חג הפסח הזה הגיע עם חנק בגרון, קשה לחגוג - פי כמה וכמה את חג החירות, כשיש 133 חטופים שעדיין נמצאים בשבי של ארגון הטרור חמאס כבר 200 ימים. גם הקומיקאית שני כהן התקשתה להכיל את התחושות והעלתה פוסט מרגש, נוקב וקורע לב לחשבון האינסטגרם שלה.
"איזו אוירה מחניקה", פתחה את הדברים והמשיכה: "כמו אוירת חג רק 180 מעלות. הכי גרוע שיש. חנק בחוץ, הכל צהוב מצהוב. כאב בטן, בחילה בכל חנות, לא רוצה כלום, רק לחזור מתחת לשמיכה ולהתבייש שיש לי כזאת בזמן שאחיות ואחים שלי… אלוהים יודע איפה הם".
"מדמיינת, נבהלת, מספרת לעצמי סיפור מרכך, הם בטח בבית של מישהו... אולי אפילו התחברו איתם, אולי הם צוחקים כי סה"כ בסדר? יודעת שזאת לא אמת. נבהלת שוב, מתפללת רגע להפסיק לחשוב אבל לא רוצה להפסיק לחשוב לרגע. מה עם האמהות שלהם והאבות שמחכים, שאוהבים, מה עם האחים? איך חיים ככה? עם הידיעה שאפשר לשנות, אפשר להציל אבל אתה כבול בשלשלאות ולא אתה מחזיק את המפתח?"
מה עם אלה שזה הפסח הראשון שלהם יתומים או הורים לבת או בן שנהרגו או אחים שנרצחו, שנפלו, או בן משפחה או כמה… לילה הסדר הראשון בלי… אוי הוא הסיוט הנורא מכל. ליל הסדר הראשון בלי הוא כמו ללכת לערב שאתה יודע שאתה הולך לחטוף מכות פיצוצים ואתה שם, חלש, נכנס לזירה, לבוש אבל עירום, יושב הלום, מפוזר לחתיכות והלב מרוסק".
"חתיכה אחת בבית, חתיכה אחת בחדר שלה חתיכה אחרת בבית העלמין ועוד מלא חתיכות שלך מפוזרות ואת מדממת מכל מקום בגוף והלב שותת דם. הכאב הזה, הבדידות, ההבנה שהמשפחה אף פעם לא תחזור למה שהיא היתה אלוהים".
"יותר מידי אנשים ירגישו את זה היום וזה עושה לי לבכות ומכווץ אותי והאדמה ספוגה דמעות מלוחות ודם ואני כל כך עצובה. בא לי לבקש סליחה. בא לי שיבקשו סליחה מאיתנו. בא לי חירות. חירות. חירות ונס", חתמה את הטקסט הקשה.