פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מפורסמים גאים לספר: ליל הסדר האישי שלי

      בשעה שתשתו ארבע כוסות בליל הסדר, האגודה למען הלהט"ב בישראל תערוך את סדר פסח המסורתי בהשתתפות מאות אנשים. רגע לפני, נציגים מפורסמים של הקהילה הגאה משתפים בזכרון פסח שלהם. וואלה! סלבס אפיקומן

      בשעה שאתם תחגגו את הערב הכשר ביותר בשנה יחד עם המשפחה או חבריכם, האגודה למען הלהט"ב בישראל תקיים כמדי שנה את סדר פסח המסורתי של האגודה, בשיתוף המרכז הגאה. המפגש עם ההגדות, מתקיים כבר 20 שנה ומאפשר למי שלא יכול לחגוג עם קרוביו להעביר את החג בסביבה משפחתית בתחושת ערבות וגיוון - בהשתתפות 160 אנשים מכל קשת הקהילה הלהט"בית, בכל הגילאים וכן עם אזרחים זרים שאין להם משפחה בארץ. לחלק גדול מהאורחים יש משפחות והם מעדיפים לחגוג את ליל הסדר בסביבה קהילתית.

      לכבוד ארוחת החג, שיכינו מתנדבים ותלויה גם בתרומות ובהתגייסות המתנדבים (להם ניתן לתרום ח"י שקלים, או יותר, באתר מימונה), כמה נציגים ומתנדבים מפורסמים של הקהילה הגאה, משתפים את גולשי וואלה! סלבס בזכרון מתוק כמו חרוסת שלהם מליל סדר אישי במיוחד. לקרוא ולתרום גפילטע פיש.

      החג השמח של אוריאל יקותיאל

      אוריאל יקותיאל (יח"צ , ניר פקין, אביב חופי)
      (צילום: יח"צ)

      "לפני כשנתיים בליל הסדר, דודתי אילנה השתתפה בקליפ של מסיבות ה'אריסה' - זאת הדודה שאנחנו עושים את הסדר אצלה כל שנה. אחר כך, כשסיימנו את החגיגה ישבנו 30 איש מול הטלוויזיה והקרנו את כל הקליפים של ה'אריסה'. הם מתים על זה, עם עקבים ואיפור או בלי, זה נורא מצחיק בעיניהם. הילדים של בני הדודים שלי אמרו 'תראו איזה יופי, אוריאל מתלבש כמו נסיכה'".

      13 מי יודע? גל אוחובסקי!

      גל אוחובסקי (יח"צ , ראובן שניידר)
      (צילום: ראובן שניידר, יח"צ)

      "חמש שנים לתוך היחסים שלנו, הרגשנו בשלים לערבב סוף סוף בין ההורים גם בליל הסדר. אח שלי גר אז בצרפת, האחים של איתן בארצות הברית, כך שממילא לא היה מדובר בהמון אנשים. הוחלט שנעשה נסיון, סדר משותף בבית של אמא של איתן בירושלים. הבונוס היה ששרה קמינקר, אמא שלו, הייתה אחת הבשלניות הטובות בתבל. וסדר עם אוכל ממש טעים, איך נאמר זאת בעדינות, זה כמעט אוקסימורון.

      היינו שבעה אנשים סביב השולחן העגול בגבעה הצרפתית. איתן ואני, ההורים שלי, האמא שלו, ואחי הנשוי הטרי, עם זוגתו מירב (היום הבכור שלהם כבר בן יותר מ 16). כמו שמקובל במשפחה שלי גמרנו עם ההגדה באיזה רבע שעה ועברנו לאכול. היה טעים, נעים, ידידותי. הכל התנהל כרגיל עד שנגמרה הארוחה.

      לאורך השנים התפתח אצלנו מנהג שכזה. אחרי שמסיימים, אמא שלי שואלת בטון עגמומי 'אולי נשיר את השירים של החלק השני? לא צריך ממש לקרוא בהגדה אבל השירים כל כך יפים'. ולא משנה באיזה הרכב מתקיים הסדר, עם בני דודים, חברים ומי לא, כולם עונים לה במקהלה 'לא, לא, לא רוצים. אין כח'. אלא שהפעם אימא של איתן הוציאה את הראש מהמטבח ואמרה במבטא האמריקני הכבד שלה 'בשמחה נירה, אני אשיר איתך'. ומיד הורידה את הסינור.

      אמא שלי כמעט התעלפה מרוב אושר. מירב הצטרפה גם היא, וכך בזמן שארבעת הגברים שרועים על הספות עם פרצוף משועמם, שרו שלוש הנשים את כל שירי ההגדה הנותרים, כולל 'חד גדיא' ו-'13 מי יודע' בהתלהבות של בנות עשרה. המון שנים עברו מאז. אמא של איתן נפטרה, גם אבא שלי. אמא שלי כבר לא מבקשת לשיר את השירים של החלק השני. אבל היא אוהבת להיזכר. 'אתה זוכר גלי את הסדר ההוא אצל שרה כששרנו אחרי האוכל?'".

      מה נשתנה אצל אביעד קיסוס?

      אביעד קיסוס (נמרוד סונדרס)
      (צילום: נמרוד סונדרס)

      "לליל הסדר לפני שלוש שנים הבאתי בחור. נס חנוכה בפסח. זה היה החבר שלי דאז, יהודי-אמריקני שחי בארץ, והתרגש מחגי ישראל בדרך שלא הפסיקה להפתיע אותי. הוא ממש רצה להיות נוכח בליל סדר כהלכתו. מה חבל ש'כהלכתו' במשפחה שלי, פירושו אמא שלי, שני אחיי, ואני יושבים סביב שולחן מתקפל, שותים הרבה יותר מארבע כוסיות, אוכלים חלה ומתעלמים במופגן מכל מנהגי החג. אבל לא הפעם. לכבוד ביתוק בתולי הפסח של התייר, שכל כך רצה ערב חג בחיק משפחה ישראלית נורמלית, ובמקום זה קיבל אותנו, החלטנו להיות יהודים טובים. אני חושב שהם הבינו שהזדמנויות שכאלה לא יבואו כל שנה.

      אז אמא שלי הוציאה את ההגדות שהעלו אבק, ואת הסרוויס הישן, הסדוק יותר מאיתנו, ושרנו חד גדיא בטעויות, ובזמן ששאלנו מה נשתנה, כולנו הבטנו לכיוונו של האורח, וסיכמנו בינינו לבין עצמנו שוואלה, השתנה לא מעט.

      לרגע אחד שוב היינו מה שהיינו פעם. נוכחותו של עוד אדם אחד כמו האריכה לפתע את השולחן הקצר, והפכה אותנו שוב למשפחה כזאת בליל הסדר, כמו שהיינו פעם, כילדים, לפני שהתפזרנו והתפרקנו, והסתכסכנו והתעצלנו להשלים, והתקפלנו לתוך שולחן מתקפל של ארבעה. שנה אחרי חזרנו לעצמנו, אבל היה נחמד לדעת שיש גם עצמנו אחר".

      חמץ לפסח של ג'ייסון דנינו הולט

      ג'ייסון דנינו הולט (רפי דלויה)
      (צילום: רפי דלויה, יח"צ)

      "ליל הסדר זה ערב מעולה מבחינתי לחקור מחדש את המושג אלטרנטיבי. יש הרבה אנשים בעיר שמשהו במשפחה פחות זורם להם מסיבות כאלה ואחרות והמנעות מערב מסורתי משפחתי שכזה, כמו ליל הסדר, גורם להרבה אנשים לחשוב מחוץ לקופסא.

      סדר חברים, סדר אנטי סדר, סדר ארוחת פועלים, סדר להזמין פיצה ולראות סרט עם הבן זוג - הכל היה שם. העיקר לא לצלול ל'בלוז חגים', שעלול לתקוף חזק בבית החזה ולמצוא דרך להפוך כל תעוקה למתנה נעימה שעושה נעים בבטן ובלב. חברים הרי הם המשפחה שכן בוחרים, וסדר פסח זאת הזדמנות מעולה לחגוג זאת איתם".

      רונה קינן מחכה ל"חד גדיא"

      רונה קינן עורכת אורחת (יח"צ)
      (צילום: יח"צ)

      "סדר פסח אצלנו התחלק תמיד לשני חלקים. בחלק הראשון, אבא שלי (שעמל כל היום על שוק הטלה, שיגיע ברגע השיא של הערב), היה מתמרמר על כל יושבי השולחן שחרקו שיניים ולא הצליחו לקרוא את ההגדה בלי שגיאות, כולל ילדים שעדיין לא למדו לקרוא כהלכה וסבתות פולניות עם מבטא כבד.

      החלק השני כבר היה רגוע יותר וזה החלק שתמיד חיכיתי לו: האפיקומן, המתנות ובסוף בסוף, כשכולם כבר היו שבעים ועייפים, הגיטרות, המפוחית והחליליות היו יוצאות מהנרתיקים שלהן והיה מתחיל לו ג'אם סשן משפחתי ארוך אל תוך הלילה. שרנו הכל - משירי חג, דרך שירים של תנועות הנוער הסוציאליסטיות ועד לניגונים חסידיים. היה שמח בלילות האלה".

      על מנת לאפשר את קיום הארוחה המיוחד - האגודה מגייסת כסף בימים אלו דרך הפרויקט באתר מימונה. תוכלו לתרום להם בקישור.

      רכלו על ליל הסדר שלכם בפייסבוק