צופית גרנט רגילה להביא לנו תסריטים, כאילו נלקחו מסדרה - אם זה מפגש בין אמא לבת לאחר 30 שנה, או מפגש בין אחים שלא ידעו אחד על השני אבל מסתבר שגם לה יש לפחות סיפור אחד כזה.
הכל התחיל כשגרנט וצוות אבודים החלו את צילומי התוכנית באוקראינה, המדינה שנמצאת במלחמה עם רוסיה כבר מעל לשנתיים. בפעם הראשונה שהגיעה לשם היא הייתה על כיסא גלגלים, אחרי ששברה את שתי רגליה, אך כשסיימה את המסע שם לפני שנה והרגישה לא טוב היא הבינה שזה לא רק הרגליים שלה.
צופית, הכל בסדר?
"שבועיים אחרי שחזרתי מהמסע, שבועיים אחרי הרגשתי לא טוב, הלכתי לבית חולים והכל היה בסדר.
בגלל הגנטיקה שממש עברה מוות קליני בגיל שלי והחיו אותה עם מכות חשמל, אחד הרופאים החליט לעשות לי סיטי לב".
אוקי ו?
"מצאו שלושה עורקים סתומים והובילו אותי לצינתור. שבועיים אחר כך כבר הייתי באוקראינה עם הצוות של התוכנית. נכנסנו פנימה, לתוך המלחמה".
ואיך את היום?
"ברוך השם אני בסדר, בדרך להחלמה וטבעונות. אני לא נכנעת לרפואה הרגילה, אני עושה דרך".