הזמר אייל גולן, בטור מיוחד לוואלה! סלבס על העצב הרב שאופף אותו ואת עם ישראל ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה. "חלק גדול מכאבנו בא לידי ביטוי ביום הזיכרון דרך המוסיקה. כולנו שרים, איש איש וקולו ובין התווים - כואבים, דומעים, משתנקים, מצטערים, חווים את כל קשת הרגשות והתחושות דרך השיר המתנגן, לעיתים בלבנו ולעיתים בגרון ניחר, לעיתים בקושי מזיזים שפתותינו ולעיתים בקול רם, ובכך איש איש ודרכו - מביעים את אשר על לבנו", הוא כותב, "אנשים כה רבים, נפשם עייפה מלשאת את הקושי והכאב, וכל שנותר להם הוא המנגינה. היא עוטפת אותם והמילים נעתקות מפיהם".
"לא בכדי אני שר בעצב כה רב את השיר 'אם יש גן עדן': יש רגעים / נגמרות לי המילים / רק הראש מלא תמונות / רעשים ודמיונות / רגעים / נגמרים ההסברים / רק הלב עובד שעות / לכסות את הדמעות. /אם יש גן עדן / או מקום מסתור עכשיו / חבקי אותי ואת פצעי / וקחי אותי אליו / אמא / אני רוצה בנפש פנימה לחזור הביתה, אל ביתי / כמו שהיה בילדותי / קורא לך - אמא / אני רוצה בנפש פנימה / לחזור אלי ואל דמותי / שלא אצא מדעתי...'.
"פעמים רבות פונים אלי הורים בבקשה להלחין או לשיר מילים שכתבו בניהם ובנותיהם. כל בקשה כזו מרגשת אותי כזמר, כאדם, כאזרח. העובדה שאני יכול לקחת חלק בכאבם, בחסרונם, ולהתחבר אליהם במקום האינטימי והפצוע הזה ואולי להביא, ולו במעט, מזור לנפשם, היא חלק ממה שמייחד אותנו כעם.
אני מחובר לעם ישראל בשיריי, בנפשי ובדמי. אני מניף את דגל ישראל בגאווה אל על ואמשיך לשיר, לשמח, לשמוח, לדמוע, כל עוד אני יכול. למען ילדיי, למען חבריי, למען עם ישראל בתפארתו.
אני מאמין שמוסיקה מחברת בין אנשים, מרטיטה את הלבבות. כשמנגנים יחד, כששרים בצוותא, הלב נפתח, המחיצות מוסרות ונוצר חלל פתוח ואמיתי להידברות, לתקווה, לפיוס, לתקווה שתמיד יכול להיות יותר טוב".
וואלה! סלבס מרכינה ראש ומתייחדת עם המשפחות השכולות.
