אם הראל סקעת היה יכול, הוא בטח היה מחזיר את הגלגל לאחור באותו יום ארור בכיכר. לא, לא מדובר בהכרח ברצח רבין של נובמבר 95', אלא בתקרית המביכה עם נציגת המשפחה, בעצרת לזכר רבין לפני יומיים.
הסקעתון סיים לשיר את 'האיש ההוא' וירד במדרגות מהבמה. בדרך הוא פגש ידידה והתחבק ממושכות. כל אותו זמן, שמע התת מודע של הראל קול עמום: "איזה מדהים, הוא שר כל כך יפה".
אבל סקעת, שרגיל כבר למחמאות ולמעמד של סטאר, בטח חשב שזו עוד סקעתית בנשמה ולא ייחס חשיבות רבה לפרגון, שנאמר, אגב, בקול רם מספיק כדי שיגיע לאוזניו.
רק אחרי שהתרחק מהמקום, ידידה שלו נתנה לו בראש על שהעז להתעלם מהגברת דליה רבין-פילוסוף, הבת של. הראל הסתובב כדי לתקן את המעוות אבל זה כבר היה מאוחר מדי - רבין התייאשה והלכה.
- הראל סקעת, סרק סרק סרק?
- "אמרו לי שהיא חיכתה לומר תודה ואני ממש מתנצל. אם הייתי רואה אותה, הייתי מתפנה. אני מודה לה על המחמאות".
הראל סקעת מפספס
6.11.2006 / 6:37