מתחילת העונה של "האח הגדול", מאור ברוכמן לא עוצרת, מדברת לכלל הדיירים איך שהיא רוצה ובדרך שהיא רוצה, בלי לברור מילים. זה התחיל במאי ושני, קצת נתנאל בדרך, שלקה ותרצה - כל אחד קיבל רעל, אחר כך חיבוק ואחר כך שוב רעל. בתקופה האחרונה נראה שהיא מתמקדת ביובל, שהכל אצלו מפריע לה - העגילים, האימונים, הפרצוף, הכל. במהלך הריב האחרון עם יובל, איכשהו היא נכנסה לפינה גם עם ארז איסקוב, שקצת הרגיש כאילו הוא חיכה לזה. חוץ מיוסי ומוגרבי, כולם נכנסו לה לפה לפחות פעם אחת.
ומה היא עוללה לנו הפעם? - המשימה הייתה "חייזרים", אולי בגלל זה הריב אתמול בבית "האח הגדול" היה לא ממש אנושי. שוב מאור במופע נמוך, שוב הרוב שותקים - אבל הפעם, אולי היחיד שיכול לשלוח את מאור אל מתחת לשמיכה, נכנס לאירוע.
הכל התחיל בשאלה על משולש אהבה בזמן המשימה, ומאור, כרגיל, לא פספסה את ההזדמנות לעקוץ - הפעם את ארז איסקוב. "מחומש אהבה", ככה היא פתחה, עם חיוך שיכול לעצבן גם נזיר בודהיסטי. "אין לי מושג למה כולן רוצות את ארז, אני לא שתיתי מהשיקוי", היא פשוט הייתה חייבת לעקוץ. אבל זה בדיוק מאור, לבחור את הדבר הקטן שיגרום לבן אדם מולה להרגיש שהיא פשוט מחפשת להשפיל אותו. אבל מי שצופה אדוק בעונה, יודע שארז לא נשאר חייב אף פעם.
מאור פתחה בגל גידופים מגעילים, שלצערי התרגלנו אליו כבר, כי זה חוזר על עצמו בכל פעם מחדש: "לא סיימת כיתה י'", מה שלא נכון לגבי ארז, אבל נוח להגיד, והכי הזוי, שהיא תקפה אותו על משהו שרובנו חווים במדינה היקרה שלנו -"כדורגלן עבר שגר בדירת שני חדרים". תחשבו כמה אנשים ישבנו בבית והרגישו שהיא מדברת אליהם? היא פשוט פותחת את הפה וזורקת הכול החוצה. איך תרצה אמרה? - "את לא צבועה, את אומרת דברים מסריחים - בפנים", משפט מדויק. ארז לא ירד לרמה האישית והיה דיי רגוע, אבל סיפר לה מה קורה באמת בבית: "כולם צבועים אלייך, לא יכולים לסבול אותך".
השיחה רצה מהר, אפילו מאור לרגע התבלבלה. ארז מיד ניצל את זה, ואמר בדיוק את מה שצריך בשביל להשתיק אותה - אבל בסטייל: "לא להיתקע, לדבר, לא להיתקע". מניסיון, זה מעליב לא פחות, בלי לרדת מתחת לחגורה. ארז המשיך ברוגע להכניס לה בקטנות: "בסוף את בוכה יומיים"ֿ. ובסוף, כשהיה נדמה שהעניינים מתחילים להירגע - איסקוב חתם כמו שרק הוא יכול: "אני אחנך אותה". יש לי קצת בעיה עם המשפט הזה, אבל בלהט הרגע, ולעומת הדברים שיצאו לה מהפה - זה בסדר גמור. כולנו מחכים שמישהו ישנה את ההתנהגות המיוחדת שלה. זה שמישהו אומר "הכל בפנים" זה לא הופך את זה לקדוש.
אני אוהב את הכיוון שארז הולך אליו. רוב הצופים כבר לא יכולים עם הדיבור של מאור, ולפחות פעם בפרק הבטן מתכווצת כשהיא פותחת את הפה. יש לה שפה מגעילה שלא מתאימה לשום מקום, בטח לא לטלוויזיה, ואני חושב שכולם צריכים לענות לה. גם דיי עם החוסר מודעות גברת, את אומרת לו שהוא לא גברי כי הוא התערב? הפה שלך לא עוצר לרגע.
אני רוצה לרגע קטן להתמקד בתופעה של "הדמויות הרעות מייצרות עניין". אני לא מאמין ולא תומך בזה, יש כל כך הרבה משתתפי ריאליטי מוצלחים שהיו אנשים טובים שמסתכלים על האחר. גם איסקוב עצמו הוא לא רע, אבל מייצר עניין, כך גם מאי, יובל ושלקה - שפשוט מתנהגים יפה, נשארים הם, וגורפים קולות מהקהל. זה לא כל כך קשה, לפעמים מרגיש שחלק מהדיירים אמרו לעצמם בבית לפני שנכנסו שהם חייבים לעשות הכל כדי שיזכרו אותם. מזה שווה אם זוכרים אותם לרעה?
נחזור לסיפור - שלקה בכתה, תרצה קצת התערבה, השאר - דממה. כאילו שהם לא רבים עם מאור כל שעה עגולה. החדים אולי שמו לב ליובל, שעמד בצד בשקט - אבל בעיניים שלו היה אפשר לראות ניצוץ של אושר מהסיטואציה. גם יובל רב עם מאור לא פעם ולא פעמיים ותמיד יצא מזה כמו גבר, עם בחירת מילים שמכבדת אותו, לעומת בחירת המילים שלה.
ואיסקוב - צדק. מאור באמת התפרקה. "זה לא קשור אליו", היא אמרה. בסדר, אמין… לפחות תודי שנכנסת לאוקיינוס בלי חליפת הצלה. תודי שטעית, שמשהו היה גדול עלייך. אז היא נכנסה מתחת לשמיכה ובכתה. אף אחד לא ניגש, עד שדרור - שהוא רחוק מלהיות משטרת המוסר, התחיל להטיף. בסוף מה שחשוב - זה שארז ניגש. הוא שם את האגו בצד, ועשה את מה שנכון. הוא לא יצא פחות גבר - בדיוק להפך. היא ניסתה לשדר אדישות, להראות שהיא חזקה, בזמן שהיא מתפוררת לנו מול המסך, אבל בפועל - זה מה שהוציא אותה מהמיטה עם העיניים המנופחות. אני רק אגיד שלטעמי זה בסדר גמור שלא ניגשו אליה מיד. כי כולם חיכו לרגע הזה שהיא תיפול קצת.
לסיום, נקודה שצריך לשים לב אליה - אני לא קונה את זה שמישהו עושה מה שבא לו ואז בוכה. זה לא עובד עליי. תהיו טובים, תעזרו, תחייכו - ואז כשיהיה קשה, יחבקו אתכם. אם כל היום את פוצעת את מי שסביבך ואז נפגעת - אל תצפי לאמפתיה וחיבוק. לגשת אליה זה לתת לה לגיטימציה. מאור - כשאת מדברת ככה לאנשים, אף אחד לא רוצה לחבק אותך כשאת נשברת. ואם הרגע הזה ילמד אותך שגם לסביבה שלך יש רגשות - זה היה שווה את זה.