רפי איתן ומוסקו אלקלעי בקרחנה

היום לפני 11 שנים, צפינו כולנו ב'קרוקודיל דנדי' (כלומר, העם צפה, אנחנו בתל אביב צורכים רק פליני). ואז מגה-אייטם: יריות, רבין נפגע, רבין לא נפגע, אני עמדתי שם, הוא לא נפגע. סרק, סרק, סרק, חיים יבין בהלם קרב, ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה. פינס ממרר בבכי. בשידור. ובבית קברות הנכדה בוכה על סבא.

11 שנה ושום דבר לא השתנה - עדיין מוקרנים על המסך הקטן סרטים טיפשיים, עדיין יגאל עמיר יכול לעשות ילדים, חיים יבין עוד יקבור את כולנו, פינס עדיין ממרר בבכי אחרי הפרישה ובחוגים מסויימים עדיין רבין נפגע, רבין לא נפגע. אבל בית הקברות חי ובועט. תניחו אבן, זה עוזר.

שישי, 16:10, אבן גבירול. קבלו נון-אייטם אתיופי: תנועת המכוניות לפני כניסת השבת עדיין ערה. בדיוק מול גן העיר נמצאים השיחים הירוקים של אספרסו בר. עוברי אורח מבחינים במשהו מוזר שנראה כמו חייזר: חבילה של ראסטות זזה במהירות מעל השיחים. אחרי כמה שניות נפתרה התעלומה, כשעידן רייכל צץ מאחורי השיחים עם האופניים. אפשר לנשום לרווחה.

לראשונה בבית קברות אייטם מפוצל:

שישי, 15:40, מעוז הנון-אייטמים קינג ג'ורג'. רכב כסוף ומאד יקר עם גג נפתח א-לה ג'יימס בונד, עוצר באדום לבן ליד 'האוזן השלישית'. בחורה ברונטית יוצאת מהרכב, כנראה כדי להחזיר סרט, כשבינתיים הנהג-ארוס שלה יושב ברכב ומחזיק סיגריה ביד שמאל. תוך כמה שניות הבחורה חוזרת לאוטו, ספי שקד לוחץ על הגז והאגזוז מותיר שובל של פיח שחור מאחור.

והנה הפיצול. באותו זמן ב'אוזן': מיקי חיימוביץ' שולחת את אלי אילדיס להביא סרט לשבת בדיוידי. לא ידוע איזה סרט, הוא היה עם הגב אלינו.

קבלו נון-אייטם קצת איכוצ'י מהפרימיירה של 'יתוש בראש' בקאמרי. מוסקו אלקלעי, גימלאי ישבנפוב ידוע וסבא של עפר שכטר, משוחח בשפת הסבאניבי עם רפי איתן, גימלאי פוליטי. האווירה: יידישית כבדה. הפעם היינו זבוב על הקיר, פחות יתוש בראש. אגב, למרות שהשיחה הייתה ערה - אנחנו תפסנו חרופ, כמו שהם אוהבים לומר.

1 ומשהו בצהרי יום שישי, ברחוב קינג ג'ורג' (המלך!). אסף אמדורסקי, הבעל של אשתו של, מרכיב על אופניים את מילה הקטנה (גם כשהיא תהיה סבתא נקרא לה ככה). מתישהו הוא מקבל שיחה, בטח בקשר למיני-מכות של פסטיבל הפסנתר. הוא עוצר בצד כדי לקבל את השיחה, כנראה מחשש לדו"ח. מילה משועממת.

ברביעי אחרי חצות, כלומר בחמישי, מצאנו נון-אייטם דגני במיוחד: יוסי מרשק, האיש שצריך לדמיין ולהתבאס שגיא המאירי עושה דברים למיה דגן, מטייל בבדידות חלקית עם הכלב, שכבר זכה לנון-אייטם בתקופת הפרידה הכואבת. השניים שותקים ושותקים, בדיוק אבל בדיוק כמו זוג נשוי במשבר. לפעמים האהבה נושכת.

נון-אייטם נון-אייטמי במיוחד: שישי, שדרות רוטשילד, 16:46. פיני טבגר עם חבורה של שלושה נתקל במישהו עם כובע קסקט שאינו עונה לשם בקי גריפין. השניים נכנסים לטראנס ארוך של חיבקי (כמו חיבוקי אבל עם הרבה אהבה). ואז הוא צופה במשחק פטאנק סוער. וזהו.

רגע, קבלו נון-פולו-אפ: טבגר נפרד מהחבורה ומשוטט לבד בשדרה. מאה מטרים אחריו צועד - גם כן לבד - עידו מוסרי כשאוזניות לאוזניו. שנשדך או סתם נדבר על זה?

קרדיטים: הפעם מצומצם בהרבה - דן תומר והחברים שלו, כולל איזה אחד אמנון-אייטמים.

ולסיום בדיחה כמו שפעם היה בציפורה: השבוע לא נקבור את פינתו הקבועה של ליאור שליין, מכיוון שהוא לא עמד בדד-ליין. אז במקום מילים, קבלו את התמונה הקבועה. שבת שלום.