וזה דבר היח"צנית:
"במסורת משחקי הסופר בול, נבחרה הזמרת המבטיחה שיר בובליל לבצע את "התקווה" במשחק הכדורגל ישראל פינלנד שיתקיים בתאריך: 6.2.07, באיצטדיון יבנה. בובליל ידועה כדמות פרובוקטיבית, שהציתה לאחרונה את דמיונם של תושבי הארץ, לאחר שהצטלמה לאחרונה לכתבת שער לצידו של בנימין רוחאס ("המורדים") כתלמידת קולג' אמריקאית.
לפיכך, חוששים המארגנים במעט לשחזור מקרה ג'נט ג'קסון וג'סטין טימברלייק, בו נחשפה פיטמה סוררת והעולם געש ורעש. בימים אלה, יוצא סינגל שני לרדיו מאלבומה של בובליל בשם "אני כאן המלכה!", שורה לדוגמא מתוך השיר: 'למיטה אל תמהר, כי תחטוף אותה חבר'".
[* מתוך מייל יח"צ, 30/1/07]
הפרשן מפשיל שרוולים
* להגיד ששיר בובליל שרה התקווה במסורת הסופרבול, זה ניצול המעמד הקדוש. גם הפרשן - כשהוא מפוצץ מכות זה בגלל מסורת הסופרבול ולא בגלל שיש לו פרצוף דורש כאפה.
* בובליל, ילידת יבנה, שבה לאצטדיון בעיר מגוריה - דרמה השקולה רק לשיבת נפוליאון לאז'קסיו הצרפתית.
* אם המארגנים ראו אל מול עיניהם את פיטמתה הסוררת ג'נט ג'קסון מתפשטת, זה לא בגלל הפרובוקטורית בובליל אלא בגלל שהם חרמנים.
* וניפרד ב"לא נגענו" אמיתי: "למיטה אל תמהר, כי תחטוף אותה חבר" הוא שיר אותו כתב הפרשן בגאווה אודות זיבתו. ב-בר-בריל-ברלין-בריליינט.