אחד הזמרים המוערכים והמצליחים ביותר שפועלים בישראל בשלושת העשורים האחרונים הוא אביתר בנאי, שהפך לאורך הזמן למוזיקאי שחושף את עצמו לא רק בשיריו ועל הבמה, אלא גם מחוצה להם - וכך בדיוק עשה פעם נוספת, כששיתף שהתמודד בעבר עם התמכרויות שונות.
בשיחה שקיים עם אסף ליברמן בהסכת "1+1" בכאן הסכתים שפורסם היום (רביעי), בנאי שוחח לא רק על אלבומו האחרון שיצא לפני מספר חודשים, אלא גם על עברו, שכלל לא רק השתייכות מגזרית משתנה, אמונה - ואפילו את אותן התמכרויות. "אין לי בעיה לשתף בזה שאני רואה את עצמי כמתמודד עם התמכרות וכמצבים נפשיים מורכבים", חשף במהלך השיחה. "הייתי בציפרלקס ובאלכוהול ובסמים, ולאורך החיים נפלתי להתמודדויות מתמשכות עם חומרים שונים. זו תלות, שגם זו סוג של התמכרות".
המוזיקאי שיתף גם במה שעוזר לו להרגיע את ההתמודדויות: "אני מוצא לעצמי מזור מדי יום בעבודה, בשיתוף ובלימוד. רובנו נודה שיש לנו התמודדות כזו או אחרת. אני חושב שהחשיפה היא חלק מהעבודה באמנות וגם בכלל, כדי שאנשים יתחילו לטפל בעצמם. הרבה מהזעם שאנחנו מטיחים אחד בשני, זה כי משהו שבן האדם לא פוגש בעצמו".
כשניסה להסביר מה לדעתו גרם לו להתמכר, הוא אמר: "יש בי נטייה התמכרותית, וגם זה ממקומות שורשיים, כאלה שמביאים אותי להיות יותר מכור. אני משתתף בתוכנית 12 הצעדים, שאנשים המשתתפים בה מטפלים בעצמם ומוכנים לפגוש את הכאב הגדול שהוביל אותם להתמכרות, ושם אתה פוגש את החמלה, במקום שבו אתה מוכן לפגוש את הכאב שלך, לקחת אחריות ולהפסיק להשתמש. זו דרך מאוד רוחנית, שמבקשת ממך להיות קשוב ומשתף, וגם משרת ולקחת חלק, וזה לפעול למען האחר".
עוד אמר בנאי, שחזר בתשובה אחרי הצלחת אלבומו הראשון ואחרי שטייל בהודו: "אתה עומד חשוף עם הכאב שלך ולא סוגר את הלב שלך אליו, כי יש לו רצון לסגור את הכאב ולהפסיק לכאוב. השימוש הזה הוא מין סוג של ניסיון לשלוט בכאב ולהפסיק לכאוב, כל אחד והשימוש שלו. שם אתה עומד חשוף, ויש הרבה כאב שם, ובכאב הזה יש משהו שהופך את הדעות שלנו לכמעט לא רלוונטיות. יש לזה משמעותיות, ואני לא יודע בדיוק מהן".