מגישת הטלוויזיה מעיין אדם שכלה את אחותה הצעירה, מפל אדם ז"ל
בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023 בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה, הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות, על המבלים במסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור.
מפל אדם ז"ל (26), אחותה הצעירה של מעיין אדם, שהתה באותה העת במתחם מסיבת "נובה" סמוך לקיבוץ רעים יחד עם בן זוגה רועי שליו ועם חברתם הטובה, הילי סולומון. הם הספיקו לרקוד וליהנות לצד כ-3,000 מבלים נוספים במשך כשלוש שעות, עד שהחלה המתקפה.
כמו מבלים רבים אחרים, השלושה ניסו לצאת מהמתחם ברכב ונתקעו בפקקים. כשהבינו שיש חדירה של מחבלים לאזור, ושהם סוגרים עליהם גם מצפון וגם מדרום, ירדו מהרכב והתחילו לרוץ ולחפש מסתור. בשלב מסוים נזרק לכיוונם רימון. רועי ומפל התחבאו תחת רכב חונה, כשהילי התחבאה רכב אחר שחנה בסמוך, ושלושתם העמידו פני מתים.
מפל הספיקה להתכתב עם אחותה, לנסות לבקש עזרה ולברר היכן כוחות צה"ל. היא גם שוחחה עם אביה ששאל האם היא במקום בטוח, והוסיפה בבכי שהיא לא.
כשהמחבלים התקרבו, מפל הסתכלה לתוך עיניו של רועי, לחשה לו: "אני אוהבת אותך" ועצמה את עיניה. רגעים לאחר מכן נורה לעברם צרור יריות מטווח אפס. מפל, שנפגעה מכדור בלבה והילי נהרגו במקום. בהמשך, חזרו המחבלים לוודא הריגה. רועי נורה בגבו אך הצליח לשרוד.
מפל הובאה למנוחות בבית העלמין קריית שאול בתל אביב. היא הותירה אחריה הורים, אחות, אח ובן זוג. את ההודעה על ההיריון השני שלה, נאלצה מעיין לבשר לאחותה מעל קברה.
אימו של רועי, רפאלה, לא עמדה בכאב ושמה כשבועיים לאחר ה-7 באוקטובר קץ לחייה.
גיא זו-ארץ איבד את אחיינו, עילי ברעם ז"ל
עילי ברעם ז"ל, אחיינו של גיא זו-ארץ איתו היה לו קשר קרוב במיוחד, הגיע בשעה 6 בבוקר למסיבת "נובה" סמוך לרעים. כעבור חצי שעה, כשהתחילו האזעקות, הוא ושני חבריו, יונתן (ג'וני) זיידמן וליאם שרם (בנה של מפיקת האירועים סימונה שרם) נמלטו משם ברכב.
סימונה, אמא של ליאם, הייתה איתם על קו הטלפון כשהם נמלטו וניהלה איתם שיחה ארוכה. הם נסעו במשך 36 דקות מאזור המסיבה לכיוון אשקלון ומשום שלא הבינו אז את גודל הסכנה, היו במצב רוח מרומם והתלוצצו איתה בטלפון. כאשר הגיעו לאזור תחנת הדלק 'דור אלון' ליד צומת שדרות הם נתקלו במחבלים, שרצחו את שלושתם. כשסימונה צלצלה אליהם, שלוש דקות אחרי השיחה האחרונה שקיימו, הם כבר לא היו בחיים.
הוריו של עילי גילו בשעת לילה על גורלו וגורל חבריו דרך האינסטגרם, לאחר שעובר אורח חילץ את הגופות שלהם, הניח אותן על מזרני היוגה שהיו לעילי ברכב וחשף את הקעקועים שלהם. "היה לנו מזל גדול שהאיש הזה עשה את זה", שיתפה בעבר עדיטל זו-ארץ, אמו של עילי, בראיון למעריב. "אחרת היינו מחכים עוד ארבעה ימים באי ודאות עד שהיינו יודעים, כי רק כעבור ארבעה ימים הודיעו לנו שעילי נרצח".
על היעדרותו של עילי, שמעו לראשונה גיא זו-ארץ ויעל בר זוהר במהלך חופשה משפחתית באיי סיישל. בראיון לוואלה סלבס שיתף גיא: "היינו במקום הכי יפה בעולם. על החוף, טורקיז, אקזוטי, מוזיקה. פתאום הגיעה ההודעה הזו שלא מוצאים אותו. מפה התחיל כדור שלג, כל הנוף הזה הפך להיות לא רלוונטי. הסתגרנו בחדר, שלחנו את הילדים החוצה כדי שלא יקלטו מה קורה. הדבר הראשון שרצינו זה לחזור הביתה".
זו-ארץ ובר זוהר עלו למטוס בידיעה שעילי נעדר. "ישבתי עם הקטנה ליה, יעלי במרכז עם שני ילדים, במרחק שני מטר ממני. אחרי שלוש שעות היא שולחת לי ווטסאפ: 'מאמי, הוא מת'. היא כתבה: 'מצאו איזו תמונה שלו. זה חד משמעית הוא. אני מבקשת ממך לא להתפרק, תישאר חזק מול הילדים'. ואני שואל את עצמי, איך מתפקדים מפה?".
למחרת ההודעה הרשמית נקבר עילי בבית העלמין ברמת השרון, ליד סבא שלו, שנפטר חצי שנה קודם לכן. "עילי היה נורא קשור אליו, ובערב החג הוא אפילו הלך לבקר בקבר של סבא", שיתפה אימו. בן 27 היה במותו. הוא הותיר אחריו הורים, אחות ואח.
יפתח רמון איבד את אחיו הבכור, סרן אסף רמון ז"ל
אסף רמון ז"ל הוא בנם של אלוף משנה אילן רמון ז"ל ורונה רמון ז"ל. כבן לטייס חיל האוויר, ילדותו המוקדמת של אסף עברה עליו בבסיסי חיל האוויר תל נוף, רמת דוד וחצור.
בשנת 1998 נפרד אסף מחבריו וטס עם משפחתו לשליחות בארצות הברית לאחר שאביו נבחר להיות האסטרונאוט הישראלי הראשון שיטוס לחלל. בינואר 2003, לאחר חמש שנים של אימונים, המריא אילן רמון לחלל עם ששת חבריו לצוות במעבורת "קולומביה". אחרי שבועיים בחלל, כשהיו בדרכם חזרה לכדור הארץ, התפרקה המעבורת וכל אנשי הצוות נספו. חודש לאחר מכן גמלה בלבו של אסף ההחלטה: "אני רוצה ללכת בדרכי אבא ולטוס לחלל".
כשהתקרב מועד גיוסו לצה"ל, החליט אסף להתנדב לקורס טיס ולהגשים את חלום ילדותו. למרות החשש הכבד, הסכימה רונה לאשר את גיוסו של אסף לקורס הטיס. "אני מניח שזה לא היה פשוט עבורה", אמר אסף בריאיון, "אבל היא תומכת בי ולא הייתה רוצה לעצור אותי מלעשות את הדבר שבו בחרתי".
ב-16 ביולי 2006 התגייס אסף לצה"ל, והחל מסלול הכשרה מפרך בקורס טיס. במהלך הקורס נחלץ אסף מתקלה חמורה ונדירה שאירעה בעת טיסת אימון עם מדריך טיסה במטוס חד-מנועי מסוג "סקייהוק". המנוע נדם, אך אסף הצליח להנחית את המטוס בעזרת הוראות המדריך, ניצל מהתרסקות וזכה לשבחים על תפקודו.
כשאסף התבשר כי שובץ למגמת קרב, לא היה מאושר ממנו. "אומרים שאני הולך בדרכו של אבי, אבל אני נמצא כאן בשבילי ולא בשביל אף אחד אחר", שיתף. "נמצאתי מתאים לתפקיד, ואני מאושר על כך, כיוון שזה המקום שאליו אני מרגיש שייך. לפני קבלת התשובות התרגשתי כמו כולם, הלב שלי דפק בטירוף... גם במהלך הקורס לא הרגשתי שהיחס אליי שונה מהיחס שמקבלים חניכים אחרים, ושמחתי על כך".
כמו אביו, גם אסף סיים את קורס הטיס כחניך מצטיין, וקיבל את אות ההצטיינות ואת ה"כנפיים" מנשיא המדינה באותם ימים, שמעון פרס. "מעגל נסגר היום מאב לבן", אמר הנשיא, "כוכבו של אילן יזהר בשמי הערב הזה ממרחקים לקרובים, באור ברכה לבנו האהוב המגשים את חלומו".
יפתח רמון
חודשיים וחצי לאחר סיום קורס הטיס המריא אסף מבסיס נבטים לטיסת אימון עם מטוס נוסף שהטיס טייס ותיק ומנוסה, בתרחיש של קרב אוויר בין מטוסים בודדים מדגם "אף-16". בתוך דקות ספורות הגיעו לאזור דרום הר חברון, שם ביצעו את האימון שבמסגרתו חלפו זה על פני זה שלוש פעמים (חליפוֹת) בגובה רב. לאחר החליפה השלישית נעלם קשר העין של המוביל עם מטוסו של אסף.
אסף לא דיווח על מצוקה או על בעיה כלשהי וככל הנראה, לקה באובדן הכרה ומטוסו התרסק. בן עשרים ואחת שנים וחצי היה אסף בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בנהלל, ונטמן סמוך לקבר אביו אילן. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סרן.
עמית פרקש איבדה את אחיה הבכור, סרן תם פרקש ז"ל
תם פרקש ז"ל התגייס לצה"ל בינואר 2002. הוא בחר במסלול טיס, כהמשך לאביו ששירת כטייס בחיל האוויר. לאחר שסיים את הקורס בהצלחה, שובץ כטייס מסוקי קרב. בתקופה הראשונה לאחר הקורס שירת בטייסת 190 כטייס מסוקי "אפאצ'י", לאחר מכן נקרא ליחידת "שרף", לשרת כטייס בדגם מסוקים חדש, "לונגבו". תם היה הטייס הצעיר ביותר בארץ שהורשה לטוס במסוק החדש.
ביולי 2006 החלה מלחמת לבנון השנייה. ב- 24 באותו חודש המריא תום לטיסה מבצעית במסוק אפאצ'י במטרה לסייע לכוחות הקרקעיים שנלחמו באזור בינת ג'בל, כשאיתו במסוק היה אלוף משנה צביקה לופט. בשעת בוקר מוקדמת, כשטסו מעל שטח הררי בדרום לבנון, התגלתה בעיה טכנית במסוק. הוא הסתחרר, צנח לשדה פתוח והתרסק באזור דלתון שבגליל העליון. במשך דקות ארוכות המשיכה התחמושת שנשא עמו המסוק להתפוצץ, ומנעה מכוחות ההצלה להתקרב למקום. בהתרסקות נהרגו שני טייסי המסוק.
סגן תם פרקש היה בן 23 בנפלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין קיסריה- שדות ים. הוא הותיר אחריו הורים ושתי אחיות. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סרן. על מצבתו נכתב: "חבר, נכד, בן דוד ואחיין מסור, אח מדהים לעמית ואורי, אהוב של רעות".
יום לאחר נפילתו כתב חברו יפתח קרזנר את השיר "מיליון כוכבים" לזכרו. השיר נכתב לבקשת האחות עמית, ששרה אותו בהלווייתו: "רצית לעוף, רצית כבר הלאה / עם חצי חיוך עלית למעלה / מיליון כוכבים בשמיים / תופסים את הצבע שלך בעיניים / תן רק עוד שנייה אחת לומר לך שלום. // רצית לעוף, הלכת רחוק מדי / בתוך הטירוף אין מי שישמור עלי... // אני רציתי לשיר / אתה הרמת גיטרה / מלאך מנגן לי עכשיו / אז איתך אני שרה / מיליון כוכבים בשמיים / תופסים את הצבע שלך בעיניים / רציתי לשיר לך, לומר לך שלום / רציתי שנייה אחת לומר לך שלום / תן רק עוד שנייה אחת לומר לך שלום".
העיתונאית חן זנדר, כתבת תחבורה בחדשות 13, איבדה את אחותה הקטנה, נועה זנדר ז"ל
נועה זנדר ז"ל, בן זוגה דניאל ושני חברים נוספים הגיעו לפסטיבל "נובה" שהתקיים בסמוך לרעים ב-7 באוקטובר בחמש לפנות בוקר. עם המטח הרקטי הראשון בשש וחצי בבוקר, נכנסו לרכב. המשטרה כיוונה אותם ימינה לכביש 232. מיד אחר כך הייתה אזעקת צבע אדום, והם נכנסו למיגונית.
"אחרי 40 דקות, דניאל וחבר שלו יצאו להתפנות", שיחזרה חן במהלך ראיון למגזין "לאישה". "בחוץ הם הבחינו בטנדרים של מחבלים מתקרבים. הוא צרח לכל החברים במיגונית לברוח כי המחבלים כאן, מצא איזו שוחה, שם על עצמו שיח והיה כך במשך שעתיים. החבר השני ברח גם הוא והסתתר. נועה וחבר נוסף נשארו במיגונית. כשדניאל שמע שוטרים שמדברים בעברית הוא יצא מהמסתור, והתחיל פינוי של פצועים מתוך המיגונית. אחרי כמה דקות הוא ראה את נועה שרועה על הרצפה מחוץ למיגונית".
באותה שבת תפסו שני תושבי באר שבע יוזמה ונסעו לאזור של המסיבה, משם אספו כל ארנקים, טלפונים וחפצים נוספים של צעירים שהיו שם והשאירו אותם מאחור. לאחר מכן הם יצרו קשר עם המשפחות, גם עם משפחתה של חן, והשיבה להם פריטים של נועה שנותרו בשטח.
"כל הזמן שואלים אותי 'איך לא הפעלת קשרים?'", הוסיפה חן. "אני כן הפעלתי, אבל לא יכולתי לבקש שייתנו לי עדיפות. אני יודעת איזו עבודה הייתה להם. אני הרי מסקרת תמיד אירועים של אחרים, ואני באמת טובה בלעזור לאחרים, ועכשיו אני הייתי צריכה לבקש עזרה וזה היה קשה. אני תוהה אם ניסיתי מספיק".
נועה זנדר ז"ל הובאה למנוחת עולמים בראשון לציון כשהיא מותירה אחריה הורים, אחות ושני אחים. בת 22 הייתה במותה.
לי מנחם (ליקוש) איבדה את בן זוגה, אור אשכר ז"ל
ב-9 במרץ 2023 צעד אור אשכר ז"ל, ספורטאי מצטיין, ברחוב דיזינגוף בתל אביב כשהוא מלווה בשני חבריו, רותם מנסנו ומיכאל אוסדון, בדרכם לחתונה של חבר משותף. המחבל מועתז חוואג'ה, שהגיע מהכפר הפלסטיני נעלין אחרי השעה 20:30 בערב, פתח באש לעבר המבלים סמוך למסעדה. אשכר נורה מטווח אפס ונפצע אנושות. זמן קצר לאחר מכן, המחבל חוסל.
בת זוגו באותם ימים, משפיענית הרשת לי מנחם, שהתה בחופשה בחו"ל. דקות לפני הפיגוע, כשאשכר עוד התארגן בדירתו ליציאה, השניים התכתבו. לאחר שנודע דבר הפיגוע, שלחה מנחם הודעות רבות לבן זוגה וביקשה שיענה, אך ללא הועיל.
לאחר 11 ימים בהם נאבק על חייו בבית החולים איכילוב, וכשהוא מוקף במשפחתו ובעשרות מחבריו אשר לא משו ממסדרון בית החולים, נקבע מותו. משפחתו תרמה את איבריו, כסמל לנתינה שאפיינה את מהלך חייו. השתלת האיברים הצילה את חייהם של חמישה חולים שונים.
אור אשכר ז"ל נטמן בבית העלמין נס הרים בהרי ירושלים, הסמוך ליישוב צור הדסה בו חלפו שנות נעוריו. בן 32 היה במותו.