אמש (שבת), בערב תשעה באב, הזמרת נרקיס פרסמה פוסט אישי ונוקב שבו שיתפה את תחושותיה האישיות. לדבריה, הגירוש מגוש קטיף זה הרגע הקרוב ביותר שהיא חשה למה שנקרא "חורבן הבית". "הדבר הכי קרוב לחורבן בית המקדש שאני מסוגלת באמת להרגיש ולכאוב", כתבה והוסיפה: "זה חורבן הבית שהיה לי, אי שם בגוש קטיף".
בפוסט היא חזרה לדבריהם של אלו שהתנגדו להתנתקות והתריעו מפניה, וטענה שתחזיותיהם התממשו אחת אחת: "כל מה שחזו מפוני גוש קטיף… שזו טעות - שאנחנו מתקפלים מול הטרור, שלא נותנים אדמה בתמורה לשלום, שיהודים לא מפנים יהודים, שנשלם על זה ביוקר, שהטרור מנצח. כל הבכיות והתפילות - כולם עלו השמיימה, אבל אף אחד לא באמת הקשיב", כתבה הזמרת.
נרקיס ציטטה בפוסט שלה את אמירותיהם של בכירי המדינה בתקופת ההתנתקות, והביעה ביקורת נוקבת כלפיהן: "אני צופה שמפלס הטרור ירד" - ציטטה את שאול מופז, שר הביטחון דאז. גם דבריו של ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, הוזכרו: "התוכנית הזו טובה לישראל, אנחנו מצמצמים את הקורבנות משני הצדדים". אך לדבריה, עשרים שנה אחרי, מה שנותר הוא שורת טרגדיות: "חוץ מארבע מלחמות וסבבים עקובים מדם… המנהרות התרחבו לתוך שטח ישראל… חמאס הפך את עזה למעבדת נפץ… ומערך טילים שמנוהל מרחוק - שרק כיפת ברזל היקרה מסוגלת לנטרל".
היא המשיכה ותיארה את ה־ 7 באוקטובר כאירוע שיא של כישלון מדיניות ההתנתקות: "ואז - האסון החמור ביותר בתולדות עם ישראל מאז השואה. כשנפתחו עלינו שערי הגיהנום בשביעי באוקטובר… העזתים יצאו מגבולות עזה עם נשקים, טנדרים, אחוזי שנאה וצמאי דם - כמו שרק חיות טרף מתנהגות". לדבריה, זה היה רגע שבו "כבשו את העוטף, בזזו בתים, שרפו תינוקות תוך כדי שהם מצלמים את זה בגאווה, חטפו, חנקו, אנסו, שרפו, בזזו, התעללו…"
נרקיס שיתפה בזיכרונות מצמררים מהיום בו פונתה משפחתה מביתה בנצר חזני: "את בית המקדש אני לא זוכרת - אבל את הבית בנצר חזני אני דווקא זוכרת מאוד", כתבה. "את הבכי והזעקות של אמא, כשהיא מסתכלת על חדר השינה שלה… את אחותי בתאל יושבת על הרצפה וממררת בבכי… את אבא משה מניח תפילין פעם אחרונה בחצר שהוא טיפח עשרים שנה… ואת השופל ענק שהרס אותו", הוסיפה בכאב.
היא מספרת גם על האבסורד: "הכי מצחיק שבבית הספר היסודי שבו למדתי - יושבות עכשיו עזתיות. ולומדות אולי איך מרכיבים חומרי נפץ… מי יודע". לקראת סיום דבריה, היא בוחרת להביע מסר של תקווה ואמונה בכוחו של העם: "אמן ולמדנו שלא משנה לאן נפנה ומה נעשה - אנחנו עם מיוחד, משוגע, יפהפה, עם שורשים עתיקים מאוד. אנחנו נס גלוי".