שמונה חודשים עברו מאז שהשחקנית והדוגמנית ריף נאמן הפכה לאמא בפעם הראשונה, אחרי שהביאה לעולם את בתה אלמה, ביחד עם בעלה כפיר שיינפלד. כעת, היא חזרה לימים שלפני החיתולים והלילות ללא השינה - וטסה לצלם קמפיין שווה מעבר לים.
נאמן בת ה-28, נבחרה להיות פרזנטורית של רשת האופנה לנשים פרפל (Purple) , בניצוחה של המעצבת שרונה אוחנה, שהיא גם הבעלים של המותג שהחל את דרכו באילת וכעת משתלט גם על המרכז.
נאמן, ביחד עם הדוגמניות סופיה מצ'טנר ואן סויסה טסו עד להודו הרחוקה לצילומי הקמפיין של פרפל. עבור הדוגמנית והשחקנית, זו הייתה הפעם הראשונה כאמור שהיא עזבה את בתה בת ה-8 חודשים, וקל זה ממש לא היה.
בריאיון לוואלה סלבס, הדוגמנית שיתפה על החזרה לעבודה אחרי היריון ולידה, הקושי בלעזוב את בתה הקטנה, הדאגה הלא פוסקת ומה השתנה אצלה מאז שנהייתה אמא?
צפו בריאיון בראש הכתבה.
תספרי לנו מה אנחנו עושים כאן, איפה אנחנו בכלל?
אנחנו מצלמים קמפיין חדש לפרפל בגואה. אני לא מאמינה שאני כאן, איזה מושלם.
יש מצב שאם לא היית ילדת פלא כזו שעובדת מגיל 14, יכול להיות שבגיל 21-22 אחרי צבא, היית מגיעה לכאן?
אתמול הייתה חבורה כזו בחוף שצילמנו שישבו כולם, ואמרתי 'יו, איך בא לי להמשיך לטייל אתכם'. אני אומרת איך לא עשיתי את זה, אבל באמת ברוך השם העבודה שלי לוקחת אותי לראות עולם וזה באמת זכות.
אם פעם היית מצטלמת הרבה בארץ ובחו"ל, היום זה בטח קצת יותר מורכב, נכון?
זה מורכב כן, יש מערכה שלמה מאחורי זה שהגעתי לכאן. בטח עכשיו האימהות של שני ילדים ומעלה צוחקות שהן רואות אותי. אלמה בבית עם אמא שלי, אמא של כפיר וכפיר.
הילדה עדיין לא במסגרת, נכון?
נכון. יש לנו עזרה כמובן, אבל עכשיו היא מוקפת כמה שאפשר, כמה שיותר. אני גם באובססיה. אני כל היום, כולם פה בצוות צוחקים עליי שאני לא מפסיקה לפתוח את המצלמה על המיטה לראות. מתקשרת לבעלי "למה לא הרמתי אותה עכשיו?". כנראה שזה הדבר, זה להיות אימא, זה תמיד בכל מקום.
כמה זה היה קשה לעזוב?
וואו, אתמול חברה שלי צחקה עליי, שאם מעבירים את התמונות שלנו במדיה בוואטסאפ, זה תמונה אחת שאני בוכה ותמונה אחרת שאני עושה וי עם הודים בגואה. בכיתי, כן, היה לי קשוח. אבל אני ממש שמחה שהיא מוקפת אז זה מרגיע אותי, זה עושה לי טוב וזה גם רק כמה ימים.
אני חשבתי על זה מלא. אני שאלתי את בעלי "מה אתה חושב, שהיא מתגעגעת?", והוא אמר לי "לא, לא נראה לי". אבל גם כל תינוק שבוכה פה אני מסתובבת, זה איזשהו אינסטינקט שהגיע עם הזמן. ואני מתגעגעת בטירוף, אבל אני גם שמחה שקודם כל יש לי את האפשרות לעשות את זה ושיש לי אנשים שעוזרים לי, ואני גם שמחה להיות כאן כי זו חוויה מטורפת וגם כיף ובגדים מושלמים.
עברו שמונה חודשים באמת מאז שהפכת לאימא, יש את ריף של לפני וריף של אחרי?
וואי, ברמות. תמיד אמרו לי, "חכי את תשתני וזה משנה את החיים" ואני הייתי אומרת "איזה כבדים, תעזבו אותי". הייתי בטוחה שאני אהיה האימא הקלילה וזורמת ושאני אקח אותה איתי לכל מקום, וזה לא. שיגעתי את אמא שלי, ואם אתה רואה את הלו"ז שהכנתי - שלחתי לכפיר "לו"ז אלמה" עד לפרטים הכי קטנים. לא חשבתי שאני אהיה ככה כי זה גם לא מתאים לי להיות ככה. כל מי שמכיר אותי אומר שריף עפיפון, כאילו לא רק עפיפון, עפיפון בלי חוט, ועכשיו אני עד לפרטים הכי קטנים.
מה הדבר שלא הכרת בעצמך פעם וקיים היום, שמונה חודשים אחרי שהפכת לאמא?
קודם כל הלילות. אני לא בן אדם שיש לו חרדות, אני לא בן אדם שלחוץ בדרך כלל, ומאז שאני אמא אני הרבה יותר לחוצה. אם בעלי יראה את הסרטון הוא יגיד "את כן בן אדם לחוץ". אבל אני בן אדם חושב, אני חושבת הרבה על מה שקורה.
יש כבר רצון או מחשבה על ילד שני?
בעזרת השם כן. אבל עכשיו לוקחת איזה ברייק קטן. לא כזה חשבתי על זה, אבל אני כזה באמת בן אדם מאמין, אז אני באמת חושבת שכל דבר מגיע בזמן שלו, שהוא מדויק.
כמה קשה לחזור להצטלם אחרי היריון ולידה?
אם היית תופס אותי כמה חודשים לפני, אז זה היה אחרת, אלמה הייתה בת 4 חודשים והרגשתי שונה. ועכשיו עברו 8 חודשים והתאמנתי הרבה ושמרתי על תזונה ואני מרגישה שלמה לעמוד על סט כמו שאני עם השינויים. יש שינויים שאני רואה בגוף, אבל כיף, אני ממש נהנית באמת, ממש נהנית מהעשייה ומהעבודה ואני ממש שמחה כאן.
יש לך קווים אדומים?
ברור.
מה למשל?
אני מאוד אומרת מה לא נעים לי ללבוש כאן, מה שאני אוהבת, מה שאני לא. מאוד מתחשבים בזה. יש דברים שאני יודעת כאישה מה מחמיא לגוף שלי. והעניין הזה של העירום כזה נראה לי גם במשחק.
אם מציעים לך תפקיד עכשיו מטורף וכן צריכה להיות גם בעירום, זה משהו שאת תסכימי לעשות?
עירום מלא אני לא חושבת, אבל אפשר לסדר את זה מכל מיני זוויות וזה. היום יש גם מחליפות שאפשר להשתמש בהן.
