העיתונאית גל גבאי (54) הייתה אחת מהעיתונאיות הבכירות והמוערכות בישראל. היא החלה את דרכה בגיל 22, ככתבת במקומון בדרום, והתקדמה עם השנים לתכניות בערוץ 2 בתחילת דרכו, ערוץ 8, ערוץ הכנסת, הטלוויזיה החינוכית וגלי צה"ל.
גבאי אף זכתה בפרס סוקולוב בשנת 2013 על תחקיריה החשובים שחשפו עוולות חברתיות הנוגעות לאוכלוסיות מוחלשות, ושימשה כמפקדת קורס העיתונאים של גלי צה"ל בין השנים 2018 - 2020. בשנים האחרונות היא נעלמה מהעין התקשורתית, וכעת היא חושפת לראשונה את הסיבות לכך.
במסגרת הפודקאסט של אבי שושן במעריב, גבאי סיפרה על תאונת דרכים שעברה לפני כשמונה שנים, ושלאחריה הכל החל להדרדר: "ב-2016 עברתי תאונת דרכים וקיבלתי מכה קלה בראש, מה שנקרא זעזוע מוח קל. מאותה נקודה התחלתי להרגיש שיבושים קלים".
"פתאום התחלתי לאבד את הזיכרון המצוין שהיה לי. הייתי יכולה לזכור שירים שלמים, ציטוטים, להביא רפרנסים מהתנ"ך באופן אסוציאטיבי. פתאום באולפן, לא הצלחתי להיזכר בדברים בסיסיים. זה היה מביך", שיתפה העיתונאים.
בשנת 2018, קרתה לדבריה נקודת השבר המשמעותית, שהובילה אותה לקריסה: "התפתח קטרקט מטורף על העיניים. לא יכולתי לקרוא, שזה היה תמיד התענוג הגדול שלי. הרגליים בערו, סבלתי מכאבים בלתי נסבלים. בעלי היה מביא דליי קרח כי הרגליים בערו כל כך. הייתי צועקת מכאבים מתוך השינה."
"אף אחד לא ידע להגיד מה יש לי. אמרו שזה גיל המעבר, משבר אקזיסטנציאלי. בסוף התברר שרמות הסטרס היו כה גבוהות, שהמערכת החיסונית שלי התחילה לתקוף את הגוף. קיבלתי סל של מחלות אוטואימוניות".
בחודש ספטמבר האחרון, היא הודיעה על חזרתה לעיתונות ככתבת רווחה בעיתון "הארץ". על כך סיפרה: "טוב לי להיאבק מאבקים של מי שאף אחד בתקופה הזאת לא נאבק את המאבק שלו. אני כבר לא מתאבלת על האישה שהייתי. אני במסע היכרות ועיצוב האישה החדשה, על מגבלותיה, בענווה."