קשה וכמעט אי אפשר למצוא אנשים ברחבי הארץ שלא הושפעו ונפגעו מהשבעה באוקטובר באופן כזה או אחר. התחושות כאילו גבולות המדינה הצטמצמו ממשיכות לסגור על אזרחי המדינה והחמרת המצב הביטחוני בצפון הארץ לא עוזרת בלשון המעטה.
אמש (ה'), אחרי פרסום התיעודים מהטבח הנוראי שהתרחב בבוקר השחור של שמחת תורה בקיבוץ בארי, גם היוצר סטטיק התקשה להתמודד עם אורך המלחמה, שגם האור בקצה המנהרה מרגיש כאילו כבה, גם עם העובדה שאלפי מפונים עדיין לא חזרו לביתם וש-101 החטופים והחטופות עדיין בשבי.
"אני באילת", פתח סטטיק את הסטורי שהעלה אתמול לחשבון האינסטגרם שלו, "רציתי לצאת קצת לנקות את הראש - ואז ראיתי 'עובדה'. וואו... לא רק שלא בא לי לצאת, קשה לי לדמיין מה עוד המצלמות תיעדו שלא ראינו. ואני לרגע לא זלזלתי בזוועות שקרו פה, אבל אין תחליף למה שהעיניים רואות. שברון לב ענק. גם לי להרגיש כאילו זה קרה היום".
"והתובנה הזו - גרמה לי להתעמק בזה שכמעט עברה שנה. שנה שאנשים עוד לא בבית, שנה שאנשים עוד בשבי, שנה שאנחנו רבים בינינו. ימין, שמאל, כן ביבי, לא ביבי. מעניין מה הם שם למעלה - אותם גיבורים וגיבורות שנפלו כבר בשבעה באוקטובר, אומרים על כל זה, מעניין אם הם סולחים לנו שאנחנו לא מתעסקים בעיקר. והעיקר? הוא שיש לנו רק בית אחד, קטן וזה פה בישראל. אנחנו צריכים להגן עליו, יחד ולדאוג שכל מי שלא כאן, יחזור לכאן. עכשיו. אתמול. לפני כמעט שנה", חתם בקריאה להשבת החטופים והחטופות.