יום הזיכרון הוא יום של כולנו. גם אם לא חווינו את האובדן בצורה ישירה, כולנו הרגשנו את הדקירה בלב. אני לא איבדתי קרוב במלחמות ארורות אלו או בפעולות איבה, אך לצערי סביבתי ואהוביי כן, מדינתי כן ולכן זהו כאב גם שלי. לצערי, בזכותו אני כאן. בזכות גיבורים אלו מדינתנו כאן, עומדת איתנה למרות החבטות הקשות שספגה.
כולנו חבים להם את חיינו והכרתנו. משפחות שלמות מרגישות את החסר בכל יום ועלינו להרגיש זאת לפחות פעם אחת בשנה. זהו יום שאין לשכוח ואין לוותר עליו. לעולם. ביום נבכה ונצעק ובערב נרקוד ונצהל. בזכותם אנחנו כאן ובשבילם אנחנו נבכה ונחגוג.