קל להתייחס למובן מאליו ולהגיד כמה יום הזיכרון לשואה ולגבורה השנה תפס אזרחים רבים במדינת ישראל במקום הכי כואב שידענו עד היום. פתאום הסיפורים כבר לא היו רחוקים והמשפט "לזכור ולא לשכוח" קיבל עוצמה מטלטלת יותר מאי פעם.
ההשוואה בין הסיפורים האישיים שקרו במהלך האירועים ההיסטוריים בשואה לבין החוויות והטראומה של השבת השחורה היא נחוצה רק כדי להבין את מה ש"מיוחד" בכל אחד מהם, לצורך הסקת מסקנות. אך אי אפשר להתעלם מהדמיון באותם סיפורי הגבורה מכאן ומכאן.
פרויקט "מעלים זיכרון", שיזמו בחברת Meta בישראל יחד עם ארגון 'לתת', מפגיש כל שנה 20 יוצרי תוכן ומשפיענים יחד עם שורדי שואה, כדי להעביר את העדויות החשובות למיליוני העוקבים של המשתתפים. אחת מהם היא הזמרת אודיה אזולאי, שהכירה את גבריאל מוקד בן ה-91, שנולד בוורשה בשנת 1933.
גבריאל היה בן שש בלבד כשפרצה המלחמה ולאורכה היה בגטו וורשה. אביו לקח חלק מהמחתרת שהוקמה בגטו בזכות העובדה שהיה פעיל חברתית ורופא בכיר ידוע, שדאג לספק תרופות למי שהיה צריך, אך נרצח במהלך השואה. גבריאל והוריו היו בגטו וורשה במשך שנתיים וחצי עד שהוא ואימו הועברו לצד הפולני.
לאחר כמה זמן הוא ואימו הצליחו לברוח מהגטו ומצאו מחסה אצל משפחה פולנית שהסכימה לקחת אותם תחת חסותם: "חיכינו למערכה של הצבא האדום כי ידענו שרק כך נוכל להינצל", סיפר. לארץ ישראל הוא עלה קצת לפני הקמת המדינה, בשנת 1946, יחד עם עליית הנוער ולאחר שנה אמא שלו הצטרפה אליו. מאוחר יותר בחייו, למד באנגליה פילוסופיה והיה פרופסור באוניברסטית בן גוריון. עד היום הוא חובב מאוד ספרות והיסטוריה.
בעקבות המפגש, שוחחה אודיה עם וואלה סלבס ושיתפה על התחושות שהביא איתו המעמד: "זה מאוד מרגש. אני זוכרת שבתור נערה ראיתי בסטורי של משפיענים, עוד הרבה לפני שהצלחתי, שביום השואה הם היו הולכים לניצולי שואה, הרי זה פרויקט שקיים כבר הרבה שנים וזה היה מרגש, ותמיד תהייתי איך היה נראה מפגש שלי עם ניצול שואה בפלטפורמה הזאת".
"באופן כללי אני נולדתי ביום השואה, אז יום השואה תמיד תופס אותי ממקום עמוק, תמיד חקרתי וזה עניין אותי. יש לי גם סבא רבא ז"ל שהיה בשואה. אז זה יום שהוא מאוד יקר לי וחשוב, ותמיד תופס אותי. זה בין הימים הכי עצובים בשנה בשבילי והמפגש עצמו היה מאוד מרגש".
"כשפגשנו את גבריאל הוא היה קצת חולה וקצת חלש, וניסינו לצמצם את השאלות אבל אין ספק שזה היה מרתק. הייתה לי יראת כבוד אליו כאילו אני יושבת עם איזה רב גדול, ככה זה הרגיש לי. האנשים האלה עברו דברים שאי אפשר לתפוס בהבנה האנושית".
גם על ההשוואה בין זוועות השואה לשבת השחורה שוחחו השניים: "כששאלתי את גבריאל הוא אמר שאין מה להשוות בכלל והוא הסביר כמה השואה הייתה חריפה, קשה ורעה פי אלף מהשבעה באוקטובר, לדבריו. אני ראיתי הרבה קווי דמיון ושמעת גם הרבה סיפורים, שאני מניחה שגם לא הגיעו לאוזניים שלו, גם ראיתי סרטונים מאוד מאוד קשים וזה רוע שהוא לא נתפס, גם מה שהיה בשואה וגם מה שהיה בשבעה באוקטובר".
"אני לא חושבת שעם ישראל מכיר רוע כזה, אני לא חושבת שמישהו יכול לתפוס ולהכיל את רמות הרוע האלה. יש הרבה קווי דמיון בין מה שהיה בשואה לבין השבעה באוקטובר. אמנם פה זה קרה ליום אחד ולכמה שעות, למרות שחווינו מאז כמה פיגועים ועדיין יש שבויים בעזה. זה רוע שהוא בלתי נתפס".
"בחודשים הראשונים אחרי השבעה באוקטובר לא כל כך הצלחתי לכתוב, כי לא כל כך הצלחתי לתת לעצמי את הקרדיט להרגיש משהו, כל המדינה הייתה בשכול גדול וכולם היו באבל", שיתפה על השינוי האישי, שהקרין גם בפן המקצועי, בעקבות השבת השחורה, "אין מישהו שזה לא פגש אותו, אני זוכרת יום אחד שהייתי בשלוש שבעות, זה היה נורא".
"גם ברמת הכתיבה, לא הצלחתי להיכנס עכשיו לכאבים שלי ומה מטריד אותי, אם יש לי לב שבור או אם אני לא יודעת מה אני רוצה לעשות בחיים. כולנו היינו עסוקים בלנחם מישהו, אז כל מה שהצלחתי לכתוב באותה התקופה זה נטו שירים על המצב, על חיילים ועל אנשים שנרצחו בנובה. עם הזמן זה לאט לאט משתחרר ואפשרתי לעצמי להרגיש גם דברים שלא קשורים לזה", סיפרה.
יותר מהכל, חשוב לזכור שהסיפור של גבריאל מלמד אותנו מה היא בחירה בחיים. יום השואה השנה מזכיר לנו כמה חשוב להסתכל לכל השורדים בעיניים, לא כדי ללמוד מהם רק על הכאב, אלא גם על החיים שאחרי המפגש עם המוות.
לצפייה במפגשים, כל הפרויקט יהיה גם זמין לראשונה ב-yesVOD וב- +STING החל מערב יום השואה.