוב.
אין מצב שנתפוס אותך לא מתוקתקת ואיפור שיער?
הסיכוי הוא אפסי כי אני גם גרה בראשון, אז גם אם אני יורדת רגע למכולת, אני לא ארד עם שיער לא מסודר, אבל עדיין, מי יפגוש אותי? אני גרה בראשון כפרה זה לא תל אביב פה בביצה.
אבל זה מגיע ממקום שאת אוהבת את הטיפוח או אולי דווקא ההפך, החוסר ביטחון הזה?
אני חושבת שזה גם וגם. אם אני לא הייתי משתמשת בטיפוח בתחילת השינוי שלי, אז איך הייתי בדיוק אישה? להיות אישה טרנסית, נכון שזה מבפנים, אבל בסוף אם אנשים, אם אני לא אתן לאנשים את המחזה הזה של לראות אישה נשית מול הפנים, איך הם יתייחסו אליי כמו אישה?
יש כאלו שיגידו, כמו שאת אומרת, בין אם אתה מחצין את זה או לא, אם את אישה את אישה.
אני חושבת שבסוף אני יוצרת תוכן ואני צריכה למכור את הפנטזיה גם ויזואלית. לא משנה כמה תעשה סרטון שאתה תגיד דברים מעולים, אם אתה לא תיראה טוב, אם לא יהיה הוק טוב, הסרטון לא ימכור, הסרטון לא יהיה לו צפיות, בסוף המעטפת מאוד חשובה. כן, ואם זה שטחי שאני אומרת את זה אז אין לי בעיה להיות שטחית, כאילו מה אני יכולה לעשות.
את בעצם אומרת שאם את לא יפה, אם מישהי מכוערת, היא לא יכולה למכור משהו היום.
אני בחיים לא אמרתי את זה, אל תכניס לי מילים לפה, אני בחיים לא אמרתי ואני לא אגיד את
זה גם. אבל אין מה לעשות, בעברי הייתי מנהלת חנויות תכשיטים ובגדים, ועובדת שלא נראית טוב, איך לקוחה תקשיב לה? אם את לא לבושה יפה ואת לא מאופרת והשיער שלך לא מסודר, איך מישהי תקשיב לך? אני לא המצאתי את זה.
אבל את אומרת שבעצם אין מקום לבחורות שהן לא יפות.
אין דבר כזה בחורה לא יפה, יש בחורה לא מטופחת. אין דבר כזה גבר מכוער, יש גבר לא מטופח. גבר שהוא לא מסופר, שהוא לא מסדר גבות, הוא לא לבוש, הוא יהיה מכוער לא משנה מה הנתונים שלו בעייני.
ספרי לנו איך בעצם הפכת להיות אושיית רשת?
אני התחלתי באינסטגרם ממש מהחלוצים, בשביל לערוך תמונות. ממש, ממש, ממש אהבתי את התשומת לב, מהרגע שפתחתי גם פייסבוק.
אז זה היה לפני התהליך? לפני השינוי?
לפני, ברור. אני טרנסית תשע שנים, התחלתי את השינוי נראה לי ב-2017. אז הייתי בפייסבוק מעלה מלא דברים והייתי ילדת סנטר. הייתי הולכת לסנטר למפגשים והייתי פריקית כזאת. עשיתי עגיל באף במדרגות בגג של הסנטר.
אז התחלתי מהפייסבוק ותמיד אהבתי את התשומת לב וזה ואז כשאינסטגרם נפתח אז הייתי ממש הראשונה כאילו להיות באינסטגרם והתפרסמתי ממש באינסטגרם. נגיד בפורים,אני וחברות שלי ההומואיות עוד לפני השינוי, היינו שמות את התחפושות הכי מוגזמות ושורטים שרואים את הטוסיק, והייתי ויראלית עוד לפני שבכלל היה המושג הזה להיות ויראלית. פוסטים שלי היו מתפוצצים והיו עושים ממני מימס בכל מיני קבוצות בפייסבוק ודברים כאלה, כי הייתי פשוט גבר הומו רזה חתיך שהולך עם שורטים שרואים את כל התחת והיה לי תחת גדול.
אבל אז עוד לא תרגמת את זה לכסף בטח.
לא, וגם היה לי שם אחר, אז גם אם מישהו זוכר מאותו זמן לא בטוח שהוא יודע שזאת אני.
מה היה השם?
אני לא אומרת את השם הקודם.
למה?
כי הוא שם מת, הוא לא רלוונטי, לא כיף לי לשמוע אותו, אני בחיים לא אצא עם גבר שקוראים לו ככה, אני בחיים לא תהיה לי חברה שקוראים לה ככה, אין מצב, אני לא יכולה לשמוע את השם הזה.
וכשאת שומעת את השם הזה ברחוב?
אני כבר לא מסתובבת. אגיד לך מה, כשאתה מתחיל את השינוי, יש אנשים שזה לא בא להם כל כך בקלות. הם אומרים, "אתה רוצה להחליף את השם, אתה רוצה עכשיו להיות אישה, מהמם לך, אני לא מקבל את זה". ואז בעצם הם או שהם עושים לך דווקא...
בדרך כלל זה המשפחה הרבה פעמים, את יודעת, האמא או האבא שהוא קצת פרימיטיבי או הסבא
סבתא.
אצלי ברוך השם זה לא קרה, רק בטעות. אצלי כולם קיבלו אותי ממש "על הוואן". כל החיים חינכו אותי פשוט לעשות מה שטוב לי, לא היה לי טוב בבית ספר העבירו אותי בית ספר, לא היה לי טוב בבית ספר הזה העבירו אותי לבית ספר אחר, לא היה לי טוב עם זה - תזרקי נקנה חדש.
ההורים שלי תמיד תמיד דאגו לאושר שלי בכל צורה שרציתי. גם כשלא היה כזה הרבה אמצעים, תמיד דאגו שיהיה לי מה שאני רוצה. היה לי אוסף של בראציות מטורף. בילדות כשהיינו הולכים לכותל, הייתי שמה פתק שיקנו לי בראצית מתנה. והיה לי אוסף בראציות מטורף, שבראצית זה דבר יקר, וההורים שלי התגרשו שהייתי בת שלוש ולא היה הרבה, אבל תמיד קנו לי ופינקו אותי ונתנו לי כל מה שאני רוצה.
איך הם קיבלו את זה?
המשפחה שלי ממש קיבלה אותי כי הם חינכו אותי ככה. לכל מי שמתוכנן או רוצה להביא ילדים לעולם והוא אומר "יו, אם הילד שלי יהיה הומו או לסבית אני לא יודע מה אני אעשה, אני לא אתמוך בו", אני מבקשת - אל תביאו ילדים, אל תתרבו. כל מי שלא אוהב את הקהילה הגאה, כל מי שלא אוהב את השונה - אל תתרבו, כי בסוף מי מביא ילדים להט"בים לעולם? סטרייטים.
אבל את יכולה להבין את הקושי.
לא, אני לא יכולה להבין. להביא ילד לעולם ולא לקבל אותו ולא לאהוב אותו כמו שהוא.
לאו דווקא לא לקבל, את יודעת, זה תהליך.
כשאני יצאתי מהבטן של אמא שלי אני בטוחה שהיא ידעה שאני לא אראה אותו דבר. ההורים שלי אמרו, אמא ואבא שלי, תמיד אנחנו נתמוך בילד שלנו ותמיד אנחנו נאהב אותו, וגם כשיצאתי בתור הומו וגם שיצאתי בתור טרנסית. נכון שהיה צריך לעשות קצת התאמות וזה היה קצת קשה, והיו כל מיני קצת שיחות ושאלות ותהיות, הם לא רצו שיהיה לי קשה, ותמיד היה לי קשה. היה לי קשה בבית ספר והיה לי קשה שלא היו לי חברים.
השאלה הבאה שלי הייתה, שזה נשמע שהכל עבר חלק, המשפחה, את עם עצמך, את מאוד שלמה, את מאוד מצליחה מגיל צעיר, איפה הייתה הירידה?
קודם כל, אני נראית טוב עכשיו, אז כשאני נראית טוב אני מרגישה טוב, אני מרגישה בשיא שלי. אני רק נכנסתי לפה כבר קיבלתי פה מלא מחמאות.
הייתי פה למטה, יש פה איזה פארם כזה למטה, מישהי באה אליי ואומרת לי, "את את הולכת לכעוס עליי כי אני עשיתי לך חיים קשים בהתחלה, אני בהתחלה הייתי הייטרית שלך והבן שלי יוצא עם אישה טרנסית ואת גרמת לי לשנות את המחשבה". כשהעולם חושף אותי לאנשים כאלה, משנה לאנשים את החיים, עוזרת להם לקבל את המשפחה שלהם, את הילד שלהם או את עצמם, איך אני יכולה עכשיו לבוא ולהתבאס על הילדות שעברתי? עברתי ילדות קשה, הם מרביצים לי, למי אכפת? יאללה, זה היה בעבר. אני מסתכלת על היום.
את חושבת שאת תורמת לנראות של הקהילה?
אני לא חושבת, אני יודעת.
כי הרבה פעמים שיוצא לי לראיין, אומרים לי, "אני לא נושא דגל של אף קהילה, אני מייצג את עצמי", לא רוצים לקחת על עצמם את הייצוג.
אני חושבת שאני עושה דברים ממש טובים למען הקהילה, ואני משתדלת ללכת ולתמוך איפה שאני יכולה ולהתנדב איפה שאני יכולה ולעזור, ומלא אנשים כל הזמן אומרים שהם יצאו בזכותי מהארון.
יש לי את הפודקאסט שלי "ביזיוני ברמות", שעשיתי פרק שלם עם אבא שלי ופרק שלם עם אמא שלי, וילדים להט"בים רואים את זה עם ההורים שלהם ולוקחים השראה, והורים לוקחים השראה מההורים שלי, ולמה שאני לא אשא דגל? כן, אני חלק מהקהילה הגאה.
קודם כל לפני שאני אישה אני טרנסית, אני גאה להיות טרנסית, אני גאה לעזור לאנשים לשנות את המחשבה שלהם ולהבין שנשים טרנסיות הן לא רק כמו אנשים רגילים, הן אפילו יותר. אני יותר מעניינת, אם הייתי בחורה רגילה היו לי פחות עוקבים, היו לי פחות תגובות, אני חושבת שהייתי פחות מעניינת. אני יותר מעניינת בזה שאני אישה טרנסית מאשר אם הייתי בחורה רגילה בעיניי, ואני גאה לומר את זה ואני לא מתביישת ואני חושבת שזה מהמם ואני חושבת שכל מי שמהקהילה אוהב אותי אז זה משמח אותי ממש. אין על הקהילה הגאה. סטרייטים אמאלה אני שונאת אותם, איכס.
בסוף את יוצאת עם סטרייטים.
נכון. זה נוראי, סיפור מזעזע, בגלל זה אני רווקה חיים, יש לי טבעת של שנת הסוס, לא טבעת אירוסין.
דיברנו על ייצוג הטרנסי, באמת בשנים האחרונות, אם זה באח הגדול אם זה גם ברשתות, זה הפך להיות מאוד שכיח. מה את חושבת על הייצוג? לתורך העניין, יש לנו את מירה שהייתה באח הגדול, יש את בל אגם.
כשאני הייתי עוד לפני השינוי ואני חשבתי לעשות שינוי, אז בל אגם הייתה מתנדבת באיגי, במרכז הגאה. ושלחתי לה הודעה שאני חושבת להיות אישה, היא אמרה לי "בואי נקבע פגישה נשב לקפה". וישבנו לקפה בבית הקפה שהיה במרכז הגאה, ואמרתי לה שבגלל הנתונים שלי, היה לי זקן ויש לי מידה גדולה בנעל ואני גבוהה, אז אני מפחדת שאני אהיה אישה מכוערת, אני מפחדת להתחיל את השינוי, אני לא רואה את עצמי שאני אהיה אישה יפה.
אז היא אמרה לי, "את יודעת מה אני רואה? אני רואה אישה חזקה, אני רואה אישה יפה ומדהימה ואם תשקיעי כמו שהרבה אחרות שאת יודעת שמשקיעות, את רק תצליחי ואת תעופי לעצמך ותאהבי את עצמך ואת אישה חזקה והמשפחה שלך תעמוד לצדך".
וזה איזה משהו שהלך איתך והולך איתך עד היום.
ממש, ממש אני חולה עליה, אני חושבת שהיא וואו, שיקית ומרשימה כזאת והיא כיפית וכיף איתה.
מה את חושבת על מירה שהייתה באח הגדול?
אני כל כך בעד, אני חושבת שהיא באה לעשות קרקסים. אני חושבת שכל מקום שאין בו אישה או
גבר טרנס זה בזבוז. טרנסיות זה הצבע הכי יפה שיש.
טרנסית לא צריכה לבוא לעשות קרקסים, טרנסית צריכה לבוא ולהראות שאישה טרנסית היא כמו כל
אישה אחרת והיא לב ושפשוט לא ישנאו אותנו. יש בעיה, שלפני שאני פותחת את הפה שלי אנשים שונאים, באים עם דעה מוקדמת ופשוט שונאים את הקהילה.
מאור: עדיין ב-2026 את מרגישה את זה?
מאז מה שקרה עם החייל, עם הסרטון עם החייל... זה היה משפיל מאוד, זה היה ממש משפיל. אני מצטערת על זה שזה ככה התפרסם והתפוצץ, בגלל שזה פשוט עכשיו מביא עוד מלא ילדים להתנהג כמוהו.
אתמול הייתי בקניון וזה כאילו מביא עוד אנשים, זה מעודד ילדים להתנהג כמו שהוא התנהג במקום שזה יעשה ההפך. אני הייתי בטוחה שזה יעשה ההפך, וזה לא. אני הולכת בקניון וילדים צועקים לי "אח שלי" וממשיכים לצעוק לי "רוברטו".
זה כל הזמן קורה לי אבל אני מתעלמת, כי אני הולכת ככה בנתיב שלי. כי בסוף, אתה עכשיו נוסע בנתיב שלך ולידך יש מפולת שלגים על ההר אבל ההר לא קרוב אליך אתה לא מסתכל זה לא עניינך. בסוף מה שאנשים חושבים עליי זה לא ענייני, זה לא קשור אליי מה שאנשים אחרים חושבים עליי או שהם לא מקבלים את הקהילה הטרנסית, בעיה שלהם.
אבל כשאני בתור בקניון לקנות משהו, וילדים מאחורה צועקים ואנשים מסתכלים זה פשוט זה משפיל אותי. זה מביך, זה לא נעים. ואמרתי די, אני לא שותקת. לדבר לצרוח עליהם - אני לא עושה את זה, אני פשוט מוציאה את הטלפון ומצלמת אותם. אז עשיתי את זה אתמול ברגע שהם צעקו לי "אח שלי" ו"רוברטו" ורדפו אחריי בקניון.
זה ברור לי שאני מוכרת ורודפים אחריי בקניון ומצטלמים איתי, ולרוב באמת אני מקבלת אהבה, אבל לפעמים שיש את הילדים ה"נאוראי" האלה, מצטערת שאני מכלילה ככה עם השם, הזה אבל זה מה שזה, הם פשוט מטרידים מנוחתי והם לא נותנים לי לטייל בקניון וליהנות. וזה מעצבן, זה מושך אליי תשומת לב שלילית, זה משפיל, אני לא אוהבת את זה, זה לא כיף לי. אז אני פשוט מוציאה את הטלפון ומצלמת אותם. אני לא מעלה את זה, אלא אם זה משהו נוראי, אז הייתי עושה את זה כי זה מרתיע אותם, כי הם יודעים כמה שיימינג הבחור הזה קיבל ובסוף זה הוא זה שהעלה את זה. זה לא אני זה הסרטון שלו, אבל אני מטפלת בזה כרגע עם עורך דין.
איפה זה עומד באמת?
אני מטפלת בזה עם עורך דין, הוא הולך לקבל מכתב התראה אם הוא לא יעשה מה שיש במכתב, אז אין לי בעיה להגיע איתו לבית משפט. כי אני פשוט עוברת את הדברים האלה כל הזמן. אני פשוט עוברת את זה כל הזמן. להיות מוכרת בעולם הטיקטוק זה אומר שאני בן אדם מבוגר בעולם של ילדים ואני טרנסית והם כבר רואים אותי בתור איזה שהוא לעג, זה פשוט סיוט.
תיאמנו את הריאיון הזה עוד לפני האירועים האקטואליים האחרונים, הרצח המזעזע בבאר שבע ובפתח תקווה.
אני פשוט לפעמים כל כך מאוכזבת מהדור, ואני לא רוצה להכליל את כל הדור של ילדים היום, כי באמת
יש ילדים שהם פשוט מהממים ומדהימים שהם כולם לב והם מקבלים ומכבדים, וילדות שבאות אליי ומסתכלות עליי ובוכות שהן מתרגשות לראות אותי ומנשקות אותי ומחבקות אותי.
אבל גם יש הרבה ילדים ביניהם שהם מזעזעים. הם פשוט אלימים. אני לפעמים אומרת, לנו בקהילה הגאה לא נתנו עד לא מזמן לאמץ ילדים ולעשות פונדקאות ודברים כאלה, אבל יש אנשים רגילים שיכולים פשוט להיות הורים בלי שום רישיון ולחנך רוצחים. פשוט רוצחים.
זה מחזיר אותך אחורה המקרים האלו?
בילדות לא היה לי מקרים כאלה חמורים כמו שאני נתקלת בהם היום. שאני הולכת למקומות ואנשים זורקים דברים ומקללים. היו סיטואציות שאמרתי, אם אני עכשיו לא הייתי פשוט ממשיכה ללכת ואני הייתי צועקת להם או מצלמת אותם, היו מפוצצים אותי במכות. יש ילדים היום שהם יוצאים מהבית בחבורות פשוט בשביל ללכת מכות. הם פשוט ילדים עבריינים.
אני פשוט מזועזעת, רואים את הסרטון שהוא פשוט עומד הוא רב איתם, באיזו סיטואציה הוא מתווכח איתם, כל כך הרבה ילדים פשוט על בן אדם אחד, איפה הכבוד שלכם גם? מילא נגיד קטטה, אבל בן אדם אחד נגד בן אדם, אחד על אחד. הם יצאו מהבית בכוונה לריב, איך בן אדם יוצא עם סכין מהבית אם לא בשביל לדקור? אם לא בשביל אלימות ולרצוח? זה פשוט הזוי בעיניי.
בעיניי זה גם קשור להורים, נגיד אמא שלי ואבא שלי, איזה הורים טובים הם, בחיים לא יוכלו לחנך רוצח, זה לא הגיוני, זה לא קורה. אני בחיי הבוגרים בחיים לא הרמתי יד על בן אדם. כן הרימו עליי אבל
אני לא הרמתי, בחיים. אני גם לא ארים, אני מאמינה ב"אם מרביצים אני בורחת". אני חושבת שאף בן אדם לא שווה את זה שתישבר לי ציפורן או יתלשו לי שערות מהראש.
בתור מישהי שמגילה מהקהילה, הרבה פעמים את באמת נקלעת לסיטואציה של מכות, בתור ילד אני הייתי צריך להגן על עצמי.
דיברתי על חיי הבוגרים. בילדות ברור שהרבצתי, שברתי פעם לילד את המקל של המשמרות זהב והייתי זורקת על אנשים תיקים, סלעים... אתה לא מבין מה הייתי עושה.
בגלל שבעצם היו באים ומטרידים? בגלל שהיית הומו נשי?
בגלל שפשוט ילדים היו משפילים אותי, מפשיטים אותי, יורקים עליי, מרביצים לי. ואבא שלי תמיד היה אומר לי לא להיות פראיירית, "למי שאין כוח בידיים יש כוח בחפצים". הייתי לוקחת מה שיש זורקת, כיסא זורקת, תיק זורקת, ספר זורקת, מקל משמרות הזהב זורקת. זה מה שהייתי עושה בילדות, אני מדברת איתך על היסודי.
אבל היום זה לא משהו שאת תעשי.
זה היה רק במקום של הגנה עצמית, אני בחיים לא הרמתי יד על בן אדם אני בחיים לא הרמתי יד על בן אדם באופן אלים אלא אם כן זה היה פשוט בשביל להגן על עצמי בילדותי.
בואי נחזור שנייה לחייל, הוא התנצל, נכון?
אני לא מקבלת את ההתנצלות שלו. לא. אם אריקה לא הייתה מפרסמת את הסרטון, לא הייתי מקבלת
התנצלות בחיים. הוא חושב שהוא יצא גבר, הוא בא, השפיל אותי, ביייש אותי, העלה את זה, כל החברים שלו אומרים לו "בטח יא מלך".
מה שקרה זה שאריקה פרסמה את הסרטון והסרטון התפוצץ למימדים שאף אחד לא חשב, הוא נאלץ למחוק את הטיקטוק שלו, נאלץ למחוק את התמונות שלו. הרבה מהחברים שלי שתומכים בי ואוהבים אותי שלחו לו כנראה איומים ודברים כאלה, שזה גרם לו לשיימינג. בסוף הוא קיבל מנה ממה שהוא הכין לי. ונכון שזה לא נעים, אבל זה מגיע לו.
שככה הוא ילמד.
כן, אני מקווה שעוד ילמדו שדבר כזה קורה. שעכשיו הבחור הזה מקומות ציבוריים כמו הופעות ומסיבות יזהו את הפרצוף שלו לנצח. יש אנשים שכל כך נפגעו בשבילי שהם לא ישכחו את הפרצוף שלו לנצח.
מה קרה לך לפני שהסרטון התפוצץ?
הדחקתי את זה. הדחקתי. כשהוא העלה את הסרטון הזה לטיקטוק, היו בין 80 ל-100 תגובות, 70 תגובות היו בעדי. 70 תגובות של אנשים שרשמו לו "מה אתה עושה?", "מה נראה לך שאתה ככה מבייש אותה בציבור?", "בגלל שאתה ילד עלוב ומסכן אז אתה משתמש בפרצוף שלה בשביל לקבל
חשיפה", מלא תגובות היו בעדי. אז זה עודד אותי וכנראה שעוד אנשים רשמו לו את זה ואז הוא כנראה מחק את הסרטון או חסם אותי לא יודעת כי הסרטון נעלם וזהו.
וכשאריקה הגיעה לסרטון הזה היא אמרה לי "אני לא אני לא יכולה לשתוק". הדם שלה רתח בכל הגוף. בהתחלה אמרתי לה אל תעשי עם זה כלום. כי לא רציתי שעוד אנשים ייחשפו לזה. וגם אני אגיד לך את האמת, עכשיו אחרי שזה ככה התפוצץ, יש לי איזה מקום בלב שאני דואגת לו. כי היו לי חברים שלי שאמרו לי "אם אני רואה אותו אני מפוצץ אותו במכות", היו לי הרבה חברים שאמרו את זה. ושוב אני נגד אלימות, אני לא חושבת שבן אדם שדיבר אליי בצורה כזאת מילולית מגיעה לו אלימות פיזית. אני חושבת שפשוט מגיע לו שהוא יתרום לקהילה הגאה בצורה כזאת או אחרת בשביל לכפר על המעשים שלו.
אולי תזמיני אותו לפודקאסט שלך.
בחיים לא, אני לא אתן לבן אדם כזה במה. הסיבה היחידה שהוא מתחרט על מה שהוא עשה זה בגלל שנעשה לו שיימינג.
אני לא חושבת לרגע שיש לו טיפת חרטה או אהבה לקהילה הגאה או הבנה למה שהוא עשה שהוא לא בסדר, אפילו לא לרגע. פשוט ילד חרא, ביריון, אם זה לא היה פרצוף שלי שהוא מוכר הוא לא היה מעלה את זה לטיקטוק, אבל אתה חושב שהוא לא מתנהג ככה עם אנשים אחרים? ברור שהוא מתנהג ככה עם אנשים אחרים.
את מדברת על חינוך של של בית, של הורים, ההורים שלך, חשבת להיות אמא?
לפני שנתיים, קצת יותר, שנתיים וחצי, התרופה שהייתי לוקחת בשביל לחסום את הטסטוסטרון יצאה מהשוק, לא היה אותה יותר על המדפים. איזה חודש-חודשיים הפסקתי לקחת אותה, וכשדיברתי עם הרופה שלי אמרתי לה שאני מרגישה שפתאום הלייזר בפנים לא עובד כמו שהוא עבד, ופתאום יש לי ריח ברגליים מזיעה, אמרתי לה "תקשיבי הטסטוסטרון חוזר, זה לא מרגיש לי טוב". אז היא אומרת לי, "בואי תעשי בדיקות", עשינו בדיקות, היא אומרת לי "אמאלה הטסטוסטרון שלך מה זה גבוה".
בום נכנס לי ג'וק לראש, לא יודעת למה מאיפה אמרתי, "אני רוצה להקפיא זרע, אני רוצה להיות אמא מתישהו". כי כשהתחלתי את השינוי לפני תשע שנים, בשום פנים ואופן לא יכולתי לשמוע על זה אפילו.
בשביל לקחת את הטיפול אתה חייב ללכת לפגישה בשימור פריון. אתה חייב להגיע לפגישה שאתה
תבין שמה שאתה עושה יכול להיות בלתי הפיך ולא תוכל יותר להשתמש בזרע שלך לעולם, ואתה צריך להבין את זה בשביל להקפיא זרע, ואם אתה לא רוצה להקפיא זרע לפחות תבוא תשמע את זה. שמעתי את זה ואמרתי להם, "לא מעניין אותי, אני לא רוצה להיות אבא לילד, לא רוצה כלום, לא אכפת לי", עכשיו אני רוצה להתחיל את השינוי לא עניין אותי כלום.
ופתאום אמרתי "יו, אולי נפתח לי פה איזה דלת שאני אוכל להקפיא זרע ולהיות אמא", פתאום בא לי להיות אמא, פתאום בא לי להביא ילד משל עצמי. יש לי כל כך הרבה אהבה לתת, ואני מרגישה שהגנים של ההורים שלי הם גנים וואו, כאילו אני נראית טוב אני חכמה אני מוצלחת במלא דברים אני גבוהה, יש לי הורים מדהימים שרק מתים כאילו להיות סבא וסבתא.
אז אמרתי יאללה, אני אקפיא זרע ומתישהו אני אעשה פונדקאות, גם ברוך השם אני עובדת קשה אני אחסוך לזה, ומקסימום אני אביא ילד לבד אם אני לא אכיר איזה גבר.
והצלחת להקפיא זרע.
שנה הפסקתי לקחת הורמונים וחזר לי כל התסמינים של הטסטוסטרון, זה היה שנה נוראית בחיי, שנה מזעזעת. שנה שהיה לי בה זקן. כמובן שהרשת החברתית והאנשים שהיו סביבי אף אחד לא ראה את זה, כי אני דאגתי לטפל בזה מאוד טוב ולהסתיר את זה, כי אף אחד לא יראה אותי חלשה בטח שלא
ויזואלית.
זה היה שנה מאוד קשה בשבילי. בסוף הגענו לספירת זרע התקינה, הקפאתי זרע באיכילוב בשימור פריון שלהם שם. זה היה תקופה מאוד קשה אבל צלחתי אותה וחזרתי להורמונים שלי ברוך השם ועכשיו אני הרבה יותר טוב.
איזה יופי. זה מדהים.
למרות שעכשיו עם הילדים של היום והסיטואציות שאני חווה עם נוער, אני אומרת, אמאלה מי רוצה להביא ילד לחינוך לכזה דבר.
אבל דיברנו שזה הכל חינוך מהבית.
כן זה הכל חינוך מהבית, אבל הילד שלך יום אחד יכול לצאת מהבית והוא יהיה ילד תמים ומקסים והוא יקלע לאיזו סיטואציה עם ילדים והם ידקרו אותו. זה פשוט נורא, אני כאילו אומרת לעצמי "לאיזה עולם אני אביא ילד? אני אחנך את הילד שלי לאהבה ולא לאלימות ולא לזה ואז יום אחד ילד יבוא וידקור
אותו".
כמה זה קשה למצוא בן זוג כשאת אישה טרנסית במיוחד מוכרת?
כשהייתי הומו מן הסתם הייתי הומו ויצאתי עם הומואים ונמשכתי להומואים, ואז פתאום מתחילים שינוי, אז גם ההורמונים משנים לך את הראש וגם אתה משנה ליטרלי את הנטייה המינית שלך. מהומו הפכתי להיות אישה טרנסית, ועכשיו אני לא יוצאת יותר עם הומואים אני יוצאת עם סטרייטים. אז זה הדבר הכי נורא, זה עונש שקיבלתי מאלוהים לצאת עם סטרייטים, זה העונש שלי.
למה?
כי זה נוראי, כי הם פשוט נוראיים. 90 אחוז מהסטרייטים נמשכים לטרנסיות, אולי שני אחוז מהם ירצו לצאת עם אישה טרנסית בפומבי.
לא רק מזמן היה את עוז זהבי שיצא ושיתף שהיו לו התנסויות.
נכון, אבל אל תשכח שהוא גרוש עם ילדים. רוב הגברים שנמשכים באופן בלעדי לטרנסיות הם קולטים את זה באיזה גיל 40-50, הם לא מוכנים לעשות את זה בגיל הצעיר שלהם כשהם צעירים ולבנות עם מישהי טרנסית חיים.
זה עצוב, אני חושבת שזאת הקללה שלי בעצם. זה הדבר היחידי בחיים שלי שלא הולך לי. אני מעלפת, אני נראית טוב, אני מאושרת, אני בריאה בנפש שלי, יש לי אחלה פרנסה, אחלה ברשתות, משפחה חברים, הדירה שלי מעלפת, הכל הכל הולך לי הכל מושלם. השיער שלי מושלם הכל מושלם, הכל
מושלם לי חוץ מזה. עד שכאילו הייתה לי סיטואציה.
מה?
יצאתי עם מישהו ממש לא מזמן, לפני כמה ימים האמת שזה נפסק. והבחור הזה הוא זה שהביא לי תקווה לזה שאני יכולה לצאת עם מישהו והוא לא ירצה אותי כי אני טרנסית. הוא לא רצה אותי בגלל משהו אחר.
למה הוא לא רצה אותך?
הכרתי בחור מהמם ממש, יצאנו לדייטים והכל רגיל, הוא ממש התייחס אליי כמו בחורה רגילה.
כמה זמן?
שבועיים. התייחס אליי כמו בחורה רגילה, אחרי שלא יצאתי לדייטים אולי שנתיים. לא רציתי.
אין לך אפליקציות וכאלה?
לא לדייטים. אני מנסה, אני ב-OkCupid ובטינדר וזה, אני מנסה. אבל אני גם מוכרת אז זה סיטואציה שגם אם גבר היה רוצה לצאת עם אישה טרנסית, אז הוא חושב פעמיים על הקטע שאני מוכרת וזה.
כשהכרתי את הבחור הזה אז הוא שאל אותי, "מה את עושה בחיים?", אני לא ישר אומרת שאני טיקטוקרית, אני אומרת "אני עוסקת בשיווק דיגיטלי". אמרתי לו "כן גם יש לי פודקאסט". אז הוא אומר לי "יאללה מקסים", אין לו רשתות. לא מעניין אותו. מושלם.
אז באמת יצאנו לדייטים והיה מהמם והבחור הזה הביא לי תקווה, שאולי אני אוכל להכיר מישהו ויהיה לי מושלם יהיה לי מהמם, סיפור סינדרלה. ואז יצאנו לדייט הדייט האחרון שהיינו בו, נרשמנו בכניסה למסעדה.
ואז שתי ילדות רצו מבחוץ להצטלם איתי. ואז הן מצטלמות איתי, אז הוא אומר לי "מה ממש מצטלמים איתך? את ממש מפורסמת". אז אמרתי לו "כן", הוא אמר, "מה, אני לא ידעתי שזה ברמה כזאת", אז אמרתי לו, "כן, גם אתה יודע נגיד יש מקומות שאני לא יכולה ללכת אליהם. נגיד לפסטיגל שנים לא הלכתי, לסופרלנד, לונה פארק, קאנטרי ימית 2000, אני לא יכולה ללכת לדברים כאלה", בגלל שאני
מפורסמת גם בעולם הילדים. זה סיטואציה.
נכנסנו למסעדה ישבנו, המלצרית באה חיבקה אותי "אמאלה אני מה זה אוהבת אותך אני עוקבת אחריך בטיקטוק את הלב שלי", עוד סיטואציה. אכלנו, סיימנו, לקראת החשבון מגיע קינוח, לא הזמנו. ואז המלצרית השנייה אומרת לי "אוריאן שתדעי שאנחנו ממש ממש ממש אוהבים אותך, זה קינוח על חשבוננו רק תעלי סטורי".
אני בפאקינג דייט, את רואה שאני בדייט למה את עושה את זה? למה לשים אותי גם בסיטואציה כזאת לא נעימה בבית קפה שאני נמצאת בו מלא זמן? על הקינוח 40 שקל את אומרת לי תעלי סטורי? אני מעלה כשאני נמצאת שם, אני אוהבת את המקום הזה, אבל זה היה לו כל כך לא נעים עם הסיטואציה, אני הרגשתי אותו, הוא התכווץ בכיסא וזה היה רצף של סיטואציות וזהו, מהדייט לא שמעתי ממנו.
מה? נפרדתם וטשטש?
הכל היה מושלם נשיקה חיבוק שלום ביי, באותו יום זה היה באיזה ארבע, לא דיבר איתי באותו יום לא דיבר איתי יום אחרי.
ואת לא מסמסת?
סימסתי ברור. אני לא בגיל לשחק משחקים. אני התחברתי אליו, ממש היה בינינו חיבור טוב. שלחתי לו "בדיוק סיימתי לעשות ציפורניים", כי הוא ידע שאני בתור לציפורניים יום אחרי. שלחתי לו "בדיוק סיימתי לעשות ציפורניים ורציתי לשלוח לך, ואני מרגישה שהתקשורת קצת, מה איתך היית חסר היום", בקטע קליל כזה.
אז הוא אומר לי "כן אני גם הרגשתי שהתרחקתי, אני לא ממש יודע למה למה אני מרגיש שאנחנו במקומות אחרים אז זה לא מתאים לי". פעם ראשונה שגבר זרק אותי כי אני מפורסמת ולא בגלל
שאני טרנסית. אז זה ככה שינוי מרענן, שינוי מאוד מרענן והבחור הזה הביא לי הרבה תקווה.
באיזה שלב את מספרת להם שאת אישה טרנסית?
עוד לפני. מה שחסר לי, שאני אצא עם מישהו לדייט והוא לא ידע שאני טרנסית והוא יביא לי בוקס
לפנים והוא יקבור אותי, ירצח אותי, זה מה שחסר לי. ממש זה מה שחסר לי.
לפני שאני אישה אני טרנסית. אני קודם כל טרנסית, אני חלק מהקהילה הגאה לפני שאני יוצאת עם סטרייטים. אני חלק מהקהילה הגאה, זה ההומור שלי זה החברים שלי זה הגב שלי שם הלב שלי נמצא. אני לא אישה כשאר הנשים, אני אישה טרנסית קודם כל. אין דבר כזה שמישהו יכיר אותי, ידבר איתי ולא יודע שאני אישה טרנסית, אין דבר כזה.
איפה נראה אותך עוד עשר שנים?
יהיה לנו מדינה עוד 10 שנים? אני עד לפני שלושה שבועות ישבתי במקלט בחרדות ובכיתי שיתפוצץ לי הבית או שמישהו מהמשפחה שלי ימות, אז לחשוב עכשיו קדימה עוד 10 שנים, לא יודעת.
אנחנו בשנת בחירות.
פוליטיקה לא מעניינת אותי. הדבר היחידי שמעניין אותי זה שוויון. אני רוצה שיהיה שוויון זכויות. בקהילה הגאה, עם החרדים, עם הדתיים. אני רוצה שכולנו נהיה שווים. לא משנה מה אנחנו עושים מה אנחנו אוהבים לעשות, שכולנו נהיה שווים.
אם זה בנוגע למיסים, אם זה בנוגע לזכויות שלנו להביא ילדים.
אם זה בנוגע לזכויות של שירות צבאי.
אני לא מתעסקת בזה אבל כן. כשאני סיימתי את התיכון היו לי נטיות אובדניות והיו לי הרבה בעיות נפשיות מאוד מאוד קשות. הייתי בבית ספר בתוך בסיס פלמחים, אז בית ספר המליץ לבסיס לא לגייס אותי כי לא התאמתי למסגרת, לא ידעתי שאני אישה טרנסית, לא ידעתי על איפה לשים את האצבע.
אני מרגישה שיש הרבה אנשים שלא יכולים להתגייס, מסיבות נפשיות וכאלה, אבל לא להתגייס בגלל אתה יודע שאתה רוצה ללמוד? גם אני רציתי ללכת ללמוד עיצוב שיער אז מה זה קשור? אני בעד שכולם יתגייסו, ואם לא אז שיתרמו בצורה כזאת או אחרת.
את יודעת במי את הולכת לבחור?
לא, אני לא הייתי רוצה להגיד גם אם הייתי יודעת. אבל אני רוצה להגיד שהדבר הכי חשוב לי זה זכויות
לקהילה הגאה. זה הדבר שהכי חשוב לי. לא מעניין אותי אם בשאר הדברים שהם תומכים, זה מה שמעניין אותי.
אני חושבת שאני אישה טרנסית פה במדינת ישראל, ומגיע לי שאני אהיה כמו כולם. כי אני לא רק כמו כולם אני אפילו יותר, אתה יודע כמה השקעה כרוכה בלהיות אישה טרנסית במדינת ישראל? השקעה מאוד קשה ואני גם מתמודדת עם הרבה בריונות ועם הרבה דברים ועם הרבה דברים קשים, ומגיע לנו שיראו אותנו.
כששאלתי אותך מה תעשי עוד 10 שנים אני הייתי שתגידי לי מייצגת אותנו באירוויזיון. יש לך שיר חדש נכון?
נכון, אני עובדת על שיר עם ינון יהל המפיק האגדי.
זה איזה משהו שזה חלום שאת ככה רוצה לסמן וי?
היה לי כבר שיר שהוצאתי, שזה כזה טרק מועדונים. אני פשוט רוצה להגיד לך - הקהל צריך אותי. העוקבים שלי, לא משנה מה אני אוציא להם, הם יודעים שאני אעשה את זה בצורה הכי יפה. אנשים מכורים לתכנים שלי, מכורים לפודקאסט שלי.
אבל יש לך קול טוב?
יש לי קול מזעזע. אני נשמעת פשוט מחריד אבל יש לי קול מזוהה. ובשביל להיות זמרת, או בשביל להיות או בשביל להיות בן אדם שיש לו פודקאסט, לא צריך שיהיה לך קול יפה, צריך שיהיה לך סיי.
אבל בשביל להיות זמרת את צריכה שיהיה לך קול.
אני לא זמרת, למה, יש הרבה זמרות שיש להן שירים וואו והן בכלל לא זמרות לא יודעות בכלל לשיר.
אבל חוש קצב יש לך? שמיעה מוזיקלית יש?
יש לי חוסר קואורדינציה, חוסר חוש קצב וקול מזעזע ואני עדיין הולכת להוציא שיר וואו.
את מדברת גם על הפודקאסט, יש איזה חלום של לארח אולי מישהי שהיא או מישהו שהוא האיידול שלך?
קודם כל אני אני רוצה להגיד על הפודקאסט, שבגלל שבאמת הרגשתי את הצורך של הקהל, כל פעם שהייתי משתתפת באיזשהו פודקאסט של אנשים אחרים זה תמיד היה הפודקאסט הכי נצפה וכל הזמן הקהל היה אומר לי "היה בא לנו עוד ממך בא לנו עוד ממך".
ואת "ביזיוני ברמות" אני עושה בלי חסות, בלי גב, זה הכל אני. הכל 100 אחוז אני. האולפן שלי מימס פודקאסט והסוכנות שלי, הכל אנחנו עושים את הכל אין פה שום חסות אין פה שום איזה משהו, זה הכל 100 אחוז אני כל מה שאני רוצה להגיד האורחים שאני רוצה להביא.
והרגשתי שהקהל שלי צריך את זה ואני נותנת להם את זה וזה פשוט מדהים. יש לזה צפיות מעולות ואנשים חולים על הפודקאסט שלי
מי החלום שלך לארח?
אני חושבת שהחלום שלי זה דנה אינטרנשיונל. אני ממש ממש אוהבת אותה ממש מעריצה אותה. גם סבתא שלי מצד אבא היא הייתה תימנייה, ואני מאוד מתחברת לאיך שדנה נראית, אני מרגישה שהיא מזכירה לי, נותנת לי את הבסיס כזה של המשפחה שלי ,שורשים מצד סבתא שלי.