יותם הלפרין, הקוזינה הצעירה של מכבי ת"א, אכל את הלב כשמישש את ז'קט העור החום שלבש [[גיא גודס]], עוזר המאמן של הקבוצה ודוגמן 'מתאים לי'. המחיר (מעל אלפייה) היה סביר, גודס דאג שישמרו להלפרין את המעיל האחרון בצד וכאן זה היה אמור להיגמר.
עבר שבוע, עברו שבועיים, אפילו שלושה ואין זכר ליותם (הלפרין בתגובה: "לא הספקתי להגיע, היינו בחו"ל, עברו עלינו ימים עמוסים"), עד שיום אחד נכנס ברנש גבוה לחנות וביקש בדיוק את אותו המעיל.
- "יותם?", שאלה המוכרת בנימוס.
- "אני לא יותם", ענה הבחור, "אבל אני ממש רוצה את המעיל הזה".
המוכרת הפעילה שיקול דעת בריא, החליטה ששלושה שבועות זה באמת טו מאץ' ומכרה את המעיל האחרון שנשאר מאותו דגם לברנש.
למחרת הגיעו הלפרין, גודס וחוק מרפי לחנות כדי לקחת את המעיל. המוכרת אמרה "נגמר", ניסתה לבדוק טלפונית בשאר סניפי הרשת ולבסוף הלפרין וגודס יצאו בידיים ריקות.
הלפרין, שברנו את המונופול.
יותם הלפרין מתקרר
2.1.2007 / 17:48