כשנינט זכתה בגמר כוכב נולד, אי שם בחוף ניצנים, שירן אסף היתה אז בת 8, מרותקת למסך, ומדמיינת את עצמה במעמד הזה. כשאני הייתי בכוכב נולד, היא היתה כבר בת 16, הגיל המינימאלי לגשת לאודישנים לכוכב נולד, אבל רק שנתיים אחרי היא החליטה להגיע לאודישנים. כוכב נולד זה מיתוס", היא אומרת, "לאורך כל העונות, כשראיתי את התכנית, פנטזתי להיות במעמד של אותם מתמודדים. אפילו קצת קנאתי בהם ולא היה לי קל כשראיתי אותם בתכנית ורציתי להיות שם בעצמי. היום, אחרי שסיימתי לימודים במגמת תאטרון, אני יודעת שהבמה היא המקום בו אני מוכרחה להיות, ואמרתי לעצמי שאני מוכרחה לנסות ללכת לתכנית. להגשים את החלום.
הדברים שלה נשמעו לי קצת מוכרים. גם אני למדתי במגמת תאטרון, לקחתי את הזמן לגבש לעצמי זהות, אמירה, וכשהרגשתי שאני בשל - הלכתי לאודישנים של כוכב נולד. לי זה קרה בגיל 26, אבל עושה רושם ששירן, רק בת 18, בוגרת ואינטיליגנטית מספיק בכדי להרגיש בטוחה בעצמה, שיש לה מה לומר ומה לתת "עד עכשיו לא העזתי ללכת לתכנית, אבל היום כשאני יותר בטוחה בעצמי ויודעת מה הטעם שלי ומה אני רוצה לעשות, העזתי ללכת לאודישנים. אני מקווה שיראו בי יותר מזמרת", היא אומרת בעיניים נוצצות, "החלום שלי הוא לשלב בין המשחק לשירה.
אני מאוד התרשמתי מה"חוצפה" שלך באודישן הראשון. אחרי ששרת אם "אם כבר" והשופטים היססו, ביקשת לשיר עוד שיר, ועברת למחנה האימונים, והנה אנחנו פה.
"האודישן הראשון זכור לי כחוויה טראומטית. זה היה מעמד שלא הייתי מוכנה לו נפשית. לא היה לי שקט לפני. חיכיתי המון זמן בחוץ עם ההורים, שניסו לעזור, אבל עשו ההיפך, כי גם הם באיזשהו מקום היו בלחץ - דבר שהלחיץ אותי עוד יותר. כשנכנסתי לאודישן וראיתי את כל השופטים זה היה מוזר ומביך, כמעט והפסקתי לנשום. הכל יצא לי הפוך. במקום להתעסק בשיר, התעסקתי במה הם חושבים, בטכניקה, באיך אני נשמעת, אם אני מזייפת, ובדיעבד הבנתי למה הם לא התחברו. מאוד חשוב לי להגיש שיר, וזה לא עבר כמו שצריך ולא רציתי שככה יזכרו אותי, אז הרגשתי חובה לבקש לעשות שיר .נוסף, גם כי אין לי מה להפסיד, וגם כי מאוד רציתי את זה"
מכאן, עושה רושם שדרכה אל הנבחרת כבר היתה קלה יותר. הקלילות שבה היא בצעה את השירים, הבחירות הנבונות והאנרגיה הבמתית המתפרצת, הביאו אותה לקו הסיום של האודישנים. ועכשיו מתחיל "הדבר האמיתי". שירן שואלת אותי איך החיים בזמן התכנית. אם בכלל יש כאלה, כי היא מרגישה די מנותקת, לאור העובדה שהיא כל הזמן מתעסקת בדברים שקשורים לתכנית כמו חזרות, צילומים, בחירות שירים ("ממש קשה לבחור שירים אחרי עשר עונות שכבר עשו כמעט הכל", היא אומרת. "כשישבתי עם חברים והעלנו רעיונות כל פעם מישהו קפץ ואמר 'כבר שרו את זה'.)
אני יכול להזדהות איתה. התכנית באיזשהו מקום משתלטת לך על החיים. אבל תמיד צריך לזכור שזו עבודה סיזיפית וקשה של כמה חודשים, בהם אתה מקבל חשיפה ענקית. אבל בתוך כל הבלגן, חשוב לשמור על הפינה הפרטית והשפויה שלך, הן אם זה עם חברים קרובים או משפחה.
"המשפחה שלי מאוד מעורבת ולפעמים מתערבת גם כשלא צריך", היא משתפת, "אבא שלי הרי גם בא מתחום המוסיקה והשירה, אבל היום הוא לא מתעסק בזה כעיסוקו העיקרי, ואני יודעת שאחרי כל הדרך הקשה שהוא עבר יש לי הרבה מה ללמוד ממנו, והוא כל הזמן מנסה לתת לי עצות וטיפים. אני יודעת שזה בא ממקום אכפתי ואוהב, אבל לפעמים זה גם קצת מעיק. אנחנו בקשר מאוד טוב ולפני כמה זמן לקחתי אותו לשיחה ואמרתי לו שאני מאוד מעריכה את העובדה שהוא מנסה לעזור לי, אבל עם זאת אני גם רוצה לחוות את הדרך הזו בעצמי, ולעשות טעויות לבדי וללמוד מהן. הוא בהתחלה לא כל כך הבין למה אני ומתנגדת לעצות שלו, שאמורות לעזור לי, אבל הוא משתדל לעשות מה שיגרום לי להרגיש הכי טוב, ואני מאוד מעריכה אותו על זה. לפעמים אני מרגישה שהמשפחה שלי בלחץ יותר ממני ושאני צריכה להיות זו שמרגיעה אותם ולהגיד להם שהכל יהיה בסדר".
בנוסף לאבא, שבתור מוזיקאי, אני מניח שיש לו מה להגיד, קיימות גם הביקורת של צדי, אותן היא כל הזמן מחכה לשמוע. "יש תחושה שהוא רואה מעבר. והביקורת שלו אף פעם לא פוגעת, גם כשהיא לא טובה. תמיד יש מה ללמוד ממנו". אני מסכים איתה ומוסיף שמה שאני כל-כך אוהב בבן אדם הזה זה שהוא תמיד מנסה לראות את הצד הטוב שבך, לחפש את הנקודות החזקות שלך ולצמוח משם. זו הסתכלות יפה על המקצוע, ועל החיים בכלל.
מזהים אותך ברחוב?
"כן. וזה נורא מביך. אני לא יודעת מי יותר מובך, אני או האנשים שניגשים אלי. זה מאוד מוזר לי שמזהים אותי. אני גם קולטת הרבה אנשים בוהים בי ומתביישים לגשת. יש כאלה שניגשים ורק שואלים אותי אם אני מכוכב נולד, וממשיכים בדרכם. זה קורה לי כל הזמן. זה מביך, אבל אני לא סובלת מזה. זה גם קצת נחמד".
יש כבר מחשבות על הגמר?
"תן לי קודם להגיע לעשיריה, לשידורים החיים, הגמר נראה לי כל כך רחוק. מה עוד שיש בנבחרת הזו כל כך הרבה אנשים מוכשרים, והתחרות ממש לא פשוטה. אני לא חושבת רחוק כרגע, אני מתעסקת בכאן ועכשיו"
אז עכשיו, שירן, כשלכל בית בישראל יש גישה לראות את הכישרון שבך, קחי נשימה עמוקה ותעשי את מה שאת בהחלט יודעת לעשות. האור שאת מקרינה גם מאישיותך, משמחת החיים שלך ומהבמה, יכולים להביא אותך רחוק. תהני מהמשחק, שלבי בתוכו את כשרונך המוסיקלי היוצא דופן, תשמחי, תרגשי, תישמחי ותתרגשי. בעיניי, ובעיני רבים אחרים שאת לבם כבר כבשת, את ראויה.