לפני קצת יותר מ-12 שנים, במאי 2013, חשפה השחקנית אנג'לינה ג'ולי בטור לניו-יורק טיימס, שהיא עברה כריתת שדיים מלאה, לאחר שגילתה כי היא נושאת מוטציה בגן ה-BRCA1, המגביר את הסיכוי לחלות בסרטן השד ובסרטן השחלות.
באותו הטור, עודדה השחקנית נשים שבהיסטוריה המשפחתית שלהן יש סרטן השד או סרטן השלחות, בדומה לג'ולי עצמה - שאמה, סבתה ודודה מתו בעקבות המחלה, לערוך בדיקת גנים כדי לדעת האם הן נמאות בקבוצת הסיכון.
בשנת 2015, ג'ולי פרסמה מאמר נוסף, שבו הדגישה כי החלטות לגבי בדיקות וטיפולים צריכות להתקבל על בסיס אישי. הניתוח היה נכון עבורה, הסבירה, אך עבור נשים אחרות ייתכן שפתרונות לא ניתוחיים יתאימו יותר.
המאמר החשוף של ג'ולי יצר את מה שזכה לכינוי "אפקט אנג'לינה ג'ולי", כשלאחריו חלה עלייה חדה בשיעור הבדיקות הגנטיות שערכו נשים ברחבי העולם בכלל ובארה"ב בפרט, ובזכותה עלתה המודעות לבדיקות הגנטיות המדוברות, וכן לאבחון מוקדם של סרטן השד.
סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים בישראל, עם כ-5,500 חולות חדשות שמאובחנות מדי שנה. שכיחות המחלה בקרב גברים נמוכה יותר: פחות מחולה אחד לכל 100 נשים. סיכויי ההחלמה של נשים שמחלתן אובחנה בשלב מוקדם מגיעים ליותר מ 90%.
ההמלצה בישראל היא, למלא כבר החל מגיל 25 שאלון הערכת סיכון, ולגשת איתו לרופא המטפל על מנת לקבל תוכנית מעקב אישית, וכן למלא את השאלון פעם בחמש שנים, או בתדירות גבוהה יותר במידה ויש מידע רלוונטי חדש.
החל מגיל 45, ניתן לבקש מהרופא בדיקת ממוגרפיה במימון ציבורי. כל אישה בגיל 50-74 זכאית לבדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים, במימון מלא של קופת החולים. בנשים שנמצאות בסיכון מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנה החל מגיל 40, או בהתאם להמלצת רופא/ה.