שש שנים עברו מאז שכוכבת הריאליטי אודליה סויסה פרצה לתודעה ב"בואו לאכול איתי", ומאז השתתפה גם ב"האח הגדול" וב"הישרדות". בימים האחרונים היא עלתה שוב לכותרות, לאחר שתיעוד שלה מגרשת כלב מביתה עורר סערה.
כוכבת הריאליטי הגיעה להתארח ב"וואלה אישי", הפודקאסט של וואלה סלבס, לריאיון פתוח שבו דיברה על הכול: הגירושים מבעלה, איתו היא חולקת ארבעה ילדים, הזוגיות המפתיעה עם אישה, למה חזרה לעבוד בעבודה רגילה אחרי כל החשיפה, הסרטון שבו גירשה כלב מביתה ועורר סערה - והאם היא בזוגיות כיום?
כאן מאזינים בספוטיפיי.
לכל הפרקים של "וואלה אישי".
צפו בריאיון בראש הכתבה.
חגגת 40 ואת נראית מדהים, מה סדר היום שלך?
"הבת הגדולה שלי בת 17 והכי הקטנה בת תשע. בתור אמא, אני קמה לפני השעון המעורר ושמה לי מוזיקה. ההתעסקות שלי באמת היא רק עם אמילי. להעיר אותה, להכין לה האוכל, מה שצריך. הגדולים כבר הם 'פרילאנס', כל אחד מתארגן לבד. לוקחת את אמילי לבית הספר ומשם לעבודה לעבודה. אני עובדת בזבנג, חנות בגדים, אני איתה כבר כמעט שש שנים מדגמנת לה, והתחלתי גם לעבוד איתה שם בחנות. מסיימת את יום העבודה שלי, מגיעה הביתה, מכינה להם ארוחת ערב, ומתקתקת את הבית".
והכל לבד?
"לא, הילדים שלי עוזרים לי. כמה שאני קוראת להם אוכלי חינם, הם עוזרים, חייב. לפעמים הגדולה מעמידה ארוחות, אם היא יודעת שיש לי יום קשה שעבר עליי, היא כבר מכינה להם את הארוחה. באמת ילדים מדהימים, ישתבח שמו לעד".
איפה הזמן שלך עם עצמך? חברים, חברות, דייטים?
"אני מוצאות זמן להכל. יש לי כל סופ"ש שני לצאת, הילדים הולכים לאבא מיום חמישי עד יום ראשון, אז או שאנחנו סוגרות אילת או שאנחנו יוצאות לבר, מועדון, לא משנה מה, וחוזרת הביתה".
אני לוקח אותך אחורה, היית ב"אח הגדול" גם בהישרדות, כמה זה קשה להיות בפיק ואז לחזור לחיים נורמטיביים?
"אף פעם לא הרגשתי שאני בפיק. עשיתי ריאליטי כי אני אוהבת ריאליטי. כילדה חרדית, לא היה לנו טלוויזיה בבית. כשהיינו הולכים לסבתא והיתה טלוויזיה בסלון, היו עוטפים את זה עם מפה. בגיל 18 כשהתחתנתי בפעם הראשונה, הייתה לי טלוויזיה בבית בפעם הראשונה. הייתי צופה ב'גיא פינס' ואמרתי 'יום אחד כולם ידעו מי זאת אודליה'. ממש ככה. גם כשנכנסתי לריאליטי ידעתי מי אני, הכרתי את האופי שלי. בסוף אתה לומד גם לקרוא את התעשייה ואת המקום הזה שהם אוהבים את הפלפליות הזאת.
"ב'בואו לאכול איתי' כשאמרתי שלאוכל של האשכנזים אין טעם, זה מה שאני חשבתי. לא ידעתי שזה יעשה כזה רעש, כי לא הבנתי באמת את הנפשות הפועלות וכמה זה רגיש אצל אנשים. אני חושבת שזה גם למה ב"האח הגדול" רצו אותי. כי בסוף מה התעשייה אוהבת? אקשן, לכלוך. אבל עם מה שלכלכו עלי שם, הרגשתי מזוהמת, לא מלוכלכת".
מה למשל? מה הכי עשה לך רע?
"דברים כמו 'מגעילה' , 'מוח רקוב", 'גזענית", 'תעשי עוד ניתוחים'. מדהים שכל מה שיוצא מאודליה זה מביא הכי הרבה רעש. ומה אני עושה בסך הכל? אומרת את דעתי. יצא לי לצפות ב'מאסטר שף'. אחת המתמודדות שם הגיעה לתוכנית ואמרה 'החברות שלי היו מזרחיות, האוכל שלנו לא היה טעים'. היא אשכנזייה. אני לא אוהבת לדבר על זה כי זה בסוף תמיד לוקחים את זה לגזענות, אבל אני לא רואה בזה גזענות. מה הבעיה לבוא ולהגיד 'לא אוהבת גפילטע פיש, לא מדבר אליי, תפל, מגעיל, לא אטעם גם'. גם אם יהיה לי מנה ב'הישרדות' שאני יודעת שהקול שלי יהיה בכד, לא מכניסה את זה לפה שלי, מגעיל אותי".
עם יד על הלב, עכשיו מציעים לך מביאים לך מזוודה עם 50 אלף שקלים, את לא אוכלת גפילטע פיש?
"לא. קשה לי בכללי להכניס לפה שלי דברים שאני נגעלת מהם. ואין קשר לאיזה עדה. אני מאוד מאוד מאוד בעייתית. אני לא אטעם משהו אם הוא לא עובר לי בעין או לא נראה לי, לא יעזור. לא משנה אם תגיש לי את זה אישה מרוקאית זקנה או תגיש לי מישהי פולניה, לא מעניין אותי, לא מכניסה לפה שלי".
יוצא לנו לקרוא על הרבה יוצאי ריאליטי שאיבדו את עצמם אחר כך. שהם חשבו שהם בשיא התהילה שלהם וזהו, הם לא צריכים לחזור לעבודה היום יומית שלהם, ובסופו של דבר קיבלו כאפה.
"זו לא אני. לא קיבלתי כאפה אף פעם. מי שעוקב אחריי מ'האח הגדול 'ועד עצם היום הזה, ראה כמה אודליה הייתה פשוטה ונשארה פשוטה. אני חזרתי לעבוד במפעל שהייתי בו, חזרתי לעבוד בעבודות רגילות למרות שאצל הרבה סלב זה לא מכבודם פתאום לחזור ולעשות משמרות. זה לא אני. אני מבחינתי הולכת, מנשקת את המזוזה שלי בבוקר יוצאת מהבית, ואומרת 'תודה ריבונו של עולם שיש לי מקום ללכת אליו כדי להביא פרנסה הביתה'".
לא היית מעדיפה שיתופי פעולה באינסטגרם?
"אני עשיתי מלא שיתופי פעולה ועבדתי מהבית וזו עבודה שהיא לא פשוטה. אני זוכרת שספיר בורגיל העלתה את הנושא ובכתה ואנשים יצאו עליה 'תגידי תודה, תגידי תודה'. אני לא חושבת שהיא באה ממקום שהיא לא אומרת תודה. זה באמת לא פשוט. אתה יושב בבית, זו עבודה שהיא גם לא קלה, אומרים לך 'לא, תעלי ככה', 'לא, הסרטון הזה לא טוב', 'אמרת ככה'. נכון שזה מתגמל והכסף שם יפה, רבע שעה שנייה להסריט את עצמך, להקליט ואז להעלות עם קישור כפרה ולקבל על זה 15, 20 אלף, לא יודעת כמה מקבלים שם".
מה הסכום הכי גבוה שקיבלת?
"אני לא זוכרת שאי פעם קיבלתי מלא כסף".
למה בעצם? יש לך חשבון אינסטגרם מאוד פעיל עם מאות אלפי עוקבים.
"כשיצאתי מ'האח הגדול' ופנו אליי לשיתופי פעולה אמרתי להם 'לא, אבל אני לא רוצה לא לשלם כסף. אפילו תעשו לי הנחה, אין לי בעיה להנחה'. ואתה יודע איך הם צחקו עליי? איזה נאיביותאני עוד לא הבנתי כמה כוח יש לי באינסטגרם".
אבל את מקבלת על זה כסף? יש לך שת"פים?
"אני מבקשת, בוודאי. אני אומרת להם שאני לוקחת 3 כזה, בקטנה. בסוף אכפת לי גם מבעל העסק. אני יודעת שהיום עסקים נלחמים בשיניים כדי להרוויח כסף. אז אני לא חזירה.יכול להיות שאני גם לא מעריכה את עצמי מספיק. יש מצב. החברות שלי אומרות לי 'אודליה תקשיבי את יודעת כמה כוח יש לך?', אבל אני אומרת אתם יודעים כמה בנאדם הזה עובד קשה? זה לא פשוט היום לבנאדם, לבעל עסק להוציא את הכסף הזה".
יש לך סוכן?
"לא. הייתי אצל רוברטו. היום למשל אף אחד לא מנהל אותי. לא רוצה. טוב לי במקום שאני נמצאת בו. אני קמה בבוקר, מודה לבורא עולם, פותחת במזמור לתודה, הולכת, עושה את העבודה שלי, חוזרת הביתה, יש אוכל על השולחן. מה שצריך לבוא לי אני מאמינה באמונה שלמה שזה יגיע עד אליי".
אבל בכל זאת, רואים אותך פעמיים שלוש בשבוע בפריים טיים, את מרגישה באיזה שהוא אופוריה כזו.
"לא יודעת, אמיתי שלא הייתי שם. נהניתי מכל תקופה בחיים שלי. נהניתי מ'האח הגדול', נהניתי מ'הישרדות', נהניתי גם ב'בואו לאכול איתי' נהניתי. ובסוף החיים האמיתיים זה לחזור הביתה למשפחה שלך, לחזור לשגרה הרגילה".
אבל גם זה השתנה, אחרי שהתגרשת מאבי.
"זה לא קשור בשום צורה. בחיים לא דיברתי על הגירושים עם אבי, כי אני שומרת על המקום שלו, אני שומרת על המשפחה שלי. אני לא מאלה שמוציאים את הסירחון שלהם החוצה כדי לקבל עוד כותרת. זו לא אני. אבי גבר מדהים. אני יכולה להגיד דבר אחד - אני ואבי היינו ברבנות עוד לפני כל החשיפה וכל הפרסום שלי. מפה קחו את זה לאן שאתם רוצים. לא התגרשנו כי היה שם את המקום של לשמור על הבית, לעשות שלום בית. זהו, לא מעוניינת להמשיך לדבר על זה".
היום אתם בקשר?
"אנחנו חברים טובים, הוא אבא מדהים, הוא חבר, הוא חבר טוב. אני אוהבת אותו, אני רואה את מה שהוא עושה לילדים, אני רואה את מה שהוא עושה לי גם כגרושה. כן, גבר שבגברים".
אין מצב לקאמבק?
"היינו אמורים לעשות קאמבק. נראה לי איזה שנתיים אחרי. היה קושי שראיתי אצל הילדים, ישב להם הגירושים שלנו. ודיברנו על זה אני ואבי. כן היה מקום לחזור, אבל קיבלתי מין פחד כזה כי לא רציתי לפגוע בו. שאלתי את עצמי 'אודליה את עושה את זה כי את באמת רוצה לחזור לשם או שאת עושה את זה כי יש לילדים קושי כי התגרשתם?'. בסופו של דבר ילדים רוצים אבא ואמא בבית. הם לא רואים את המעבר. הם לא רואים את הזוגיות של אבא ואמא. הם לא יודעים מה עובר עלינו. הם רוצים בית נורמטיבי של אבא ואמא. הם לא רואים מעבר. הוא באמת גבר מדהים. אני בחיים לא סוגרת דלת לשום דבר. אני מכבדת את החיים שלו, אני מכבדת את מה שהוא עושה, הוא מכבד את החיים שלי".
עשית גם איזה שיפט מאז, את יודעת, זוגיות עם אישה.
"לא יודעת מאיפה זה בא. הייתה תקופה, נגמרה, עברה. אומרים לי 'יצאת מהארון', קוראים לי לסבית'. אני לא לסבית, ואני גם לא קוראת לזה יציאה מהארון. אנשים היום מקטלגים כל דבר. הייתי עם אישה כי זה באותה תקופה זה מה שהלב שלי רצה. הלב שלי התאהב. היה, נגמר, ביי נקסט שלום. אני יכולה גם להתאהב בגבר".
את רואה את עצמך מתאהבת באישה שוב?
"אם הלב שלי יבחר להתאהב באישה שוב, למה לא? אם הלב שלי יבחר שוב להתאהב באישה אז הוא יכול להתאהב באישה, וזה בסדר גמור."
איך קיבלו את זה במשפחה?
"אני עושה מה שעושה לי טוב. אבל יש השלכות אני זוכרת את השיחה עם אמא שלי כשפירסמו את זה, היא אמרה לי "אודי, תראי מה רושמים עלייך. חבל יצאת מהאח הגדול ואהבו אותך ותראי מה רושמים'. אמרתי לה 'אמא תסנני רעשי רקע. אם מפריע לך ויעשה לך טוב לא לדבר איתי, לנתק איתי קשר, תעשי את זה. בסוף אני נשארתי אותה אודליה. את רוצה לקבל אותי כמו שאני באהבה'. אתה יודע איך היא חיבקה אותי והתגאתה בי? ואמא שלי ממשפחה חרדית, והיא שמעה על זה מהתקשורת. אבל אני תמיד מכינה את הסביבה שלי".
איך הכנת אותם?
"מנחיתה עליהם, הכי באה בום 'הבת זוג שלי!', אתה מבין? אני אף פעם לא שואלת, לא מכינה מראש. גם עם הילדים שלי".
איך הם הגיבו?
"קיבלו את זה יפה מאוד. הסברתי להם 'זאת אמא ואמא עדיין פה וזה לא הופך אותי להיות משהו אחר. אמא עושה מה שטוב לה'. אני זוכרת משפט שהבת שלי אמרה לי: 'אני מעריצה שלך ואני רוצה להיות כמוך כשאני אגדל'. לא כמוך עם אישה, כמוך בזה שאת בסוף בוחרת לעשות מה שעושה לך טוב. אף אחד לא מכתיב לי כלום וזה לא פוגע בילדים שלי".
את יודעת, לילדים לפעמים מציקים בסיטואציות כאלו.
"אני חושבת שזה בסוף מה שאת משדרת לילדים שלך ואיך את מנגישה להם את זה. כל עוד ואת יודעת לשמור על הקן המשפחתי שלך ועדיין את עושה מה שעושה לך טוב, הילדים שלך יקבלו אותך ויחבקו אותך".
אבל את בעצמך יודעת, כל בן אדם שמגלה דבר כזה על עצמו, יש איזה כאפה כזו של "וואו"
"לא היתה לי את הכאפה הזאת. אני עוף מוזר. ההבנה הזאת שכן את חיית עם גבר כל כך הרבה שנים, יש לכם ארבעה ילדים ביחד ופתאום את נמשכת לאישה, מה שלא חשבת שיקרה. שמע גם אני באה מבית מאוד מאוד חרדי, לא חשבתי שאי פעם אני לא אהיה דתייה. ובלי קשר לגירושים, ואפילו אלך עם מכנסיים. מישהו חשב שזה יקרה לי?".
איך זה קרה?
"זה קרה לי בגירושים הראשונים ברבנות. הייתי מסורבת גט. כמעט שנתיים, ולשמוע את הרבנים כשאני בוכה את החיים שלי ואומרת להם 'לא טוב לי, אני סובלת, הוא לא עושה לי טוב', והם כל דיון סוגרים לך בשלום בית וזה נדחה ונדחה ונכנסים לפגרה והם כאילו מבטלים אותך. שמה התחלתי לרדת מהדת. אבל ירדתי מהדת חיצונית, לא פנימית. כי גם כשהייתי מחללת שבת הייתי בוכה בפנים והייתי אומרת 'סליחה השם, סליחה. אני יודעת שאני מצערת אותך, אני יודעת שאני עושה משהו שהוא לא נכון, אבל עשיתי את זה ממקום של להתנקם'.
"אבל במי התנקמתי? הרי בסוף אנחנו נותנים דין וחשבון לפני בורא עולם. במי התנקמתי? ברבנים? כשבאתי אליהם עם חולצה קצרה והם אמרו לי 'את לא מכבדת את המקום'. מי אתם? כשהורדתי את הפאה ואת הכיסוי ראש אמרו שאני לא מכבדת, אני אכבד אתכם? למה אתם מכבדים אותי? אתם מכבדים את הכאב שלי שאני אומרת לכם שאני לא רוצה לחיות עם בנאדם שעושה לי רע? הם סגרו לי את התיק כי הרבצתי עליהם ים של קללות".
ועם כל זה התחתנת שוב ברבנות.
"הגירושים מאבי היו כל כך יפים ומכבדים. היה לי את הפחד שהוא לא ייתן לי גט ושאני אעבור את זה שוב. אבל הוא הוא ידע את הכאב שלי והוא אפילו לא היה קרוב במחשבה שלו להעביר אותי את מה שעברתי אז. הוא מדהים".
אם אני חוזר כמה שנים אחורה, כשהיית חרדית עם כיסוי ראש ופאה, כמה שונה אודליה של אז?
"אודליה מלפני הרבה שנים הייתה אודליה מגעילה. היום אני רואה את. היה לי פה ג'ורה, לא הייתי רואה בעיניים. פותחת על מי שצריך לפתוח, מקללת. עברתי תהליך עם הזמן אם מישהו פעם היה מעצבן אותי הייתי פותחת עליו. מישהו בכביש מעצבן אותי יוצאת מהאוטו לא רואה בעיניים. היום זו לא אני".
זה בגלל שאת מוכרת, את פוחדת שזה יהיה ויראלי או משהו?
"ממש לא. עכשיו הייתי בכביש, החלון פתוח, אני עם סיגריה ביד, צ'אחלה. כולם צופרים פתאום בא לי רוכב אופנוע ואני צועקת 'תפסיקו לצפור כבר יא ברברים יא מעצבנים איזה עיר מסריחה', והוא אומר לי 'רגע דמות מוכרת', אמרתי לו "'כן נשמה בוא אתה רוצה לעבור?', נסעתי רוורס הבאתי לו. אני משוגעת. יש בי הכל מהכל. אבל אני רוצה להגיד לך שהיום אני הרבה יותר שלווה. בשביל מה צריך להתעצבן ולכעוס? אני יכולה להגיד לך גם המקרה עכשיו עם הכלב. יכולתי לכתוב תגובות ולקלל ולהגיב בצורה מסריחה גם על ערן. יכולתי לפתוח עליו על 200. כי בסוף יש פה סרטון שאתה לא רואה בו אלימות או התעללות. מה עשיתי? הנעתי את האוטו שלי נסעתי לקבר רחל. אמרתי 'אודליה יש לך פה רגע של ביזיונות השפלות, קחי את זה למקום של תפילות'".
יכולת להבין את הביקורת לא?
"מה יש להבין? באמת אני באמת מנסה להבין מה היה פה? התעללתי בכלב? אתה יודע עוקבים שלי אומרים לי 'אודי אנחנו מכירים אותך, יש לך חתול רחוב שאצלך כבר ארבע שנים. אנחנו רואים בקיץ איך את מוציאה את הקערות מים לחיות'. אתה יודע עבדתי עם נוער בסיכון. בימים הקרים אני והתלמידים שלי לקחנו קרטונים, ביקשנו שמיכות ממשפחות שאין להם שימוש בהם, ובנינו להם מחסה. עטפנו בניילונים ושמנו שמיכות ופיזרנו את זה בירוחם שיהיה לכלבים מחסה מפני הגשם. מי שמכיר אותי יודע מי זאת אודליה. אז היה פה מקרה של כלב שהיה אצלי בבית, לא רצה ללכת, לא ידעתי אם חולה או לא. באותו רגע לא חשבתי, הבת שלי גם צילמה אותי. אז גירשתי אותו. לא רציתי שהוא יהיה לי בפתח הבית. נכון, יכולתי גם להביא לו מים כמו שהבאתי לפליקס. יכולתי לעשות את זה. לא יודעת מה הביא אותי למצב הזה. לא יודעת גם למה העליתי את זה. לא חשבתי באותו רגע מה מה יהיו ההשלכות. זה גם לא מתאים לי".
בסופו של דבר בסופו של דבר אתם וערן הלכתם לכלבייה.
"נכון. היה מרגש מאוד להיות שם, באמת. נורא התרגשתי. האמת היה שם איזה כלב מה זה יפה עם עיניים כחולות. אבל כמו שאמרתי הכי קל ללכת לכלב היפה. בוא תלך לכלב הפצוע, זה שלא יסתכלו עליו".
עם מה את לא שלמה?
"גם אחרי שערן העלה את הסרטון שלנו ביחד, נאמרו שם כל כך הרבה דברים. ועדיין אנשים כותבים 'לא מאמינים לך'. הגבתי לכל השופטים למיניהם. אתם הרבה יותר רעים ממני. אתם מכוערים. אם אתם בסוף לא בוחרים לראות גם בטוב הזה".
מתי את בוכה?
"בקבר רחל. אבל בכיתי את החיים שלי. אתה יודע למה? כשהייתי בעבודה, לא היה אכפת לי מהטוקבקים. מתי כאב לי? כשאני בעבודה, בחנות של הבגדים, ואמא ובת יצאו מהחנות, ואורטל חברה שלי המנהלת שומעת את האמא אומרת: 'ראית איזה רעש יש סביבה? אמרו שהיא מתעללת בכלב'. ואז אורטל אמר: 'היא לא התעללה בכלב! לא להמציא!'. ואז היא באה וסיפרה לי את זה. פה אני חושבת שזה מה ששבר אותי".
בואי נדבר על הניתוחים.
"אני לא מכחישה לשנייה שעברתי ניתוחים. אמא'לה אין דבר יותר יפה ממיטת ניתוחים, אין יותר כיף מזה. תבין ברמה שהמרדים בא אליי, אומר לי: דשלום, אני המרדיםד, אמרתי לו: 'היי, אני הנרדמת, יאללה תדחוף את המזרק'".
מה עשית?
"עשיתי מתיחת בטן, עשיתי אחרי "הישרדות". עשיתי מילוי ישבן והרמת ישבן. כל הפנים שלי בוטוקס בגאווה גדולה. מה שיפריע לי אני אעשה".
את בת 40, יש מצב שתתחתני שוב? תביאי ילדים שוב?
"לא. ילדים לא אביא. למה? הבאתי ארבעה ילדים מדהימים שהם כבר גדולים".
אם פתאום, כמו מיכל הקטנה למשל, תכירי מישהו בן 23-24?
"התחילו איתי מלא צעירים ואמרתי להם: "מה יש לך לעשות איתי? בוא נחשוב בהיגיון ביחד, אני ואתה. אתה רווק, אתה רוצה להביא ילדים, אתה רוצה להקים משפחה, אני את שלי כבר עשיתי'. אני מלכתחילה לא נכנסת להכיר. לא רוצה".
סטוץ?
"אין סטוצים אצלי, בחיים לא היה לי. הייתי עם שני גברים בחיים שלי ושניהם היו הבעלים שלי. בזה אני מאוד שמרנית ופרימיטיבית".
עם כמה נשים היית, אפשר לשאול?
"עם אחת".
למי את יותר נמשכת, לגברים או נשים?
"אני חושבת שמהמם גם גבר וגם אישה, זה בעיני שווה".
את רואה את עצמך נכנסת לקשר בעתיד?
"אם זה יקרה - כן, למה לא? בטח, לא שוללת. אבל הוא צריך להיות גדול ממני ועם ילדים. אני הבאתי את שלי, אתה הבאת את שלך, קשר טוב, כיפי".
איך הילדים יקבלו את זה אם תביאי באמת גבר הביתה?
"אני לא יודעת. לא נכנס אף פעם גבר, אז אני לא יודעת לענות לך. אבל אני מאמינה שהם יקבלו. אם טוב לאמא, אז הם יקבלו את זה. הילדים שלי לא חלמו שתהיה אישה בבית, היא חיה איתנו והכל".
אתם בקשר היום?
"לא".
זה משהו שכולם דיברו עליו אז.
"לקח גם זמן עד שיצאת עם זה. לא רציתי. אני לא אוהבת ישר לרוץ לתקשורת. זה לא היה ישר, אנחנו ידענו על זה וכאילו זה לקח הרבה זמן".
יש לך חברות מהתעשייה? יש דבר כזה בכלל?
"הרבה פעמים יש חברויות ואז הם מתפוצצות גם. יש צביעות בתעשייה. יש אינטרסנטיות בתעשייה. קשה לי מאוד להגיד על מישהו שהוא חבר שלי. אני מבחינתי חבר זה חבר שעבר איתך כברת דרך, זה חבר של שנים. אני יכולה להגיד לך לתת לך דוגמה, תקוה גדעון. אנחנו לא מדברות כל יום. אבל תקוה בתוך הלב שלי עמוק ויש לי אליה אהבה והערכה כל כך גדולה. במקרה עכשיו עם הכלב היא בחרה להגיב שם תגובה תגובה שאיפשהו תופסת את הצד שלי, את מה שהיא מכירה וחושבת על אודליה".
יש מישהי שאכזבה אותך?
"מלא. אני לא אציין שמות. אבל מי שאכזבה אותי יודעת".
כמה את מעורבת פוליטית? את משתפת? הרבה פעמים אנשים פוחדים על התחת שלהם ולא משתפים.
"כשבא לי להגיב אני מגיבה. למשל פרשת אייל גולן. מסכן מה עושים לו? שחררו מהבנאדם! וכל פעם שעולה עליו משהו אני כותבת לו, וגם בפרטי".
את יודעת, הרבה נשים יגיבו על מה שאמרת עכשיו.
"שיגיבו. בוא תראה כמה נשים רשמו לי ולכלכו. אז איפה 'אישה לאישה מלכה'? עכשיו גם כשהעליתי סרטון טוב עם ערן, איפה 'אישה לאישה מלכה?' גם אם אין לך משהו טוב להגיד תסתמי. אבל למה לקטול אישה? אז 'אישה לאישה 'בתוך התחת שלי. בסדר? אמרתי את זה גם ב'הישרדות".
את בזוגיות?
"לא, אבל אני תפוסה. אני רק אומרת זה שלא ינסו לשלוח לי הודעות. הלב שלי תפוס".