הקומיקאי והשחקן המוכשר אודי כגן, שיתף לא פעם בעבר על ההתמודדות שלו עם פוסט הטראומה והלם הקרב שהוא סוחב מהשירות הצבאי שלו, לאחר ששירת כלוחם ביחידת "עוקץ" במהלך מבצע "חומת מגן". כגן שיתף ברשתות החברתיות קטע מתוך ההופעה שלו, בו הוא מספר על הפוסט טראומה -קטע ששותף על ידי אלפים וכבש את לבם של רבים.
כגן מספר את סיפורו באופן הומוריסטי, לצד פתיחות, רגישות וכנות נוגעת ללב: "הבעיה עם הלם קרב, הסיבה שזה נושא שכל כך קשה לנו לדבר עליו, זה כי הלם קרב זו מחלה שקופה. אי אפשר לראות אותו, אבל אפשר להרגיש אותו".
במהלך הקטע, הוא משתף על הפעם הראשונה שסבל מהתקף חרדה, בזמן שהיה בטיול שאחרי צבא בדרום אמריקה: "ברחתי עם החבר הכי טוב שלי מהצוות", שיתף הקומיקאי: "התחלנו לשכוח את כל מה שראינו, את כל מי שאיבדנו". במהלך אחד הטרקים שעשו השניים, כגן קיבל למעשה את ההתקף הראשון שלו, אך הוא וחברו חשבו שמדובר בסלמונלה. גם לאחר שנבדק על ידי רופא, כגן התקשה לקבל את האבחנה שלא מדובר במחלה או ווירוס, אלא מצב נפשי.
כגן שיתף כי גם לאחר שחזר לארץ, ההתקפים לא עברו ואף התגברו: "אמרתי, אני לא יכול להמשיך לברוח מזה. לא סיפרתי לאף אחד מה אני עובר. בושה. אמרתי, אין סיכוי בעולם, העדפתי למות מאה פעם מאשר שמישהו ידע שמשהו עובר עליי. וכל פעם שהיה מתחיל לעלות לי הדבר הזה, הייתי דוחף אותו בכוח. וזה עבד, לתקופה מסוימת. אבל זה הצריך ממני להכנס לתוך ארון, עד ששכחתי בכלל שאני בתוך ארון, חשבתי שאלו החיים עצמם".
"התחלתי להסתתר, להעמיד פנים. בושה עמוקה מאוד", המשיך ושיתף בכנות שוברת לב. הוא סיפר כי לאחר תקופה, פגש במישהו ששירת איתו ושסובל גם הוא מפוסט טראומה: "הוא גילה לי עולם. והוא גילה לי תרופה לדבר הזה. התרופה היא שילוב בין אלכוהול לסמים קשים מאוד", כגן שיתף כי במשך 12 שנים הוא "התמיד בתרופה": "שנים שאני לא זוכר אותם בכלל בגלל ההתמדה".
הקומיקאי סיפר שהיום הוא משתתף בכנסים בהם הוא פוגש לוחמים, ואחרי שנים שבהם למד להסתיר את רגשותיו, הוא פוגש בלוחמים שמשתפים על ההתמודדות שלהם עם פוסט הטראומה: "גברים אמיתיים באמת, שעושים את הדבר הבלתי יאומן ונדיבים לאחרים שמתמודדים, זה גבר אמיתי".
"זה לקח הרבה מאוד זמן אבל בסוף עשיתי את הדבר הכי קשה מכל הדברים שעשיתי, ביקשתי עזרה. הייתי צריך להגיע להתמכרויות קשות, לאובדנות, הכל, וביקשתי עזרה, ולא תאמינו - העזרה הגיעה מהר". הוא שיתף כי עבר הליך גמילה, הכיר את אשתו והקים משפחה: "השתקמתי".
אבל אז הגיע ה-7 באוקטובר: "בשביל כולנו האירוע הזה הראה לנו אכזריות שלא ידענו על הקיום שלה. ולפוסט טראומתיים, הדבר הראשון שהרגשנו זה סכנה. התחלתי לפזר סכינים בכל החדרים", סיפר. "הפסקתי לתפקד כבעל, כאבא, הכל", המשיך. אשתו זיהתה את המצוקה שלו, וסייעה לו להתמודד עם הקושי: "שמתי לב שיש בתוכי כאב, בכולנו, והוא לא הולך לשום מקום, אף פעם. והוא רוצה שאני אראה אותו. אז נתתי לו לבוא, עד הסוף. כל הפרצופים, כל הגעגועים. כאב. ולא מתתי".
בסוף הקטע הכואב, כגן שיתף שחשוב לו לדבר על כך במופע שלו: "הדבר הזה לא רק שלי. לא יהיה בית בלי הדבר הזה. אני לא רוצה להלחיץ, אני רוצה להגיד משהו טוב. הדבר הזה גדל בחושך, בבושה, בדממה, כשלא מדברים עליו, הוא מתרבה. אבל מת מהר מאוד באור, והאור זה אנחנו".
בסיום הקטע הכואב, כתב כגן: את המסר החשוב והרלוונטי כל כך לימים אלו: "עם שלא נלחם עבור אלו שנלחמו בשבילו, יהיה לנצח הצד המפסיד".
אם אתן.ם או מישהו קרוב חווים מצוקה - עמותת ער"ן מעניקה שירות עזרה ראשונה נפשית מצילת חיים 24/7 לכל אדם, בכל גיל ובכל סוג של מצוקה. הסיוע מוענק באנונימיות ובאופן מיידי.
לקבלת סיוע נפשי חייגו 1201 ובאתר ער"ן eran.org.il
בצ'אט, ובווטסאפ שמספרו 052-8451201.