כבר יותר משבועיים שעומר נודלמן מתהלכת עם חיוך שלא יורד לה מהפרצוף, אחרי שבמהלך החופשה הרומנטית שלה ושל בן זוגה בשנתיים האחרונות, שון סימנוביץ', הוא כרע ברך, שלף טבעת נוצצת והציע לה להנשא לו.
הבוקר, המאורסת הטרייה (שכזכור, הייתי כבר מאורסת בעבר לעידו ברינקר עד שהשניים פרקו את החבילה עוד לפני שהגיעו לחופה) התייצבה על סט הצילומים ל"קסטרו", ועל הדרך ענתה לנו על כל השאלות הבוערות.
אז האם פנינה רוזנבלום, אישתו של אב החתן, תעמוד ביחד איתם מתחת לחופה? והאם יש מצב שהיא תופיע באירוע? כמה שמלות היא מתכננת להחליף במהלך האירוע וכמה אורחים צפויים להיות בה? וגם - במה שונה הפעם הזו מהפעם הקודמת בה הייתה מאורסת? צפו בריאיון בראש הכתבה.
איך זה מרגיש לשונות סטטוס?
"מרגיש הכי טוב שיש, הכי הכי הכי".
זה משהו שציפית לו, ידעת שזה הולך לבוא? בדרך כלל אנחנו רגילים לראות הצעות שכולן באות עם לק לבן, לבושות בלבן וזה נראה שהכי לא היית בכיוון.
"לא הייתי בכיוון, היו כל מיני סימנים שגרמו לי לחשוב שמשהו מתרחש, אני לא אשקר, אבל לא, פשוט זרמתי וזרמנו ויאללה".
כשהתחלתם לצאת זה משהו שחשבת שיכול להסתיים בטבעת?
"אני הייתי בטוחה שזה יסתיים בטבעת, כן".
כשזה יצא פרסום ראשון אצלנו בזמנו, עדיין לא אישרתם ואמרו שזה הזוי מדי בשביל להיות אמיתי, עד שבאמת לקח זמן ובאמת יצאתם עם זה החוצה. את אומרת שעדיין ידעת שזה זה.
"ידעתי לגמרי מהרגע הראשון. ממש אהבה ממבט ראשון, לא יודעת איך להסביר את זה, ידעתי, פשוט ידעתי".
אי אפשר לשכוח שכבר היית בלופ הזה, מה שונה באמת בין ההצעה הקודמת להצעה הזו, חוץ מהגבר?
"זה עיקר העניין ידידי. הגבר עצמו, הצעה עצמה, תראה איפה סיימנו, תראה איפה אני עכשיו. שון הוא מכיר אותי כל כך טוב, הוא יודע בדיוק מה מרגש אותי ומכיר אותי כל כך, הוא עשה אותי כל כך מאושרת בדרך שבה הוא הציע והתרגשתי ממש".
לא היה את החשש הזה, את ה'טראומה', הפחד?
"לא, כשזה מדובר בשון אין לי שום פחד, שום טראומה ושום בטיח. הכי מאושרת שיש".
מי היה הטלפון הראשון שבישרתם לו?
"אמא שלי. יש כמו אמא?"
היא ידעה כבר?
"אמא שלי לא ידעה, שון החליט, הוא ביקש את ידי מאבא שלי, אבל הוא החליט לא לקחת את הסיכונים, כי אמא שלי והפתעות זה פשוט לא הולך בשום צורה, כל החיים היא פשוט הרסה לי את כל ההפתעות, כי היא רוצה כל כך לספר לי, היא כל כך רוצה שאני אדע. אז טוב שהוא לא אמר לה, אז סיפרנו לאמא כן, דבר ראשון".
יש כבר איזה תוכניות? מתי זה הולך לקרות?
"עוד לא, עוד לא, אנחנו לקראת".
שוב דבר לא סגור? שמלות, לוקיישן, כמה אנשים? בואי נתחיל מזה.
"יש לי הרבה אנשים שאני מכירה, הרבה אנשים שעובדים איתי, וכנ"ל על שון, אבל אני רוצה לעשות את זה כמה שיותר מצומצם כדי באמת ליהנות מהרגע, ולרקוד ולשמוח עם האנשים ולא להתעסק רק בלהגיד שלום, באמת לחוות את זה, אבל אני חושבת שכן תהיה חתונה מאוד גדולה ושמחה".
אמן שיופיע יש לך את פנינה. היא בטח כבר כתבה איזה שיר או שניים.
"כן, פנינה היא חלק מהמשפחה, והיא תבוא והיא תתרגש איתנו והיא תשמח איתנו, ואי אפשר למנוע מפנינה לעשות כל מה שהיא רק חפצה בו, ואם היא תרצה להוציא שיר, אז היא תוציא שיר, ואני זורמת איתה".
מתחת לחופה היא תהיה?
"תגיד לי, אתה רוצה לעשות פה עניינים? אנחנו נראה. בוא נגיד שהייתי קטנה, לא דמיינתי בחיים שפנינה תהיה בחופה שלי".
אני אשאל אותך שאלות קצרות על האירוע. חמש שמלות?
"לא, פשוט זה לא בשבילי, אני לא מסוגלת להכין את זה, אני אתעייף. אולי בין שתיים או שלוש כזה. נראה, אל תתפוס אותי במילה"
סגירת שמיים כמו הפרזנטורית השנייה שכאן נמצאת?
"לא, שיעברו בשמיים, מי שבא לא מעניין אותי, מה קורה שם למעלה".
טלפונים יופקדו בכניסה או שיהיה אפשר לדעת בזמן אמת?
"לא יודעת. איזה שאלות, אתה גם מסבך אותי, אתה מסבך אותי! לא, לא נראה לי".
המוני או מצומצם? זה אין לך ברירה כל כך.
"איפשהו באמצע".