עופר חיון, שחקן הטלוויזיה, הקולנוע והתיאטרון, שפרצופו כיום הוא מהמוכרים בארץ, הפתיע את העוקבים שלו כשפרסם בחשבון האינסטגרם שלו תמונה ולצידה נאום ארוך במיוחד עם הסבר מיוחד לגבי תהליך לא פשוט שעבר.
בתמונה שהעלה, נראה חיון כשהוא עם סיגריה בידו. לצד התמונה הכיתוב: "נפרדנו כך - איך הפסקתי לעשן". אל התמונה צורף טקסט אישי וחשוף שבו הוא משתף בתהליך, מהרגע שבו הבין שהוא חייב לעשות שינוי - ועד לסיגריה האחרונה.
חיון מספר שיום אחד, בהפסקה שגרתית בין הרצאות, ביקש אש ממכר קרוב - והופתע לגלות שהאדם הזה, שבעיניו היה סמל לעישון כבד, פשוט הפסיק: "תבינו - הוא לא איזה חפיפניק עם שאיפה יומית, הוא מהטיפוסים שאתה לא מצליח לדמיין בלי סיגריה. מותג של עשן. ולמרות כל זה - הוא הפסיק".
כמה ימים אחר כך, עוד חבר מהתחום הפתיע אותו בסיפור דומה - גם הוא נגמל, וגם הוא עבר את אותה סדנה: "זהו. באותו רגע הבנתי שזה כנראה סימן. הסכמתי. קבעתי סדנה לעוד שלושה שבועות". לדבריו, הסקרנות שיחקה תפקיד חשוב בהחלטה: "באימא, רק בגלל הסקרנות השתכנעתי ללכת. תמיד כששאלתי אנשים מה באמת קורה שם, הם נתנו תשובות עמומות, כאילו הם חלק ממסדר הבונים החופשיים".
ההוראות לקראת הסדנה דווקא הרגיעו אותו: "קיבלתי מייל הכנה: 'תגיע עם קופסת סיגריות. תעשן תוך כדי.' נרגעתי". הסדנה התקיימה בלוד, במקום תמים למראה, אבל בפנים - סצנה שונה לגמרי. חיון מתאר חבורה מגוונת של אנשים, כולם מעשנים, כולם דרוכים: "מה שהורגש הכי חזק זה לא העשן - אלא הפחד. פחד אמיתי, מלהפסיק, ממה יהיה אחרי, כאילו מישהו מאיים לקחת לך איבר".
אבל הסדנה עצמה, לדבריו, הייתה שונה ממה שציפה: "היא לא הייתה שטיפת מוח, וגם לא טיפול אנרגטי עם כדורי בדולח וקטורת. פשוט הסבר רציונלי, כמו פירוק מנגנון של תרמית. פשוט מסבירים לך למה ניקוטין זה שיט".
ואז הגיע הרגע האחרון - כל משתתף התבקש לצאת החוצה, לעשן סיגריה אחת אחרונה, לבד. "לא 'להיפרד' מהסיגריה אלא 'להשתחרר' ממנה. כי סיגריה, בסוף, היא לא פינוק. היא קשר רעיל - ליטרלי. היא האקסית שלא עוזבת. אובססיה", שיתף חיון על הרגעים האחרונים עם הניקוטין.
מאז, לדבריו, לא נגע: "האמת? מדי פעם בא לי סיגריה, בעיקר אחרי אוכל וכשיש לי דודא קטנה של הרס עצמי". את הפוסט הוא חותם בטון כן ומלא מודעות עצמית: "אז הפסקתי לעשן. וזה מוזר - כי עכשיו אני ליאור. ואולי גם אתם, שקוראים את זה עכשיו, תכעסו עליי כמו שאני כעסתי עליו... אז כן. עזבתי. אבל אתם יכולים לבוא גם". אבל הוא גם השאיר מקום לנפילה: "אם בטעות אני אחזור לעשן - אל תכעסו עליי. זאת היא שלא משחררת".