מיוחד: סלבס גאים בוחרים את הגיי אייקון שלהם

"הגיי אייקון שלי היא דנה אינטרנשיונל, ממספר סיבות. בראש ובראשונה האומץ לחיות את החלום - דבר שכל החיים היה עבורי כמוטו. מעבר לכך, זה ידוע לכל שמעולם לא ייחסתי חשיבות למגדר, ומאז ומתמיד שיחקתי בין העולמות. דנה עבורי היא הרבה דברים: מצד אחד פורצת דרך מתקדמת ומהצד האחר חובבת שקט ופשטות, וזה משהו שתמיד הערצתי בה. לא משנה באיזה מטוס פרטי טסנו או באיזה אולם אירועים נוצץ רקדנו, היא תמיד העדיפה את הבית שלה, את מעגל החברים המצומצם - זה שמשאיר אותה בשפיות. בשנת 2013, אחרי 20 שנות קריירה משגשגות, דנה כבר מזמן חלק בלתי נפרד מהתרבות שלנו, אבל אסור לשכוח כמה זה חשוב ומאיפה זה התחיל. ובעיקר, שתחילת הדרך לא היתה קלה. שאפו ממני לדנה".

"הגיי אייקון שלי הוא אחמד הילדיס - בחור טורקי שהיה פעיל קהילה בטורקיה. בגלל שהשתתף בתחרות יופי של הומואים, המשפחה שלו רצחה אותו, ממש באמצע הרחוב. אחרי הרצח נוסדה תנועה שנקראת "Ahmet is my Family", גם ביוטיוב ישנו סרטון של אנשים מכל רחבי העולם מצולמים אומרים את המילים - "Ahmet is my Family". נחשפתי לסיפור במגזין DUTT ההולנדי - ואחרי שראיתי את ההדפס שייצר אומן יפני, החלטתי, לאור הזדהות - להדפיס חולצות עם הסיסמה ופניו של אחמד".

"הגיי אייקונז האמיתיים שלי הם כל בני ה-15 וה-16. הנערים והנערות, בבאר שבע, חיפה, ירושלים או קריית ארבע. אלו שאנחנו היינו פעם, אלה שהם שם היום - מסתגרים להם בלילה בחדר שלהם ובוכים לעצמם בלחש, כדי שאף אחד לא ישמע. הם מבולבלים וקשה להם, הם מרגישים ציפור מוזרה ולא יודעים שבעוד כמה שנים, הם יבינו שהם ציפור רבת יופי - ושהמיוחדות שלהם, שבגיל מסויים היא קשה, תהפוך בגיל אחר למתנה. עוד מעט, עוד קצת, להיות גיבורים מול הקשיים והם יבינו את זה. תזכרו תמיד שגם עברי, מיקי, יהודית, יהודה, סקעת, רונה, אסי, ניצן ואני, היינו פעם במקום שלכם. והיום, גיבורים קטנים, אנחנו מחבקים אותכם באהבה, בדיוק כמו שאתם תחבקו בעוד 16 את התינוקות של היום". (צילום: דוד וינוקור, התמונות באדיבות שי כרם והאגודה למען הלהט"ב)

"הגיי אייקון שלי הוא מיקי בוגנים. זה לא קל לגלות שאתה הומו בשום מקום, אבל זה הולך ונהיה קצת פחות קשה. במיוחד בזכות אנשים גיבורים שבחרו לעשות שינוי. איתן בעלי הוא גיבור, ועברי לידר הוא גיבור, ואביעד קיסוס הוא גיבור, ואסי עזר וקורין אלאל ואורנה בנאי - ואתם מכירים את הרשימה שבראשה דנה אינטרנשיונל. אבל מיקי בוגנים הוא יותר גיבור. כי הוא הילד הלא גברי, שבחר לחגוג את המגדר המטושטש שלו באופן הכי צבעוני, ולהפוך לאחד האנשים הכי מפורסמים ואהובים בארץ, תוך שמירה על אמת כזאת שיש רק לו. מיקי לא מתחפש לגבר ולא מתחפש לבת. הוא מיקי, בלונדיני, מקסים, מוכשר, מצליח, נדיב. לא פלא שאנשים אומרים עליו 'באתי, נדלקתי'. אני גאה שהוא אחד מהמובילים בקהילה שלנו ושמח שהוא חבר שלי".

"הגיי אייקון שלי הוא איתן פוקס. אני זוכר את עצמי בן 17 או 18, סמוך ליציאתי מהארון, מכור לסדרות בטלוויזיה, וכמו כל צופה מחפש בהן למעשה את עצמי. הטלוויזיה היא הראי המיידי והזמין ביותר, אבל עד ש'פלורנטין' של איתן הגיעה, לא הייתה לי בבואה. 'פלורנטין' נתנה לי לראשונה מושג לגבי ההומו שאני רוצה להיות, ומאז ועד היום כל סרט חדש של איתן הוא חגיגה מבחינתי. לעולם הוא אינו מתנצל, לא מפחד להיות קאמפי או פוליטי או טראגי או שמח, ותמיד מספר סיפור אהבה שגורם לי לרצות לאהוב. כיף גדול להיות הומו בעולם בו איתן פוקס עושה סרטים". (איפור: פז רייכרט לסטודיו עדה לזורגן)

"הגיי אייקון שלי היא מדונה, שתמיד היתה מבחינתי סמל לאמת. בישירות שלה, ברצון לומר תמיד את דעתה, בפרובוקציות שלה, שנועדנו מבחינתי לפתוח לאנשים את העיניים. היא ידעה וגם יש לה ציטוט כזה, שהיא לא הזמרת הכי טובה בעולם, אבל שיש לה מה להגיד. שיש לה אמירה. מבחינתי זה סמל לגאווה וזה מה שאני מנסה לעשות גם בקריירה האישית שלי. להגיד תמיד את האמת שלי, מבלי לפחד או להתחסד ולהיות מי שאני". (איפור: איילה ליס)

"הגיי אייקון שלי הוא פדריקו גרסיה לורקה. בחרתי בלורקה, מאחר והוא המשורר והמחזאי המשמעותי ביותר בחיי, וגיי אייקון שהצליח לרכז מאבק שלם וקונפליקט פנימי וחיצוני בטקסטים שהוא כתב - בחיים שהוא חי. הוא היה אומן, איש פוליטי ולפרקים בן זוגו של סלבדור דאלי וגאון בעצמו - מה צריך יותר מזה". (צולם במכון סרוונטס תל אביב)

"מי שלא מכיר את קיי די לאנג ושומע את קולה לראשונה, סביר להניח שידמיין אישה דקה ועדינה - עומדת מול השקיעה ורוח מתנפנפת בשמלתה. הקול שלה כל כך 'נשי' ורך, כל כך יפה ומלא ברגש, שאי אפשר לדמיין אחרת. אבל קיי די שוברת את המיתוס הזה לרסיסים. ברגע שנראה תמונה שלה, ברוב המקרים, ניתקל בדמות 'אלביס פרסלי' - ולא נאמין שהקול הזה יוצא מהדמות הזאת. היא מוזיקאית מוכשרת וזמרת בחסד, ומראה חשובה, שעזרה לנפץ עוד קצת גדרות והגדרות של מה נחשב ל'טבעי', כי היא פשוט תופעת טבע נדירה ומדהימה. היא היתה אחד האמנים הראשונים שיצאו מהארון, לאחר שהתפרסמו. היום זה הרבה פחות מפחיד לעשות צעד כזה בגלל אנשים נועזים כמוה".

"הגיי אייקון שלי הוא פרדי מרקורי. הכישרון הטוטאלי, האומץ, הכריזמה והכח לסחוף אחריו עולם שלם, ללא קשר להעדפתו המינית. מעבר לזה, שפת גופו וקולו הפכו לקלסיקה על זמנית.
מבחינתי פרדי הוא פורץ דרך בזמנים חשוכים ביותר. הדרמה והמוחצנות הסקסית הפכו אותו לאגדה, כשם להקתו קווין. אכן מלכה".