פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      רותם סלע: "הלוואי ולא יהיו יותר אימהות שכולות"

      יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה מציף לא מעט רגשות וזיכרונות גם אצל המפורסמים המקומיים שמשתפים את כולם בתחושות ובסיפורים האישיים שלהם. במותם ציוו לנו את החיים.

      רותם סלע (צילום מסך)
      רותם ואליסף פרץ

      רותם סלע: "הלוואי ולא יהיו יותר אחים שכולים"

      כמדי שנה מגיע הרגע שבו מדינה שלמה עוצרת מלכת רק בשביל להתייחד ולהוקיר את זכר הנופלים במלחמות ישראל ואת אלו שנרצחו בפעולות האיבה. רגע לפני שעושים את השינוי הקיצוני ממצב של אבל לאומי לחגיגות העצמאות של המדינה - אנשי הציבור חולקים כבוד ליקיריהם וגם לאלו שלא הכירו שנפלו בזמן שניסו להגן על מדינת ישראל ועל הזכות של כולם לחיות גם בבטחה.

      רותם סלע שיתפה במקרה אישי שלה בו פנה אליה אליסף פרץ, בנה של מרים פרץ, ששכל שני אחים שנלחמו למען המדינה, "באחד הימים בחודש שעבר פנה אליי אליסף פרץ, בנה של מרים פרץ כלת פרס ישראל ואח של אוריאל ואלירז פרץ ז"ל, קציני גולני שנפלו על הגנת הארץ", כתבה סלע, "הוא שאל אם יוכל להגיע אלינו הביתה ולספר את הסיפור שלו, סיפור של אח שכול."

      "לפני יומיים הוא התארח בביתנו ובמסגרת אירועי עמותת "האחים שלנו" סיפר את סיפור השכול שלו מנקודת מבט של אח. היה ערב גדוש בצחוק ובכי, כאב ושמחה, חושך ואור גדול. ברגישות בחן ובחכמה אליסף גרם לכל אחד מאיתנו להתאהב בו ובמשפחתו ולאהוב את האחים שלו, אוריאל ואלירז, קצת כמו שהוא אהב אותם. כשאני הייתי ילדה היינו אומרים שהבנים שלנו כבר לא יצטרכו ללכת לצבא. היום לצערנו זה נשמע כמו חלום רחוק. הלוואי ולא יהיו יותר אחים שכולים, לא אמהות שכולות ולא אבות שכולים. הלוואי ועוד יבוא שלום עלינו. הלוואי".

      אלירז שדה: "איך נחזיר את מה שנתתם?"

      אלירז שדה שיתף תמונה של נר זיכרון ועליה הכיתוב: "סליחה. מצטער. מצדיע. נשרף בפנים. איך נתקן ריבון העולמים? איך נחזיר את מה שנתתם? חיים נשארנו ומה אתכם.. " לצד הכיתוב הזה הוסיף שדה, "מצטער שלא נוכל למצוא נחמה ומזור למשפחות שלכם. גיבורי ישראל אתם. סליחה".

      רותם כהן: "היית הנר והאור של הבית שלך"

      רותם כהן שיתף את הגולשים שלו בשכול אישי שלו זאת לאחר שאיבד את חברו הטוב, "שחר וקרט זכרו לברכה היה אחד החברים הטובים שלי מכיתה א' בבית הספר המעפילים בלוד. שחר הצליח תמיד להיות, גם מהתלמידים הכי טובים, וגם מהחברים הכי טובים", כתב כהן, "עלינו לתיכון והוא כמובן הלך ללמוד בבית הספר למדעים, שזה בית ספר שאסף לחיקו את כל המחוננים מהעיר והערים הסמוכות, וכמו שהיה צפוי, הוא גם שם הוביל. ואז דרכינו התפצלו, הוא שרת בשמשון, והיה מפקד חי"ר."

      "ביום י"ג בחשוון תשס"א (10.11.2000) הייתי בירושלים, לפנות בוקר אני מקבל טלפון מחבירתנו המשותפת לכיתה, שהייתה אז קצינת נפגעים. "שחר וקרט נהרג". לא האמנתי למה שאני שומע. חזרתי על דבריה שוב, וניסיתי להבין אם צוחקים עליי, רציתי כל כך להאמין שזאת תהיה בדיחה לא מוצלחת שאתעצבן על ההומור הזה ושהכל יהיה רגיל. אני עדיין לא באמת מאמין או קולט. שחר חבר יקר שלי, עברו כמעט 19 שנים מאז שהלכת, כל כך צעיר, ואהוב. אני איש של מילים, אבל לא מצליח למצוא אף לא מילה אחת שתצליח לכסות על החור הזה שהשארת אחריך, כי הרי היית הנר והאור של הבית שלך. של אמא שלך שלא מצליחה לנוח. מקווה שאתה נח בשלום אח".

      רגב הוד: "הסיפורים והזיכרונות תמיד נתנו לי לרצות לדעת יותר"

      רגב הוד שיתף גם הוא בשכול הפרטי שלו, הזמר שאיבד שני בני משפחה כתב והופיע אתמול אל מול משפחתו בטקס בקרית עקרון, "ערב של שכול וכאב עז במשך שנים גדלתי בבית שאמי בוכה על אובדן אחיה ציון בטרם עת אשר אותו זכיתי להכיר יחד עם זאת גדלתי גם על סיפורי הגבורה ותואר היופי של בן הדודה שלי עופר משרקי שנפל במלחמת שלום הגליל - אותו לא זכיתי להכיר. הסיפורים והזיכרונות תמיד נתנו לי לרצות לדעת יותר ויותר."

      "לפני כמה חודשים פנה אלי האב יוסף וביקש שאדאג להנציח בדרכי שלי את עופר, הראה לי את מילות השיר שכתב יחד עם נועם אהרון התרגשתי ומיד החלטתי שאני הולך לבצע את השיר לזכרו יחד עם אריאל קנדבי שהלחין. ביצעתי הערב בטקס המרכזי בקרית עקרון מול ההורים האחיות המשפחה וחבריי היישוב בפעם הראשונה על במה את השיר שיצא היום".