מפורסמים מספידים את לכתה של ז'קלין ליכטנשטיין

לכתה בטרם עת של אחת ממעצבות השיער הכי מפורסמות שידעה מדינת ישראל, ז'קלין ליכטנשטיין ז"ל, השאיר לא מעט מכרים שלה המומים מהמוות הפתאומי. אשת החברה, שהלכה לעולמה אתמול (ג'), בעקבות דום לב, השאירה אחריה את בעלה אביגדור ליכטנשטיין, שגם היה שותפה לעסקים, ושלושה ילדים - ירון, ענת ומיכה.

וואלה! סלבס פנתה לחבריה הקרובים, אותם ליוותה ליכטנשטיין במהלך שנות פעולותיה ושמעה מהם על האישה שמלבד ידי זהב, פעלה גם רבות למען הקהילה ועזרה בתרומות רבות למען חיילים ואוכולוסיות חלשות.

"קשה לכתוב מילות זיכרון על ז'קלין, שתמיד כל מה שהיתה זה אישה מלאת חיים", ספדה לה מלכת היופי במיל' סיון קליין, "תמיד עזרה לכל מי שרק ביקש ולא ביקש. עזרה לנזקקים תמכה בחיילים שידכה בין אנשים. רק בטוב ובנתינה גדולה כל הזמן."

"לא משנה מתי הייתי מתקשרת אליה, היא עשתה הכל כדי לעזור ולברר באהבה גדולה וסבלנות. היא בנתה משפחה לתפארת - מלוכדת, חמה וחזקה. היא היתה אשת מקצוע מדהימה. קשה להיפרד זה ממש בלתי נתפס. אוהבת אותך ז'קלין.. המשפט שלנצח יחקק בזכרוני, שהיא היתה אומרת לי, 'בואי אלי, אני אסדר לך את השערות'. זו היתה ז'קלין - צנועה, אוהבת ודואגת".

"אני שבורה", מספרת החברה הטובה מיכל אמדורסקי, "למה תמיד האנשים הכי טובים, הבן אדם הטהור הזה שאפשר למצוא בפינצטה - עוזבים אותנו? אני זוכרת שכשעברתי את הגירושים, היא אחד האנשים הראשונים שעמד שם לצידי. עזרה לי, הרימה אותי, קילפה אותי מהרצפה

"אני לא חושבת שקיימת מערכת יחסים בינה לבין הלקוחות שלה של אשת מקצוע - זה כבר מזמן משפחה. אין אהבה כמו שהיא ידעה לתת, אין נתינה כמו שלה, אין לב כזה אין צניעות כזו. כל פסח היא היתה מרימה סדר במלון והיתה מזמינה אנשים מיעוטי יכולת ולצידם היתה מושיבה אנשי עסקים ומפורסמים - היא ידעה לשלב בין כולם ולעשות שמח לכל מי שרק נכרה בדרכה. היא היתה אישה מיוחדת".

"זה פשוט לא נתפס. אישה עם כל כך הרבה שמחת חיים הלכה לעולמה בטרם עת", מספר הקולגה מיקי בוגנים, "את ז'קלין הכרתי מתחילת דרכי בעולם האופנה והיא תמיד היתה שם לכל טענה, בקשה ובעיקר עזרה. ז'קלין היתה אמא לביאה לילדיה, אישה טובה שעזרה אפילו לזרים ברחוב, אבל גם אישה מצחיקה עד דמעות, מוכשרת ורחמנית. זו אבידה גדולה לילדים שלה ובכלל לכל מי שהכיר את הנשמה הטובה שלה. מלבד טוב לב, ז'קלין תרמה לא מעט לעולם האופנה ואפשר להגיד שהיא למעשה יצרה פה עולם זוהר נוצץ ושמח, שנשאר יתום מהאישה עם החיוך הגדול".

"אשת חיל הלכה לעולמה בטרם עת", סופד לה החבר רני רהב, "אושיה תל אביבית, אישה טובת לב, אשת משפחה למופת, רעיה לתפארת, אמא מדהימה, אשת מקצוע שלא נראתה בישראל ואשת סוד למאות אנשים. ז'קלין גידלה דורות של מלכות יופי והיתה מוסד כמעט בכל שנותיה - כזו היתה חברתי ז'קלין ליכטנשטיין. הילה ואני מבכים את לכתה ושולחים תנחומים כנים מליבנו לבעלה אביגדור ולילדים מיכה, ענת וירון".

"הייתי חיילת בת 18 כשהכרתי את ז'קלין" שעבדה במספרה של אחיה", מספרת ג'ודי שלום ניר מוזס, "הקליק בינינו היה מיידי. לכאורה, מה הקשר בין חיילת רמת גנית לבין אם לשלושה ילדים ביפו? לא יודעת להסביר, אבל באותו שבוע הייתי בבית שלה בשד ירושלים ביפו. מאז ועד היום לא נפרדנו". "לא מכירה אדם עם לב כמו של האישה הזאת", מספרת שלום, "הפכה עולמות עבור כל אדם עם בעיה שהיה מגיע אליה. הגיעה לכל מוסד, לכל שר, לכל פקידה, ובדרכה האגרסיבית/עדינה, היתה עוזרת ומגייסת את אותו אחד שעזר, לקהל מעריציה. ז'קלין היתה חלק מהבית שלי. גם כשהיו מגיעים שרים או אנשי עסקים בינלאומיים, פרופסורים מהארץ ומחו"ל - לג'קלין וויקטור היה מקום ליד השולחן. כשניסו לעקוץ אותי על החברה ה"ספרית", שלי זה שעשע אותי, לא מכירה רבים שהגיעו לקרסוליים של ז'קלין. כל אדם שנחשף לאישה הזאת רצה להידבק אליה. אני השקפתי מהצד איך היא מפילה בקסמה הרב את כל שועי הארץ ולעיתים גם העולם, בדרכה הבלתי אמצעית, החמה, הכה פשוטה כביכול. בחודש האחרון לא הפסיקה להתקשר אלינו, לעודד את סטיב, לנסות לשכנע אותו לצאת מהבית, לרומם את רוח שנינו, זכינו לסירי אוכל ענקיים בשישי האחרון, צחקנו שהדבר הטוב היחיד בתקופה האיומה והקשה הזאת, זה האוכל של ז'קלין.

"אני לא אדם שבוכה, אישה שהמשברים שאני עוברת אוכלים אותי מבפנים אבל בחוץ אין סימן. עד ז'קלין, לא מסוגלת להפסיק לבכות, חלק ממני מת יחד איתה. כל כך לא פייר. אין לי מושג איך אעביר את שאר חיי בלעדיה. אין לי".

"אני עדיין בהלם, אני לא מאמינה. היא עשתה לי את השיער בטקס מלכות היופי, סידרה לי את רעמת התלתלים המפורסמת שהיתה מזוהה איתי הרבה זמן ונתנה לי תחושה, בתור ילדה משדרות שבאה חסרת ביטחון, שאני יכולה להצליח ובגדול. היא כל הזמן אמרה לי שהיא מאמינה בי ושאני אפרח, ואני לא אשכח לה את זה כל החיים.

"לאורך כל השנים, גם אם היא לא היתה בתמונה בתור מעצבת השיער שלי, היא תמיד היתה שם בשבילי. לפעמים הייתי אומרת למיקי (בוגנים), הספר שלי שיש לי סידורים אצל ז'קלין והוא היה צוחק, כי שנינו היינו יודעים שז'קלין עבורי היא כמו אמא וללכת אליה זה כמו לחזור לסיר חמין של אמא. אני מרגישה שאיבדתי בת משפחה".

"ז'קלין היתה אישה טובה ומיוחדת, אני כל כך עצובה לשמוע את החדשות האלו. אני עדיין בהלם" סיפרה מלכת היופי במיל' יעל נזרי, "היא היתה כמו אמא שנייה שלי, במיוחד במהלך תחרות מלכות היופי. היא תמיד דאגה לדחוף אותי ונתנה לי בטחון, היא האמינה בי. היא היתה אישה מיוחדת במינה ומאוד מצער אותי מה שקרה".

"זה הלם ושוק גדול לכולם", מספרת מלכת היופי לשעבר לירן כוהנר, "את ז'קלין הכרתי מהרגע הראשון שנכנסתי למלכות היופי, לאחר מכן עשיתי את הקמפיין שלה במשך שנתיים, והיא ליוותה אותי גם לאחר מכן. היא אישה כל כך מיוחדת במינה ועם לב כל כך גדול. אני חושבת שזו הסיבה למה לאנשים כל כך קשה להבין שהיא ככה נלקחה. אני ממש בשוק, וזה נורא עצוב".

"זה ממש הזוי", מספרת חברתה הטובה פנינה רוזנבלום, "קשה לי שבן אדם שליווה אותי הרבה מאוד בחיים, לאורך כל חיי - כבר לא איתנו. רק שבוע שעבר דיברנו וקבענו להיפגש. דיברנו על החיים ועל מה שקורה, נראה שרק אתמול דיברנו. זה מוזר."

"אישה עם הרבה חברים, שכולם אהבו אותה. עצוב לי על ויקטור, הם היו זוג מדהים, שמחובר כל החיים. אני אזכור את האוכל הנהדר שלה, את העממיות שבה, הנחמדות, כל הזמן היתה לוקחת אנשים לקברי צדיקים. תמיד ניסתה לשדך בין אנשים, לחבר אותם, לעשות להם טוב. אצלי היא היתה בת בית. היא היסטוריה, עברה כל כך הרבה דברים ועם כל כך הרבה אנשים.. צעירה מדי למות ככה".

"ערב טוב לכולם, אני רוצה לשתף אתכם מה עובר עליי", ספד לה החבר הטוב, רוני מאנה. "היום יום שלישי אומרים פעמיים כי טוב, היום זה פעמיים ואין ספור לא טוב. היום הלכה לעולמה האישה שהיתה החברה הכי טובה שלי בחיים, ז'קלין ליכטנשטיין. היא היתה בשבילי כמו אמא, כמו אחות גדולה. איזו אבידה גדולה. אני אספר לכם משהו שלא הרבה יודעים, ז'קלין הובילה את הפריצה שלי ואני זוקף לזכותה שהיא הכירה לי את גרושתי ניקול אם ילדיי, ואני לא יודע אם הייתי מגיע לאן שהגעתי ללא הדחיפה שלה וללא העצות שלה, היא היתה חלק חשוב מחיי. איזו אבידה קשה, יקח לי המון זמן להתאושש מזה. אני איבדתי אמא ואבא והיום איבדתי עוד אמא, אחות. אני חנוק מדמעות ולא יכול לכתוב יותר".