אם זו הייתה הילדה שלך?
אני בעצמי הייתי עולה חדשה. אני יודעת מה זה להגיע לארץ חדשה, להיקלט בלי לדעת את השפה, לחוות קשיים ולהרגיש שהעולם ממשיך הלאה, בזמן שאתה עדיין מנסה למצוא את המקום שלך. אבל היימנוט קסאו לא קיבלה אפילו את ההזדמנות הזו. ילדה בת 10, שנעלמה לפני שנה, ומשום מה נדמה שהמערכת בחרה לשכוח אותה.
שנה של שתיקה. שנה של הפקרות. שנה שבה משפחתה מחכה לתשובות, מחכה לרמז, מחכה שמישהו יתייחס אליה כאילו היא חשובה. כאילו היא הבת של כולנו. כאילו החיים שלה שווים חקירה אמיתית, מאמצים אמיתיים, וכאב אמיתי מצד מקבלי ההחלטות. כי זה בדיוק מה שזה - חוסר רצון אמיתי למצוא אותה.
השנה האחרונה הייתה מורכבת למדינה שלנו. אתגרים ביטחוניים, חברתיים וכלכליים העסיקו את כולנו. אבל האם זה מצדיק את הזנחתה של היימנוט? האם בגלל שהכותרות מלאות, מותר לנו לשכוח ילדה שנעלמה? אסור לנו להיות כהי חושים. המקרה הזה הוא טרגי, ואם לא נמצא ונחזיר את היימנוט, מי שעשה את זה יכול לעשות את זה שוב. וזה, רבותיי, יכול לקרות לכל אחד מאיתנו. חייבים למצוא את היימנוט - היא צריכה אותנו עכשיו.
היימנוט היא ילדה עם חלומות גדולים. היא אהבה לשחק, כמו כל הילדים. היא רצתה עתיד טוב יותר, כמו כל ילד וילדה. אבל העתיד שלה נקטע, והחלומות שלה נעלמו יחד איתה.
איפה המדינה שאמורה להגן על הילדים שלה? איך יכול להיות שילדה נעלמת, ומערכת שלמה מתייחסת לזה כאל עוד תיק סגור, במקום כאל חירום לאומי? איך יכול להיות שאין צוות חקירה מיוחד, שאין דיווחים שוטפים, שאין דאגה ציבורית כמו שהייתה אילו היא הייתה ילדה אחרת, עם שם אחר?
אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לשתוק. אם זו הייתה הילדה שלך - האם היית מקבל את זה?
הגיע הזמן שהמשטרה תתעורר, שהממשלה תיקח אחריות, ושהחברה תפסיק להיות אדישה. אנחנו דורשים חקירה מחודשת, אנחנו דורשים שהיימנוט קסאו תוגדר כחטופה, ואנחנו דורשים שמישהו ייתן להורים שלה את התקווה שמישהו עדיין מחפש אותה.
ב-25 בפברואר 2025, בשעה 13:00, נקיים עצרת בכנסת ישראל בירושלים. אנחנו מזמינים את כולם להצטרף אלינו, לדרוש צדק עבור היימנוט, לדרוש פעולה, לדרוש תשובות. כי אם זו הייתה הילדה שלך - היית דורש את אותו הדבר.