דני סנדרסון תוסס

השבוע התכנסה מערכת בית הקברות בהרכב מלא, למעט הרב של"ד שנפח את נשמתו, ונשאלו המון שאלות נוקבות: למה פרץ לא הולך הביתה? האם זה בסדר לא להתייעץ עם אשתך אם אתה מתפטר מתפקידך כרמטכ"ל? ולמה לא קראו לאהוד אולמרט אוהד אולמרט?

על רוב השאלות ענינו בחופזה כדי לגשת לעניינים החשובים באמת: למה נון-אייטמים חייבים להיות קצרים? אין שוב היגיון בזה. אז קבחלו נון-אייטמים הרבה יותר ארוכים מהרגיל אבל גם הרבה יותר איכותיים. רסט אין פיס.

נתחיל בנון-אייטם קצרצר. יש בו משהו בשביל להיות גם אייטם, אבל שיהיה נון: שני בערב, אבן גבירול (מישהו זוכר פינת מה?), בית ציוני אמריקה.

שימו לב איך חברי האקדמיה בוחרים את פרסי התיאטרון. יגאל גלאי, האיש ששמו ושם משפחתו מתבססים על אותן האותיות, צפה בהצגה 'המצליחים' של תיאטרון 'החאן', ונמנם היכן שיושבים כל האקדמאים המאגניבים, בשורה הלפני אחרונה.

* שלישי בערב, טפאו. גילוי נאות: אקי אבני בקסקט שחור ומסתורי מדסקס קולנוע עם אמיר קמינר.

* מלאני פרס מגיעה לברזילי ב-4 לפנות בוקר. בשעת ישראלי זה 11 בערב שלפני.

* עידן רייכל רוכב על אופניו על המדרכה. לראשו הכובע ששומר על הכינים, לרגליו טרנינג צהוב הורס ת'בריאות במובן הרע של הביטוי.

* רמי הויברגר בתולעת עם האשה והילד. גם אבי פניני (מה הסיכוי שנתקע דווקא תמונה שלו משמאל?) ודני מוג'ה עושים שם שוק. רמי עובר למקום של שלום, ליד.

דני סנדרסון, הגזוז המוכשר והבאמת-מקסים, הגיע לקולנוע לב-דיזנגוף ברביעי לצפות בבבל, רצף הבי"תים הכי גדול שהיה בבית קברות וגם הקאמבק הכי היסטרי של התנ"ך מאז קישלובסקי.

ביציאה גילינו בחורה צמודה. עדי ראייה מדווחים על ידידות ידידותית.

- דני, גט א-רום אצל הדודה והדוד?
- "מה זה? מדור רכילות?"
- לא, זו וואלה! סלבס, צריך להכיר.
- "אוי, זו פעם ראשונה שמתקשרים אליי ממדור רכילות".
- אנחנו מדברים פעם ראשונה עם מישהו מ'גזוז', זה לא פחות קשה. מה שלום הידידה?
- "לא, זה לא משהו רציני, מדי פעם אני יוצא עם ידידות".
- אז נון-אייטם?
- "לא, סתם ידידה שלי".

דני, מאמי, נכון שזאת פעם ראשונה שלך מולנו, אבל בחייאת - "סתם ידידה?!" זה קצת חוסר טקט.

צופית גרנט יושבת עם המעצב ארצי יפרח בקנטינה. צופית מבקשת סלט ירוק, אחר-כך עושה סלב לסלב סלב לניצן הורביץ.

[היי, גם בוני גינזבורג בקנטינה]

אביטל דיקר נכנסת. צופית גרנט קוראת לה לבוא.

[היי, גם בוני גינזבורג בקנטינה]

אסי לוי מחליפה בוסות וחיבוקים עם צופית גרנט.

[היי, גם בוני גינזבורג בקנטינה]

אסי לוי מחליפה בוסות וחיבוקים עם בוני גינזבורג.

[מסקנה: שטיפת מוח עוזרת].

רק שתבינו איזה מחדל קרה השבוע בבית קברות (הכל מוקלט):

* (חמישי, 23:07, רגע לפני שיוצאים מהמערכת לסופ"ש)
- אדם, יש לך נון-אייטמים?
- "כן, בטח. אפילו לפינה של שליין".
- יופי, אדם, כל הכבוד! הרבה זמן לא היה לנו.

*(שישי, 12:32, בית קברות אמיתי)
- אדם, אני לא יכול לדבר, אני בהלוויה.
- "אוי".

* (שישי, 22:45, סלון)
- אדם, שלחת לי את שליין? אתה יודע שהטור הזה חי ונופל על התלתלים שלו.
- "------------------------------".

* (שבת, 3:22, מיטה)
- אדם, הבטחת את פינתו של שליין, זוכר? שמע, אני מוכן להסתפק במשהו קטן על מרב מיכאלי.
- "------------------------------".

בקיצור, יהיה שליין בפעם הבאה.

הנון-אייטם הכי ארוך אי פעם:

סופר ברמת אביב ג', השבוע. גיא לואל, לפעמים אדם ולפעמים יונה, עומד עם הפנים למחלקת ירקות ועם הגב לאחד מכתבי השטח של בית הקברות. כשהוא מסתובב - הוא נבהל, אבל ממשיך ללכת.

למרות שיש שלושה גדלים של סלסילות (קטן, בינוני ועגלה), לואל מעדיף להעמיס את הסלסילה הקטנה ולהתנדנד בחוסר שיווי משקל. הוא בקושי מגיע לקופה הרושמת, חותם בכוחותיו האחרונים על הכרטיס אשראי. פתאום נזכר במשהו, בודק את הסוג-של-מדף שמעל הקופאית עם הסיגריות, הבטריות וסכיני גילוח. אין שם את מה שחיפש. עובר למדף של הקופאית השכנה וגם שם אין. אז הוא מוותר.

בשלב זה כתב השטח שלנו עומד ליד הכלבה ששייכת לכאורה ללואל. אממה, לואל חולף על פניה כאילו היא כלבה זרה (והיא באמת כלבה זרה!), מכניס שתי שקיות לאוטו ונוסע.

*נון-התנצלות: אמנון-אייטמים, סליחה (אתה יודע על מה).

*תודות:
שתוללל: אדם סרור
שולתתת: דני גבעתיים
תלוששש: דן תומר

*בדיחה: עמיר פרץ יתפטר עד הבית קברות הבא.