אחד המתמודדים היותר בולטים מהעונה האחרונה של "המירוץ למיליון", הוא סהר קורן, שהגיע לתחרות יחד עם יפתח רמון, בנו של האסטרונאוט המנוח אילן רמון ז"ל. יחד עם המעריצות ותשומת הלב, מתברר שקורן גם היה עסוק בלהסתיר את מחלתו.
בפוסט חשוף שהעלה לחשבון האינסטגרם שלו היום (רביעי) שיתף: "ב-2015 כשהשתחררתי מהצבא, טסתי לעבוד בארה"ב. אתם יודעים, כמו כל אחד שטס לארה"ב וחולם לעשות הרבה כסף, ככה גם אני חלמתי".
"חלומות לחוד ומציאות לחוד... הגעתי למצב שלא היה לי כסף לאוכל, אני זוכר את עצמי נכנס לסופרים ואוכל זיתים וגבינות שהיו בשביל אנשים לטעימות, לקחתי גבינה וזיתים והלכתי הצידה לאכול וחוזר לקחת עוד ככה שוב ושוב עד שהייתי שבע. טסתי לעבוד בזמן שכל החברים שלי טיילו בעולם, אני הלכתי לעבוד, כי זה מה שרציתי, זה מה שבחרתי וזה מה שהרגשתי שנכון עבורי".
"טסתי ביחד עם חבר לחבר מהמושב שלו, הוא היה אמור לדאוג לנו לעבודה. עובר שבוע עוברים שבועיים ואין עבודה, עם הזמן נוצר המון לחץ, הרי טסתי למשהו מסויים והדבר הזה לא קורה.. ככה למשך מספר חודשים עד שיום אחד הלכתי לשירותים ויצא לי רק דם. הולך לשירותים 12,13 פעמים ביום ויוצא לי רק דם".
"ככה למשך שבוע, לא חשדתי בכלום, אני בחור צעיר שרק השתחרר מהצבא, מה כבר יכול לקרות אחרי שבוע החלטתי ללכת לביה"ח. ישר התחלתי טיפול בסטרואידים קודם כל כדי לעצור את הדימום. למשך שבוע הייתי בביה"ח עד שהרופאים גם בארץ וגם בחו"ל המליצו לי לחזור לארץ להמשך טיפול".
"חזרתי לארץ, ואחרי שכל הבדיקות הגיעו מארה"ב בשילוב בדיקות מהארץ, הבנו שקיבלתי קוליטיס. משם אתה נזרק לשאלות של למה דווקא עכשיו? למה דווקא אני? במקום הזה, הבנתי שהכל לטובה. כנראה שהייתי צריך לחזור לארץ, כאן זה המקום שלי, כאן נולדתי וכאן המשפחה שלי. אחרי תקופה של החלמה בקיבוץ, עברתי לתל אביב".
"יש לי רופא צמוד שמטפל בי ומלווה אותי והכל בסדר, אני יודע להתמודד עם זה (; עברו כמה שנים טובות והתקבלתי למרוץ למיליון, חוויה של פעם בחיים, באמת פעם בחיים! היו לי הרבה חששות, טיסות לחו"ל, התמודדויות עם לחץ, תזונה שאני לא רגיל אליה. לא ידעתי מה יהיה, אם זה יופיע או לא יופיע, אם כן איך אתמודד, ואם זה יסיים את הדרך שלי במירוץ".
"הכי פחדתי, לאכזב את יפתח. אם אני אצטרך לעצור אני לוקח גם אותו איתי הביתה, ואני לא רוצה לעצור אותו מהחוויה שלו. גם במהלך המירוץ, למרות שהייתי במעקב צמוד של רופא המירוץ, פחדתי כל הזמן שהמחלה תתפרץ ויקרה משהו, שבגללי נצטרך ללכת הביתה".
"החלטתי עם עצמי שעד שלא עוצרים אותי אני לא עוצר. אלא אם זה עצור של 15 דקות", התבדח קורן, "הידיעה שאני בן אדם משימתי וזו כרגע המשימה שלי עזרה לי לזכור שיהיה בסדר, ולא משנה מה יהיה בסופו של דבר אני מטפל בעצמי ונמצא בידיים הכי טובות שיש. והינה אני כאן, מטפל בעצמי, מזכיר לעצמי שהכל טובה, חיי את החיים שלי ומודה על מה שיש!", חתם.