אי אפשר לשכוח את סיפורה של הזמרת שי לי עטרי ובעלה המנוח יהב וינר ז"ל, שנרצח בשבעה באוקטובר, אחרי שהציל את עטרי ואת בתם הקטנה שייה מהידיים של המחבלים הנתעבים. קשה להאמין שמאז עברו עוד רגע כבר 11 חודשים, אך הזמן ממשיך לרוץ.
בפוסט שהעלתה הזמרת לחשבון האינסטגרם שלה, בישרה לעוקביה ששייה המתוקה הגיעה כבר לגיל שנה (בלי עין הרע) עם ברכה מרגשת במיוחד שלא תשאיר אף עין יבשה, גם לא את זאת של וואלה סלבס: "שייה שלי, היום את בת שנה. אין לי מושג איך זה קרה, אבל הזמן חלף לו. ואני, שלפעמים כל מה שרציתי זה שמישהו יריץ את החיים בפאסט פורוורד, רוצה עכשיו לעצור ולנצור כל רגע ורגע איתך".
"ככל שהזמן עובר את גדלה להיות פרח. פרח ייחודי במינו. ילדה חכמה, שמתבוננת במבט עמוק על העולם ולומדת אותו. ילדה שמחה, עם חיוך, שפותח כל לב סגור. תודה שאת מלמדת אותי להעריך מחדש כל נוצה, שפוגשים ברחוב, מלמדת אותי להקשיב לכל רשרוש של עלה שלכת".
"את מזכירה לי כמה יופי יש בדברים הכי פשוטים בעולם וכמה הסקרנות אליהם פותחת את הלב. תדעי שיש בך משהו מיוחד, שיוש. משהו שהיה קיים בך עוד הרבה לפני היום ששינה את חיינו. משהו שהגיע איתך לעולם, משחר הבריאה. משהו שנולד במים של המקווה, שהביאו לנו אותך".
"ניצוץ שכזה. שזורח לך מהמבט. שגרם לי לא להילחץ מאף בדיקה בהריון איתך, כי ידעתי שיש לי בבטן ילדה חזקה. ילדה שתשרוד את השבעה לעשירי למרות הכל. ילדה שיש בה כוחות לתת חיים. ואני כל כך גאה להיות אמא שלך. בחיים לא חשבתי שתהיה לי ילדה כמוך ואת חלום נכסף של כל אמא".
"אני מאחלת לך שתחיי חיים בלי פחד. שתסמכי על עצמך. שתחיי על פי צו ליבך, שתחלמי. שתרשי לעצמך לנסות להגשים את החלומות האלה, בלי לחשוש מהדרך. ואני מבטיחה לך, שיש לך אמא שתתן לך את כל הכלים כדי להתמודד עם כל מה שהעולם הזה יביא איתו. כי לפעמים יש אתגרים בדרכו המשונה של עולם. אבל אני מאמינה בך, שתדעי לצמוח מכל אתגר ותמצאי את הדרך שלך ללבלב".
"וכמו שאני מכירה את אבא שלך, את לא תהיי בזה לבד. הוא יפיק את חייך. הוא ישגיח עליך כל הזמן ואני מבטיחה לך, שהוא לא יעזוב אותך כמו שהוא אף פעם לא עזב את אמא. הוא אף פעם לא הלך והוא אף פעם לא ילך. והוא תמיד ישלח לנו נוצות ועלים כדי לחפש אותו בהם".
"ולאט לאט את תגלי שמי שאת קוראת לו אבא היום, במגנטים של המקרר, ובאלבום התמונות של טקס הבוקר, הוא בעצם המלאך השומר שלך שילווה אותך באשר תלכי. לפני כמה ימים הגננת שלך סיפרה לי בהתלהבות שכאשר כל הילדים בגן בוכים, את לא מצטרפת לבכי שלהם. את מתקרבת אליהם ופשוט מתבוננת בהם. את נותנת להם לבכות ומסתכלת עליהם במבט העמוק שלך".
"אותו מבט שבו את מנחמת את הדמעות של כל המשפחה שלנו, עד שהן מתייבשות באופן טבעי. חייכתי לגננת כאילו שזה משהו חדש, שעוד לא הכרתי בך. אבל בתוך תוכי ידעתי שזו שייה שלי. המתנה של חיי, הברכה של אמא ואבא, זו שבזכותה כל דמעה שיורדת משקה אדמה שעליה גדלים פרחים", חתמה.