משה דץ, צמר הגפן המסוכר של ילדי ישראל, חגג אמש (ג') 45 שנות יצירה עם חבריו הטובים. ג'ודי נמ"ש ארגנה מקומות במסעדה ומצברוח טוב, בזמן שחתן השמחה הכין רשימת מוזמנים כדין וכדץ. אבל אין אין אין חגיגה בלי בלי בלי בלי דצה. איפה איפה איפה איפה איפה הדצה? אזהו שהפעם לא נרשם דו"צ.
חוצמזה, כמה קטנות: החברים קנו לדץ מכונת קפה, כי עכשיו אין מי שתכין לו. וכשהגיעו הקינוחים כולם ביחד שרו לו: "איפה איפה איפה איפה וגו'".
- דץ, יש יש יש חגיגה.
- "תודה על הברכות".
- גילה, רינה, אבל איפה הדצה?
- "תודה על הברכות, תודה".
לא, לא, תודץ לך. ועשיו דצדצו להגדלה.
