השנה קריאה ההגדה הביאה איתה מחנק בגרון ותחושות אשמה קשות על כך שעדיין יש 133 חטופים וחטופות בשבי ארגון הטרור חמאס.
אותן התחושות היו גם מה שמנע מאחרים לציין את החג מלכתחילה, כמו אורנה בנאי, שהחליטה להימנע: "אתמול לא חגגתי את ליל הסדר. היינו אמורים לנסוע לירושלים לאחי אביתר (האחי הקדוש) והחלטנו שלא. לילה לפני התעוררתי מתוך שינה, רציתי לקום לשרותים, פתאום קרה לי משהו. הגוף שלי חווה תחושה של שבי. איפשרתי לו לחוש את התחושות שהגיעו עם ההזדהות עם החטופים".
"הרגשתי אימה, כאב, מחנק, בדידות. אלוהים איזו בדידות. ראיתי בעיני רוחי את פניה של נעה ארגמני היפה כל כך, היא מזכירה לי מאוד את שירה הבת של אחותי אפרת, ניסיתי להכנס לה מתחת לעור ולהאזין ללב שלה, שמעתי אותה".
היא מיואשת. היא מבינה שהאנשים שהפקירו אותה וגרמו לסיוט הנורא הזה להתרחש, (לא המפלצות של החמאס, מהם אין לה ציפיות, הם האנשים הרעים בסיפור), האנשים שבצד שלה, שאמורים להציל אותה- ראש הממשלה שלה והשרים שכשלו בענק ואחראים למחדל, לאסון הבלתי נתפס, הם לא יצילו אותה".
"הם החליטו להשאיר אותה למות שם. היא הבינה את זה. ככה הרגשתי. ההבנה המבעיתה שלה, של נעה, היא שהיא נשארת בשבי, היא לא יוצאת, היא לא תזכה לראות את אמא שלה החולה, היא לא תזכה לאהוב ולהתאהב, היא לא תראה שמיים, היא לא תרקוד, היא לא תציין ימי הולדת, היא נשארת למות שם לאט לאט. לבדה".
"ללא מבט רך, אנושי, של מישהו שרואה אותה. את הנשמה שלה. את הפחד שלה. היא לבד. ויתרו עליה. היא מבינה. אתמול אנשים בארץ "חגגו" את ליל הסדר, (ראש הממשלה צייץ בטוויטר: "חג שמח וכשר לעם ישראל"). ניסינו להתנהג כאילו החיים שלנו נורמלים, אז לא. שום דבר כאן לא נורמלי".
"יש 133 אנשים- גברים ונשים שנחטפו מהבתים שלהם, ילדים וילדות שנחטפו ממסיבת אהבה, הם הופקרו על ידי ממשלה כושלת ורעה והם נתונים לחסדים של אנשים פסיכופטים. יש משפחות שמאבדות את שפיות דעתן מרוב ייאוש דאגה וגעגועים לאהובים שלהם", חתמה את המסר הכואב.
"יש מיליוני אנשים במדינה שאכפת להם ושלמרות שהאסון לא נגע בהם באופן ישיר הם מסרבים לחזור לחיים שלהם והם זועקים ומתחננים שהסיוט הזה ייגמר ושהמעשה שהיה צריך להעשות ב-8.10 והוא החזרתם של החטופים כולם הביתה - ייעשה כבר!".
אחרי 200 ימים מתחת לאדמה חלק מהחטופים קרוב לוודאי אינם בחיים, אלו שחיים כניראה יגססו עד למותם. כל זה קורה בגלל פושעים שמנהלים את המדינה ואת המלחמה. ממשלת דמים. נזכור אתכם לדראון עולם. שיהיה לנו חג".