נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הכריז הלילה (שלישי) על הפסקת אש של שבועיים, מה שהצליח להרגיז לא מעט ישראלים שישבו במקלטים ובממ"דים כבר 40 ימים. ביניהם גם לא מעט סלבס, שלא פחדו לומר את דעתם ולבקר את הממשלה.
אחת הביקורות הבולטות מגיעה דווקא מכיוון מפתיע במיוחד - הדוגמנית נטלי דדון, שידועה כפעילת ימין. דדון לא חסכה הבוקר בדעתה: "טראמפ, אני ממש מקווה שזאת בדיחה, אחרת אתה בדיחה - או שהבדיחה היא עלינו", כתבה הלילה.
הבוקר היא המשיכה בקו הנוקב וכתבה: "אל תבקשו ממני לנשום ולהמתין, ולסמוך בעיניים עצומות. תפסיקו לצאת על כל אדם שמעז לומר את דעתו שמא הוא מחליש בינלאומית. מותר לי להתחבר לרגשות שלי, לביקורת שלי ולעצבים שלי ברגעים האלו - גם אם יש דברים שאני כנראה לא יודעת ולא מבינה בהם".
והוסיפה: "אל תהיו צבועים! אם לפיד/בנט/גנץ, או לא יודעת מי, היו פועלים ככה - היינו מתפוצצים להם על החיים, כנראה. כנראה בטוח. דברו על הנושא, על המעשה, על המציאות. מנטרלים מפוזיציה, מחנות וצדדים - כבר לעזאזל".
והמשיכה: "לדעתי הכסף ניצח את המוסר! מגעים עם אייתולות, עם השטן, זה לא משהו שחלמתי שיקרה רגע אחרי שמבטיחים לגדוע את הרוע הזה מהעולם. שנייה אחרי שחיזקנו, הקרבנו ונתנו גיבוי מלא. עם שלם נשם עמוק לטובת ניצחון מוחלט. מותר לנו להתבאס ולהסתכל למציאות בלבן של העין - והיא לא סבבה לי כרגע, פשוט לא".
גם ניקול ראידמן פרסמה הבוקר מסר נוקב באנגלית, המיועד לנשיא טראמפ: "ההיסטוריה לא שופטת מנהיגים לפי סיסמאות, אלא לפי תוצאות. והפסקת האש עם איראן שעליה הכריז דונלד טראמפ היא, במקרה הטוב, הישג ריק מתוכן".
והמשיכה: "בואו נהיה ישירים: שום דבר מהותי לא השתנה. האורניום המועשר נשאר. היכולות הבליסטיות נשארו. המשטר נשאר. האיום נשאר. ומי שילם את המחיר? ישראל ומדינות המפרץ. ארבעים ימי מלחמה, הרוגים ופצועים, ערים הרוסות, כלכלות שנפגעו קשה. מחיר כבד ובלתי ניתן להכחשה... בשביל מה בעצם?
"זו לא אסטרטגיה. זו דחייה שמתחפשת להצלחה. אשליה מסוכנת של שליטה, בזמן שהאיום המרכזי ממשיך לגדול מתחת לפני השטח. אלא אם כן, בניגוד לכל הסיכויים, מדובר בהטעיה מחושבת - הפוגה לפני מהלך מכריע. מהלך הכנה, לא כניעה. אפשר לקוות, אבל עד שלא יוכח אחרת - זו לא מנהיגות, זה כישלון עם השלכות".
גם מעיין אדם, שידועה כמי שמבקרת את הממשלה, פרסמה הבוקר פוסט נוקב: "אנשים מתו ומשפחות נהרסו, חיילים נפלו, בניינים וחיים שלמים נמחקו, עסקים קרסו, פחד, שיתוק, אימה, חגים במלחמה. אנחנו מוכנים לספוג הכול כשאנחנו יודעים בשביל מה".
והמשיכה: "איך אפשר לצאת להפסקת אש כשהמציאות באיראן נשארה כשהייתה? מה השגנו במחיר ששילמנו? איזה ביטחון הבטחנו לדור הבא?".