לרגל יום העצמאות שחל היום (חמישי), חזרנו אחורה בזמן לימים בהם הסלבריטאים המוכרים בכל בית בישראל שירתו בצה"ל כחיילים מן המניין שלבשו מדים, נכחו בשמירות ומילאו את הוראות המפקדים הישירים.
אז מדוע עומר אדם לא שירת בחיל קרבי? איך מצא את עצמו ארז טל משדר מביירות? איזו טראומה עבר גלעד שלמור בטירונות? כמה קשוח היה אסי עזר בימיו במשטרה הצבאית? אילו תגובות נאצה מקבלת גל גדות? מדוע ינון מגל בוחר שלא להתרברב בהיותו יוצא סיירת מטכ"ל? וגם: צילומי היח"צ של החיילת רותם סלע, שלהבדיל מהיום- לא העשירו כלל את חשבון הבנק שלה.
עומר אדם (31) התייצב בבקו"ם בינואר 2012. למרות שהוא מגיע ממשפחה בעלת רקע קרבי מרשים (אביו היה סגן מפקד סיירת שלדג, סבו ממקימי היחידה ללוחמה בטרור, וקרובי משפחתו הם אלוף יקותיאל אדם שנהרג במלחמת לבנון הראשונה ואלוף (במיל) אודי אדם), עומר שירת בחיל החימוש בתפקיד עורפי, בכדי שיוכל להמשיך את הקריירה המוזיקלית שלו במקביל לשירות.
בשנת 2012, במהלך ראיון למאקו, שיתף אדם כי טרם גיוסו שקל להתגייס לחיל קרבי, לצנחנים או לגולני, אך לבסוף התפשר בגלל הקריירה. "לא להתגייס לא היה עובר את הש"ג אצלנו בבית", אמר. "אין אופציה כזאת בכלל. להקה צבאית זה קיצוני מדי גם בשבילי וגם למשפחה. לשיר ולהופיע זה מקצוע שאני עושה כל יום, אז בצבא אני רוצה שיהיה לי משהו אחר, שיהיה את הפן הצבאי. אני לא טוב בלהסביר אלא לבצע. אהיה חייל רגיל, לעשות מה שצריך, לשרת בתפקיד שיתנו לי".
"לעשות צבא זה חשוב למדינה, וכל אחד צריך לשרת", הוסיף אדם. "מי שלא משרת זו בעיה שלו, שהוא יתמודד איתה".
גל גדות (39) התגייסה לצה"ל בשנת 2005. היא הייתה אז בת 20 והגיוס הגיע לאחר זכייתה בתחרות מלכת היופי. גדות שירתה במשך שנתיים שנתיים כמדריכת כושר קרבי בפיקוד ומטה. "השירות הצבאי לא היה קשה עבורי. הוא נתן לי אימון טוב לקראת הוליווד", שיתפה בשנת 2015, מספר חודשים לפני צאת הסרט "באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק".
באוגוסט האחרון, בעקבות חשיפת הטריילר הראשון לסרט הלייב אקשן "שלגייה" בכיכובה של גדות, התמלאו הרשתות החברתיות בשלל תגובות נאצה נגדה ונגד מדינת ישראל. בחלק מהתגובות הוזכרה העובדה שגדות שירתה בצה"ל כנגדה וכראיה לכך שהיא "תומכת ברצח עם".
באחד הציוצים שעלו לרשת X נגד גדות נכתב: "תזכורת, גל גדות, חיילת לשעבר בצבא הכיבוש לישראל שירתה ב-2006 בזמן המלחמה בלבנון ובזמן שהצבא טבח ב-1000 לבנונים". בציוץ אחר נכתב: "גל גדות תומכת ברצח פלסטינים ויכולות המשחק שלה גרועות".
את שירותו הצבאי כחייל בסדיר העביר ארז טל (63) בגלי צה"ל כקריין ומגיש תוכניות מוזיקה ואפילו יומני חדשות. בשנת 1982, כשהחלה מלחמת לבנון הראשונה, ביקש טל לצאת ללבנון ולשדר מהשטח. בקשתו נענתה בחיוב והוא נשלח עם ניידת שידור למשך מספר חודשים, לשדר ד"שים וכתבות צבע עם חיילים שלחמו בביירות (שם גם צולמו התמונות שלפניכם). גם כשחזר לאולפן המשיך לעלות פעם בשבוע לביירות לשידור מהשטח.
לאחר שלוש שנים בסדיר חתם טל לשנתיים נוספות בקבע, אחריהן המשיך כאזרח עובד צה"ל. בין תפקידיו הבכירים בתחנה: ראש מחלקת הקריינים ועוזר מפקד גלי צה"ל לתפקידים מיוחדים. עם מינויו של משה שלונסקי למפקד גל"צ, הציע לו להקים את גלגל"צ שהוגדרה בהתחלה כערוץ שידור שיפנה לנהגים ויקדם נהיגה בטוחה. לאחר הכנות שנמשכו כשנה, החלה גלגל"צ לשדר באוקטובר 1993.
ביוני 2022, לרגל ציון 40 שנה לתחילת מלחמת הלבנון הראשונה, שיתף טל: "מיד כשצה"ל נכנס למזרח ביירות עברתי לישון באולפן הקצה של גל"צ שם. שידרתי מדי יום מיחידה אחרת, ובעיקר הייתי זבוב על הקיר של המלחמה הזאת. את המראות לא עיכלתי עד הרבה זמן אחר כך ואת חלקם אולי אף פעם".
רותם סלע (41) התגייסה לצה"ל לאחר שהספיקה להצטלם למספר פרסומות ואף השתתפה בתחרות "נערת השנה" (אך לא העפילה לשלב הגמר).
סלע שירתה במדריכת אימוני ספורט בחיל הים, בבסיס הקריה שבתל אביב. במהלך שירותה הצבאי נבחרה לדגמן את נהלי ההופעה והלבוש במדי הנשים של זרוע הים- ולמעשה תפקדה על תקן הפריזנטורית של החייל. אז, היא עשתה זאת בחינם. היום היא מרוויחה על עבודתה מיליונים.
ביוני 2024 קראה סלע לחרדים לשאת בנטל ולהתגייס, ושיתפה כי סבא רבא שלה היה רב חרדי, מוהל ושוחט, בוגר ישיבת חברון, שחינך את ילדיו ללמוד תורה ולהתגייס לצבא: "לימודי התורה אצלם בבית לא באו על חשבון הגנת המולדת, והגנת המולדת לא באה על חשבון לימודי התורה. הם הלכו יד ביד מתוך הבנה עמוקה שאין דרך אחרת לחיות במדינת ישראל המוקפת אויבים".
"רק יחד ובלב אחד כשותפי גורל בארץ הזו נוכל למצוא דרך ולגשר על הפער ולחלוק את הנטל", הוסיפה.
דני קושמרו (56) החל את שירותו הצבאי כלוחם בשייטת ספינות הטילים של חיל הים, יצא לקורס קצינים ושירת במטה חיל הים. קושמרו המשיך לשמש רס"ן במילואים.
באוגוסט 2022 התלווה קושמרו למשך יומיים ללוחמים ולוחמות בספינת הטילים אח"י אילת, מדגם סער 5, אחת המתקדמות של חיל הים, במסגרת התוכנית "אולפן שישי". בסופה של הכתבה, השווה קושמרו את המסע שעבר לזיכרונות מהשירות הצבאי שלו: "נדמה שהכל השתנה מאז השירות שלי, לפני 30 שנה. הספינות נהיו יותר מתוחכמות, התנאים שם השתפרו, המשימות נהיו מורכבות יותר ויש שם נשים. הכל השתנה חוץ מישראלים צעירים שיוצאים לים כדי להגן על המדינה שהשאירו מאחור".
אסי עזר (45) שירת בבסיס הדרכה של המשטרה הצבאית והשתחרר בשנת 2001, אחרי כמעט ארבע שנות שירות (מתוכן עשרה חודשים בקבע) בדרגת סמל ראשון.
במהלך ראיון לאתר מאקו בשנת 2013 שיתף עזר: "התגייסתי יום או יומיים אחרי יום כיפור וכל מי שפגשתי אז הסביר לי שזה תאריך גיוס למשטרה הצבאית. לא ידעתי שום דבר על החיל, רק הבנתי מהפרצופים של האנשים שזה סימן שנדפקתי. אבל מאחר והפחד הכי גדול שלי היה שישימו אותי בקרבי ושאני אמות, משטרה צבאית נשמע לי כמו פתרון סביר".
"כשהודיעו לי ששובצתי ביחידה המרכזית לפיקוח תעבורה, הייתי בעננים", הוסיף. "אחרי תשעה חודשים זימנו אותי להדריך בקורס שוטרים, כמו שרציתי. כשהייתי בקורס הבנתי שהצפ"ה נורא נחשבים בבסיס וזו הייתה הזדמנות לפתח את יכולות ההדרכה שלי. אחרי שעברתי את קורס ההדרכה, עבדתי ממש קשה בצפ"ה. הייתי יוצא הביתה רק בשישי־שבת, אבל נהניתי מכל רגע. הייתי יושב בערבים, כותב תיקי מדריך, מתקן תיקים קודמים, מצלם תמונות, חונך מדריכים אחרים. הייתי ממש מורעל".
"השירות שלי היה חלום. כמעט לא נהניתי ככה משום דבר שעשיתי לפני כן וההוכחה הכי טובה לכך היא שחתמתי קבע לעשרה חודשים נוספים".
ינון מגל (55) שירת בצה"ל כלוחם בגדוד 202 של חטיבת הצנחנים, ולאחר מכן כקצין וכמפקד צוות בסיירת מטכ"ל. הוא השתתף בין היתר במבצע עלם חמודות לחטיפת השייח' עובייד- ואף נשא אותו על גבו במהלך החטיפה. מגל השתחרר מהצבא בדרגת סרן לאחר שמונה שנות שירות בסדיר ובקבע. בשירות המילואים קודם לדרגת רב-סרן.
במהלך אירוח בתוכניתו של רוני קובן בכאן 11, נשאל מגל מדוע, בניגוד לרוב הפוליטיקאים והעיתונאים שהיו בסיירת מטכ"ל, הוא לא רץ להשוויץ בזה. "כי מצד אחד הייתי חייל מאוד טוב ומצליח ועשינו מבצעים מדהימים, ומצד שני היה לי מאוד קשה עם החיילים", השיב מגל. "הייתי צעיר מדי כדי לפקד על הצוות והייתי קשוח מאוד וקשה, ואז זה יצר קונפליקטים. אז זה היה קשה ברמה האישית. דבר נוסף הוא שהשארתי את זה מאחור. אחרי הצבא נסעתי להודו והתחלתי חיים חדשים".
"נמאס לי לתפקד כסוג של מישהו על פס ייצור, של 'בחורינו הטובים' על פס הייצור, שתמיד הם הכי ערכיים, הכי טובים, הכי נכונים, הכי תורמים, הכי עושים, כל 'יפי הבלורית והתואר'", הוסיף. "נמאס לי מהדבר הזה, רציתי להתחבר לעצמי, להיות אני".
מיכל אנסקי (44) שירתה ביחידת ההסרטה של חיל האוויר, וסיימה כקצינה בדרגת סרן, אחרי שלוש שנים בקבע. עד גיל 27 אנסקי המשיכה לשרת במילואים כקצינת ניהול ביחידת ההסברה.
"שירתי ביחידת ההסרטה כקצינה, ואחר כך במדור תקשורת בחירום של חיל האוויר", שיתפה בעבר. "אלה היו שנים נפלאות. לא סתם נשארתי בחיל, החברות הכי טובות שלי הן מהתקופה ההיא ויש לי זיכרונות נהדרים. אני לא מצטערת על דקה של קבע שחתמתי שם".
בתמונה היא מצולמת עם חברותיה מבה"ד 12. החיילת שמימינה זוהי ליהי הוד, שהפכה לימים למעצבת שמלות כלה וערב נחשבת.
גלעד שלמור (41) שירת כלוחם ביחידת דובדבן.
"את הטירונות העברתי בפלוגה מתעמרת ומתעללת", שיתף בשנת 2021 במהלך ראיון למאקו. "המפקדים התעללו בנו החיילים גם פיזית וגם נפשית, כאקט חינוכי או סדיסטי. אני זוכר שהמפקדים היו מבקשים מאתנו לשתות כמה שיותר מימיות, ומי שלא סיים את המימייה בזמן קצוב היה צריך לשתות עוד אחת, ככה, עד שהיה מקיא, ומי שהקיא קיבל עונש לזחול בתוך הקיא של עצמו. היה לנו גם אוהל עינוים, מי שלא היה עומד בזמנים נכנס לאוהל עינויים וקיבל מכות מהמפקדים".
לקראת אמצע הטירונות הגיע האירוע שגבה את חייו של אחד החיילים."החייל, אהוד שניאור, נשלח לגימלים, וכשהוא חזר המפקדים לא התחשבו בו והחזירו אותו למאמץ הגבוה של שאר החיילים. באחד הלילות הוא שוב לא הרגיש טוב וביקש לראות רופא, המפקדים לא האמינו לו, צחקו עליו, אמרו שהוא בכיין ונתנו לו עונש. בבוקר היה לנו אימון ריצה, המפקדים אמרו שמי שלא מסיים את קטע הריצה תוך שמונה דקות צריך לרוץ שוב. הוא רץ פעמיים. את הפעם השלישית הוא לא סיים, הוא התמוטט ומת במקום".
"אחרי המוות שלו, במקום לטפל בנו נפשית, הצבא החליט לפזר את החיילים של הפלוגה בכל מיני גדודי חי"ר שונים כדי לנטרל את הנורמות הפסולות שלמדנו בטירונות", הוסיף שלמור. "היה קשה לתפוס את זה, איך זה שאנחנו חווים התעללויות, חייל נהרג בפלוגה שלנו ובנוסף אנחנו נענשים. בשלב הזה התקשורת התערבה והתחילה לפרסם ידיעות בנושא. היו הרבה מאמרים, התקשורת ממש נלחמה עבורנו. בסופו של דבר בזכות התקשורת שינו את רוע הגזרה והחזירו את הפלוגה שלנו לשרת יחד. באותו רגע הבנתי כמה גדול הכוח של התקשורת ושזה מה שאני רוצה לעשות בחיים, להיות עיתונאי".
אלירז שדה (42) שירת בגדוד 202 של הצנחנים, בין השנים 2001-2004. במסגרת התפקיד עסק שדה בשמירות בבתים בשטחים ויצא לפעולות יזומות ופטרולים. בזמן שירותו התקיים מבצע חומת מגן, ושדה היה בפלוגת מסלול, שתפסה קו באזור עופרה. אז, היה גם הזמן הארוך ביותר בו סגר בלי לצאת הביתה:
33 יום.
"נשפטתי פעם אחת, ממש בסוף השירות שלי", שיתף שדה בשנת 2011 במהלך ראיון למאקו. "עשיתי תפקיד בביתן הצנחנים בבקו"ם בהדרכת תיכוניסטים לפני גיוס, והסברתי להם על החטיבה. כשסיימתי את התפקיד כבר הייתי לפני חופשת שחרור, ובמקום לחזור לגדוד חזרתי הביתה. שפטו אותי על הימים האלה".
שדה הוסיף ושיתף במקרה במקרה טראומטי שעבר במהלך השירות: "קרה שירו לנו על הנגמ"ש, או על על הבית שישבנו בו, ויצאנו החוצה והשבנו באש. אבל המקרה הכי משמעותי קרה כשהייתי מפקד כיתה בפלוגה בקו רמאללה, יצאנו לסיור בג'יפ סופה, ופתחו עלינו באש מטווח אפס. קליע פגע בדלת הקדמית, איפה שאני ישבתי, לצד הנהג. למזלי זה היה ג'יפ ממוגן. אני חושב ששם הבנתי שאפשר למות".