פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מה יודה ונינט עושים בבית הקברות?

      קבלו הצצה נדירה לעולם המתים של המדור היחיד שיכול לעשות גם את נייט פישר וגם את קלייר פישר, לא כי הוא דו-מיני אלא כי הוא יכול. וגם: מה יודה ונינט עושים בבית הקברות?

      "מה? למה? איך עשיתם לנו את זה?", שאלו זקני בית-הקברות כשהרב של"ד נכנס לחדר המתים כשעצם בריח בידו ובשורה מרה בפיו. "מה? למה? איך עשית לנו את זה?", חזרו על עצמם כהד היוצא מתהומות הנשייה.

      "כי היא לא פלקט", השיב הרב של"ד, "גם היא קורמת עור וגידים וגם לה יש אישיות". דממה השתררה בחדר המתים. עוף זה ציפור לא צייץ, חיה זו פרה לא געתה.

      "אבל אבל", ניסתה הרבנית ציפי ערוסי לשדל את הרב של"ד. אבל אבל ההחלטה כבר התקבלה: יודה ונינט מקבלים חלקה בבית הקברות לנון-אייטמים. היא לא פלקט? שתתמודד עם התולעים, אחר-כך עם הפפראצי, חה חה חה.

      הנה, כמובטח, הופעה חגיגית של יודה ונינט בבית הקברות. הנון מתחיל בנהר הירדן, לשם הגיעו צמד הלצים כדי להימלט מהשרב הכבד והלחות המעיקה של צפון תל אביב.

      יודינט שכרו כלי תחבורה ימי מסוג קיאק ושטו אל האופק. פתאום מספר נערים החליטו לחמוד לצון והשפריצו מתוך סירתם מים על הזוג המאוהב, כאילו הייתה זו הדרך לחופה של שני שפמ-נונ-ים. אבל לא אושייה בעלת אופי כנינט תוותר להם: היא לקחה את המשוט והיכתה בהם שוק על ירך, אמנם בהומור ובחיוך, אבל בנון-פלקטיות מעוררת השתאות.

      בשבוע שעבר, רגע לפני שחזרה לחו"ל, מסתובבת ברחוב מילי אביטל עם בחורה שנראית כמו אחותה (כלומר אמא שלה, אבל הרב של"ד יודע להחניף לנשים). השתיים יוצאות מהקוסמטיקאית, חוצות את הכביש, רוכשות מיץ טבעי ולאחר מכן חוזרות למני-פדי.

      לגבי המני-פדי יש כאן שני הסברים: 1. הרב של"ד כה מטרוסקסואל, שהמונח "מני-פדי" שגור על לשונו כמעט כמו "יש לכם טינטיד מויסטרייזר?". 2. בימים של כזה חום, איך אתם רוצים שהרב של"ד יגמור ב"קור"?

      רמי הויברגר וזוגתו מתאוששים מהתקופה הלא קלה דווקא בחומוס אבו-אדהם, שם מפליצים מכל שטות.

      הרב של"ד מדלג שתי שורות, בתקווה שתבינו את האמירה הסמויה ומקנח את הנון בהפגנת זוגיות הויברגרית - חציית הכביש בידיים שלובות, יען כי "אני ניצחתי" וגו'.

      שישי לפנות ערב. אושרי כהן, אחד שהתחיל ב"פעם ראשונה בים?" וגמר בתור סוג של כסא נוח בחוף גורדון, נכנס לגלידריה בחוף ומשאיר טיפש של עשרה שקלים. גם לרב של"ד יש טיפ: אושרי, באמאש'ך, לך הביתה.


      .

      שישי אחה"צ. מודי בר-און, סרבן תספורות חינני ואייקון סוודרים אדומים המבוקש באופן תדיר על ידי משטרת האופנה, יושב בקפה מול הבימה לפגישת עבודה עם העורכת ענת זלצר, במכנסי ג'ינס ונעליים דמויות ד"ר מרטנס.

      בשיחה מתגלגלים ביטויים כמו "גבעת התחמושת", "40 שנה שנה לכיבוש", מה שמעורר את חשדו של הרב של"ד, שגם הם כבר גלשו בוואלה! סלבס 67' (ראו קישור).

      * אם הנון הזה לא השביע אתכם, הנה רשימה מעודכנת של האנשים שפקדו את הקפה מול הבימה עוד לפני שהתיישב שם מודי: מוני מושונוב עם הבמאי-תסריטאי ניר ברגמן, וגם צחי גראד.

      לא נגענו: שישי, 16:41. אנחל, אופניים, אוזניות, בן ציון לכיוון דיזנגוף, על המדרכה, כרגיל.

      הרב של"ד קצת מתבאס שלא נגענו. העובדה שהוא הומופוב, לא סותרת את רצונו לגעת בפטמות גופה של דוגמן.

      .

      סמס מגיע לבית הקברות, כולו שירה: "העיר מהבילה, מאות בני תשחורת מוצאים מפלט במזגן של דיזנגוף סנטר. ביניהם: ריאן גוסלינג אחד, שמסתובב עם איזה בחור ועולה".

      הרב של"ד מתחרפן: איזה עולה? האם הוא יוצא חבר העמים? אולי הוא ארמני? יש מלצב שהוא בכלל יוצא גאורגיה? האם מבצע שלמה 2 יצא לדרך? שמא היה זה מבצע תימן?

      ואז מגיע חלקו השני של הסמס: "במדרגות הנעות כאחד העם". הרב של"ד נושם לרווחה.

      בעוד הלילה הלבן של הרב של"ד נגמר עם מנת יתר, הלילה הלבן של תל אביב נסגר מבחינת דניאלה וירצר רק במסיבת גייז בפאג, לשם הגיעו גם אפ"ג ובן זוגו.

      אין ספק שהיציאה של אפ"ג מהארון, תרמה רבות לשיקום התדמית של ההומואים בעיני הרב של"ד. אם ירצה השם, אולי אפילו מחר של"ד יקפוץ לספר לאבא ואמא, חלקה 6 שורה 27.

      כמות הסמסים שמפציצה את הרב של"ד זה משו. הנה עוד אחד, לא נגענו: "ליאון רוזנברג עבר באדום בדיזנגוף כהולך רגל, לא נראה לי שזה מעניין, סתם שתדע".

      לרווחת הכלל, הנה שוב תקנון בית הקברות:

      1. נון-סלב זה נון.
      2. מיני-סלב שעשה נון-אייטם זה גם נון.
      3. מגה-סלב שעשה נון-נון-נון-אייטם, אפילו פיהוק, זה נון.

      קאפיש?

      קרדיט ובדיחה, בדיחה וקרדיט

      * קרדיטים:

      *** עסקת טיעון: אדם סרור
      *** טעונת שיפור: ציפי ערוסי
      *** תאונת עבודה: דני גבעתיים
      *** מרגיש כמו תאונה אבל ממשיך להתנהג רגיל: דן תומר
      *** אווירה טעונה: אמנון-אייטמים
      *** אקדח טעון געגועים: אריאל כץ

      * ולסיום בדיחה כמו שפעם היה בציפורה: "אני לא פלקט". פחחח.

      *** בונוס *** בונוס *** בונוס *** בונוס *** בונוס ***

      והפעם בפינתה של היחצנית עליזה זאנה, שיחה שהייתה באמת:

      - יש לך אולי משהו על עליזה זאנה לבית קברות?
      - "אני אבדוק מחר אם היה משהו".

      פינה חדשה, אבל זמנית: להכיר את התעשייה ולהישאר שפוי

      # רוצים לדעת למה אנחנו חופרים? דא, כי זה כאילו בית קברות.