נורא קל לסמן מישהי שנמצאת במרכז מדורת השבט הישראלית ארץ נהדרת כקונצנזוס. אבל צריך יותר מעוד תכנית מצליחה בשביל להיות נאהבת על כולם.
אז מה באמת הופך את כהן לכל כך לוהטת? נתחיל בכך שלא קל להיות אישה בעולם הקומדיה, שנשלט בעיקר על ידי גברים, וכהן, מצליחה איפה שרבות אחרות נכשלו. אבל לא רק.
עוד בימי "דני הוליווד", שם נחשפנו אליה לראשונה, כששיחקה כחברה הטובה של גאיה טראוב ומיד לאחר מכן ב"אמאל'ה", כשכהן הייתה הסייד קיק של אורנה בנאי ונחשבה לסוג של אנדרדוג, אהבנו לחבק אותה, כנראה שדווקא מתחושת המקום השני, אליה רובנו מתחברים במובן מסוים, על אחת כמה וכמה כשזה מגיע עם סטייל היסטרי ומלתחה מלאה בכל טוב.
גם לאיל קיציס יש מה להגיד בענייני קונצנזוס
וגל גדות היא אחת משלנו
עוד אישים ותופעות בפרוייקט המיוחד של וואלה!: קונצנזוס ישראלי
אחר כך הגיעו החיקויים של נטלי החיילת וספיר הקופאית, באחות החורגת והפחות יפה של "ארץ נהדרת" "שבוע סוף", שם הבנו שהבחורה לא רק מתוקה, אלא גם מצחיקה ובעיקר יודעת את העבודה. אבל משום מה זה לא היה מספיק, כולם, וגם בקשת, הבינו שמגיע לילדה את הטוב ביותר או במילים אחרות - "ארץ נהדרת"
אבל גם היום, אחרי "ארץ נהדרת" וקמפיינים שווים, כהן עדיין מעוררת בנו את הרצון לדאוג לה ולרצות בטובתה. יש מי שיגיד שזה בגלל שהיא תמיד נותנת לנו את ההרגשה שהיא חלק מאיתנו, שגם בלב הפריים טיים של ערוץ 2, אתה יכול להושיט את היד ופשוט לחבק אותה או לצבוט לה בלחי, והיא? בניגוד לרבים אחרים, היא תחבק אותך בחזרה, כי כזו היא פשוט מושלמת.
הכי אהבנו: את העובדה שהיא הבינה מה טוב לה ועברה לקשת.
הכי לא אהבנו: עם כל הכבוד, בגידה זו בגידה.